"על-כן יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"

 במשלי כתיב "אשה יראת ה' היא תתהלל", כלומר שה"אשה" היא "יראת ה'” והיא (יראת ה') תתהלל. וכשם שבפשט "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" כן הוא הדרש שראוי לאדם לעזוב את הבלי העולם הזה ואת טבעיו שבהם נולד (בחינת אביו ואמו) ולהתמסר לעבודת ה' יתברך מתוך יראת שמיים טהורה עד שיזכה לבחינת "והיו לבשר אחד" עם היראה, היינו השילוב של תפלה, תשובה וצדקה, (כמבואר בפרוש הפסוק הקודם).