נפלאות שמשון - ישועות גדולות - פרשת נח
נכתב על ידי DL2000, 22/10/2014
דוקא מפני שהיה נח צדיק בחר הקב"ה להצילו באופן זה
'ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אתך
ראיתי צדיק לפני בדור הזה' (ז א): הקשו המפרשים מה
שייך טעם זה בשעת הכנס נח לתיבה. [נראה שכוונתו
להקשות על מה שנראה כוונת הכתוב כנתינת טעם
מדוע רוצה דוקא שיכנס לתיבה, ולכאורה הלא זה רק
נתינת טעם על עיקר הצלתו ולא על כך שצריך לטרוח
בבניית התיבה ולדור בתוכה במשך כל תקופת המבול
שהרי היה יכוללהצילו גם באופנים אחרים.]
ויש לתרץ בשלושה דרכים: א. דהנה בשעת בניית התבה
הוצרך הקב"ה לומר לנח על כך שרוצה להביא מבולורק
הוא יהיה ניצול בכדי שישמעו בני דורו מה שאמר לו
הקב"ה ואולי ישובו בתשובה וכמ"ש רש"י (ו יד), ברם
עדיין לא האמינו לדברי נח היות ואמרו שאם הקב"ה
רוצה להציל את נח הרי לא היה צריך להטריחו בבניית
התיבה והיה יכול ליטלו לארץ ישראל דשם לא היה
מבול או באופן אחר של הצלה, על כן בשעת כניסתו
לתיבה שהיה לעיני כולם כמ"ש רש"י (ז יג) מחז"ל
לפרש עה"פ בעצם היום הזה בא נח, חזר הכתוב ואמר
כי אותך ראיתי צדיק לפני וגו' והיינו להוכיח על פניהם
מומם ולהודיע להם על טעותם, שאכן דוקא מפני שהוא
צדיק הטריחו הקב"ה לבנות תיבה וכו' משום שאם היה
בא לארץ ישראל וניצול היו אומרים שנח בעצמ ולא היה
כדי להינצל אלא זכותא דארץ ישראל גרמא לו או היו
אומרים שמוכרח היה שישתייר אדם אחד לקיום המין
והעולם, לכך דייק הכתוב לומר בא אל התיבה כי אותך
ראיתי צדיק לפני בדור הזה שלכך הטרחתי אותך לבנות
תיבה שבכך אסתירך מפני מדת הדין ואוכל להשגיח
עליך בייחוד והכליהיו יודעים דמשום שאתה צדיק ולא
מפני שום טעמים אחרים.
ב. עוד י"ל שאכן יש כאן נתינת טעם לנח מדוע מצילו
דוקא באופן זה כי רצה הקב"ה לעשות לנח ניסים
בתיבה ושידעו הכלכי הוא ראוילניסים וכדאי' במדרש
(שמו"ר ט א), וראה בספר 'תורת חיים' (ב"מ קו.)
שכתב במה דאי' בגמרא שיכול האדם לטעון למי
שהיה צריך לשמור על צאנו והלך משם ולבסוף בא
ארי, שיכול לטעון שדילמא היה מתקיים בו בדרך נס
וגם את הארי ואתה הדוב הכה עבדך, ומשיב בגמרא
דהשומר טוען שאם הבעה"ב ראוי לנס היה מתקיים
בו הנס הגדול שהיה אצל רבי חנינא בן דוסא שהדובים
הביאו את העיזים בקרניהם, ומקשה הגמרא שעדיין
יכול הבעה"ב לטעון שאף אם אינו ראוי שיעשה לו נס
גדול מ"מ עדיין הוא ראוי שיעשו עמו נס קטן. והקשה
בתורת חיים שעדיין יטען השומר לבעה"ב שאם היה
ראוילנס קטן היה יכולים לעשות לו נס שלא יבואו כלל
הארי והזאב לתוך העדר דזה נחשב לנס קטן. ותירץ
דעדיין יכול הבעה"ב לטעון שהקב"ה רצה לעשות עמי
נס קטן אבל באופן שאדע מהנס כילא רצה לעשות עמי
נס נסתר אלא נס מפורסם כדי שאתןלו תודה. ולפי"ז יש
לפרש הכא שאמר לו הקב"ה 'בא אתה וגו' אל התיבה'
שאני רוצה לעשות לך ניסים והטעם שאני מצילך דוקא
באופן זה, 'כי אותך ראיתי צדיק לפני' והיינו שהיות
שאתה צדיק אני רוצה להצילך באופן שיהיה ניכר שזה
נס ואם היית הולךלארץ ישראל לא היה ניכר שום נס.
