chiddush logo
נכתב על ידי יעקבח1, 20/10/2014

ישנם מספר מקרים בהם רש"י מצוטט חלק מפסוק בלבד ולא מפרש. אחד המקרים נמצא בפרק ב פסוק כ "ולאדם לא מצא עזר". אם רש"י היה רוצה לומר שצריך לפרש את הפסוק לפי הפשט אזי היה אומר "כפשוטו" ואם רש"י היה רוצה לפרש את הפסוק כמו תרגום אונקלוס היה כותב "כתרגומו" אבל כאשר רש"י רק מצוטט ולא מפרש, מה כוונתו של רש"י ?

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (3)
שמואל770 (10/11/2014)
כל התשובות אינם נכונות כלל
אני חקרתי הרבה על פירושי רשי
התשובה הנכונה היא
שרשי רצה לומר ולהדגיש ששני הפסוקים גם פסוק כ' וגם פסוק כא הם המשך אחד
ולכן רשי לא פירש כלום אלא הביא דיבור המתחיל ומיד מביא עוד דיבור המתחיל לומר שבעצם הם שתי דיבורי המתחיל שבהמשך אחד
אותו דבר כאשר מביא רשי דיבור המתחיל ומביא בסוף הדיבור המתחיל את המילה וגומר
ואינו מפרש כלום
לומר שפסוק זה לא נגמר אלא הוא ממשיך עם הפסוק הבא
דביר (23/10/2014)
מצאתי באתר של כסא רחמים שאלה דומה:
פירוש רש"י בספר משלי ללא פירוש
מה הטעם שפעמים רש"י ע"ה בפירושו בתנ"ך מעתיק את הפסוק ואינו מפרש כלום. כגון: במשלי בפרק ד' פס' י', וכן בפרק ו' פס' כ', ועוד מקומות רבים רק שאין אני זוכר כרגע.
--------
הרב המשיב: מרן ראש הישיבה, הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א:
קרוב לודאי שנשמט שם הפירוש. וצריך לחפש בדפוסים ישנים או בכתבי יד
דביר (23/10/2014)
אולי רש"י ראה שחל שיבוש בנוסח של הפסוק ולכן הוא כותב אותו לפי מה שהוא חושב, ובמשך הזמן המדפיסים תקנו לפי רש"י וזאת הסיבה שאנחנו לא רואים שינוי בין הפסוק לפירוש. (כשרש"י מביא את התרגום הוא נוהג כך)
אך עדיין השאלה נשארת עד שנוכיח.