ג. עוד י"ל עפ"י מש"כ הרמב"ם (הלכות דעות פ"ו ה"א)
אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשים הולכים
בה בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים
בדרך טובים, ואם כל המדינות נוהגים בדרך לא טוב או
שאי אפשר לילך למדינה טובה, ישב לבדו יחידישנאמר
ישב בדד וידום. וי"ל דלכך מדד לו הקב"ה מדה כנגד
מדה, היות שנח לא פירש עצמו מהם אף שראה שהם
היו חוטאים, לכךרצה הקב"ה שאף יראה במיתתם וזה
מהשאמרלו 'בא אתה וגו' אל התיבה' ואם תתמה מדוע
אני מטריח אותך על כך, ולכך הוסיף לומר לו 'כי אותך
ראיתי צדיק לפני בדור הזה' היינו לפי שרצית לישב
לך בדור הזה ולא פרשת עצמך מהם משום הכי צריך
שתצטער במיתתם.
('זרע שמשון' פרשתינו אות ג)
על מה נענשו אנשי דור המבול
'ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס וירא
אלוקים את הארץ והנה נשחתה וגו' ויאמר אלוקים קץ
כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני
משחיתם את הארץ וגו' (ו יא-יג) יש לדקדק מאד
בפסוקים אלו שמתחילה הזכיר ב' העבירות שעשו
אנשי אותו הדור הן זנות והן גזל ואח"כ הזכיר שוב רק
את ענין ההשחתה שהכוונה לזנות ומשמע שזה יותר
חמורוקשה מן הגזל. וכן יש לדקדק בפסוק שלאחריו
כשדיבר עם נח הזכיר רק את ענין הגזל והחמס
ומשמע להיפך שעיקר עונשם היה מפני הגזל וכדאי'
בחז"ל שנחתם דינם על הגזל, אך כשסיים את דבריו
לנח אמר הנני משחיתם את הארץ דמשמע עונש
על ההשחתה והזנות, וקשה שהתחיל את דבריו לנח
בטענה על הגזל שעושים, וסיים את דבריו שיתן להם
עונש על ההשחתה.
וישלתרץ תירוץ נפלא עפ"י מהשמצינו בגמרא (ברכות
לב.) לפרש את הכתוב (דברים א א) 'ודי זהב' כך אמר
משה לפני הקב"ה רבש"ע בשבילכסף וזהב שהשפעת
להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם להם שיעשו את
העגל, אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך
קופה של בשר, וכו' משל לאדם שהיה לו בן הרחיצו
וסכו וכו' והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו
הבן שלא יחטא וכו' אמררבי שמואל בר נחמני אמר ר'
יונתן מנין שחזר הקב"ה והודה לו למשה שנאמר וכסף
הרביתילה וזהב עשולבעל.
והנה בדור המבול כשרצה הקב"ה לדון אותם על הזנות
וההשחתה ידע שיכולים הם להשיב לו שחטאו מפני
רוב הטובה שהשפיע להם וכדאי' בגמרא (סנהדרין
לח.) שהיה להם רוב טובה והטעימן הקב"ה מעין עוה"ב
עיי"ש, וגם שהיו בני אותו הדור עלולים יותר להימשך
אחר הזנות מפני היופי שהיה בבריאה וכפי שמצינו
שאפילו המלאכים שנפלו מהשמים לא עמדו בנסיון
וחטאו כל שכן סתם בני האדם.
אלא שבזאת הטענה עצמה שרוצים להציל עצמם
מן עונש הזנות מתעוררת עליהם דיני דינים על
שפשטו ידיהם בגזל, שהרי אם היה להם רוב טובה
ושפע מפני מה היה להם צורך לגזול הרי לא היה חסר
להם כלום, ועלכרחך שעשו כן משום שרצולהכעיס
לפניו יתברך וממילא ראויים הם לעונש. וזה מה
שאמרו חז"ל שנחתם דינם מפני הגזל, נחתם דייקא,
שרק לחיתום הדין היה נצרך את עון גזל, אך עיקר
דינם ועונשם היה על חטא ההשחתה והזנות, אלא
דע"י עון הגזל שעשו נתבטל נסתם דבריהם ולא היה
להם מה להשיב על חטאם.
וזה מה שאמר הכתוב בתחילה ותשחת הארץ והוסיף
לומר ותמלא הארץ חמס, כי רק עי"ז יכול להעניש על
ההשחתה, ולכך מיד לאחר מכן חזרו אמר וירא אלוקים
את הארץ והנה נשחתה והיינו שרצה להענישם על
ההשחתה שזו העבירה החמורה. ואז אמר לנח שרוצה
להרגם עלכך, ויכוללעשות כן משום שהרי הם מלאים
גזלולכךיכול אנילהעניש אותם על ההשחתה.
('זרע שמשון' פרשתינו אות ד)
ידוע מאמר העולם שאחר הימים הקדושים באים
הלילות הקדושים [נאך די הייליגע טעג קומען די
הייליגע נעכט] היינו הלילות הארוכים של ימי החורף
שאפשרלנצלם ולמלאותם בלימוד התורה לרוב. ראינו
לנכון לציין רעיון נפלא שכתב רבנו בענין לימוד התורה
בלילות סמוךלשינה.
'כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי אם
זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך' (תהילים סג, ו
ז): [רבנו מבאר את כל הפסוקים שלפניכן על השקמת
הבוקר קר"ש והתפילה ועתה ממשיך בפסוקים אלו
על המשך היום האכילה לימוד התורה והשינה] 'כמו
חלב ודשן תשבע נפשי הכוונה שלאחר התפילה אוכל
וע"י האכילה בא לו תאות השינה וכמו שמבואר במשנה
(יומא יח.) שהמאכל מביא לידי שינה [נראהשכוונת רבנו
שזה מרומז בתיבת תשבע נפשי שהשינה יש בה פחות
הנאת הגוף מאכילה], ואז קודם שאישן שפתי רננות יהלל
פיכמו שכתב בשל"ה דאף ביום קודם השינה צריךלומר
ויהי נועם.
עוד יש לפרש דתשבע נפשי הכוונה בענין לימוד התורה
שאף כששבע מדברי תורה עד שגורם לושחוטפתו שינה
כמו מי שאוכל חלב ודשן [היות והתורה מתשת כוחו]
גם כן צריך שיהיה שפתי רננות יהלל פי וכמו שמבואר
בגמרא (ברכות ה.) דאף תלמיד חכם שהתורה מגנת עליו
צריךלומר קודם השינה פסוקי דרחמי.
והואיל שמי שלומד קודם שכבו על מטתו בלילה מועיל
לו לזכרון לכן אמר הכתוב אם זכרתיך על יצועי היינו
שאלמוד על מטתי באשמורת אהגה בך דהנה האדם
צריך בתחילה לחזור על לימודו הרבה פעמים ורק אחר
כך להגות בו להבין דבר מתוך דבר ולחדש בו בו איזה
חידוש וכמו שאמרו חז"ל (שבת סג.) ליגרוס איניש והדר
ליסבר, אכן כאן שלמד קודם שכבו על מטתו שמסוגל
ומועיל לו לזכרון אם כן כשיקום בבוקר באשמורת לא
יצטרך שוב לחזור שהרי לימודו כבר מתקיים בידו מפני
מה שלמד בלילה, ויוכל מיד להתחיל להגות בה ולהבין
בה דבר מתוך דבר.
('זרע שמשון' פרשת בראשית אות י)
ללומדים הנכבדים הי"ו: מומלץ מאד לעיין וללמוד
בתוך הספר הקדוש אשר בודאי כתבו ולשונו של צדיק
מחכימות ביותר, ולא להסתמך על העורכים בלבד, כי
אין אנו מעלים על קצה דעתנו לכתוב אפילו פשט דבריו
הקדושים אלא טעימה בלבד, ובפרט שברוב המקומות
רבינו מרחיב את הדברים בביאורים נפלאים ומתוקים עם
ראיות מיוחדות מחז"ל וספרים קדמונים בכל מקצועות
התורה, ואנו לא באנו אלא להיות כמראה מקום לחידושיו
בקצרה, ולסייע במקצת למתקשים בהבנת דבריו.
כמו כן העירונו רבים וטובים שמן הראוי להזכיר את שמו
של רבנו –רבי שמשון חיים בן רבי נחמן מיכאל- קודם
הלימוד, כדי שיהיה שמו לזכרון ויתקיים בו מאמר חז"ל
כל האומר שמועה בשמו שפתותיו דובבות בקבר.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)