בהושענא רבה נותנים בשמים את הפתקים לשלוחים, כך מובא בשם האר"י. מרן שר התורה פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מביא ב'מועדי ישראל' רמזים מחז"ל לדברי האר"י האלו (שהרי עניין הפתקים לא מופיע במפורש בחז"ל) ראה שם. לכאורה מה המיוחד בזמן הזה שבו נותנים את הפתקים לשליחים?- הדין עצמו נחתם כבר ביוה"כ ומי שהדין שלו חל בין יוה"כ להו"ר הדין מתבצע מיד, שזהו שהיר' דן על מה שנעשה בעולם (שמת אדם) מיד בעקבות הדין בין ר"ה ליוה"כ (יר' ר"ה א,ג), הרי שהדין מתבצע מיד. לכן צריך לומר שהעברה לשליחים בהו"ר זה כעין חסד מיוחד כדי שיוכלו עדיין לשוב בתשובה. והנה מביא מרן הגאון שם שיש רמז להו"ר בדברי המדרש תהילים (יז,ה) 'בראש השנה באין כל באי עולם ועוברין לפניו כבני מרון, ואף ישראל עוברין לפניו עם כל באי עולם, ושרי אומות העולם אומרים אנו נצחנו וזכינו בדין, ואין אדם יודע מי נצח.. עבר ראש השנה וכל ישראל באים ביום הכפורים ומתענים בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים. עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח, אם ישראל אם אומות העולם. כיוון שהגיע יום טוב הראשון של חג הסוכות, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין. וכיון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלין ערבי נחל ומקיפין שבע הקפות, וחזן הכנסת עומד כמלאך אלקים וספר התורה בזרועו, והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח.. ומיד מלאכי השרת שמחים ואומרים, נצחו ישראל, נצחו ישראל' הרי רמז שבהו"ר נודע למלאכים שמכריזים, וזהו המסירת פתקים. וזה בא כהמשך לסוכות, לכן ניראה שקשור דין הו"ר לסוכות, ובפרט ל4 המינים כמו שמובא, ומה הקשר?- נאמר על 4 המינים '..הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים, וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים' (תענית ב,ב) הרי ש4 המינים הם לכפר על המים, והרי המים הם קשר ישיר בין הקב"ה אלינו, שלא ניתנו ביד שליח (ועוד.. ראה בדברי מרן הגאון ב'מועדי ישראל' -'סוכות חג המים') ולכן ב-4 המינים שהם לכפר על המים אנו מתקשרים ישירות לה' ופועלים להיטיב את העולם, כמו שמובא במנחות (סב,א) 'אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא למי שהרוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי: אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר רבי חנינא: מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים.. אמר רבה: וכן לולב. רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה ומחוי הכי ואמר גירא בעינא דשטנא' הרי שיש חיבור לה', שמעלים את העולם לה' ע"י שמשייכים את הכל לה', ובכך מבטלים רעות מהעולם ע"י שמבטלים כח השטן, בשל החיבור לה', עד כדי כך שאפילו ראב"י התגרה בשטן כעין שאין לו כח נגדו. לכן בלקיחת 4 המינים רואים 'מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין'. ובהו"ר מצרפים לזה את הערבות (למדרש) ואנו חובטים בערבות, שהם כנגד אלו שאין בהם תורה ומעשים טובים, שאנו חובטים בהם, ולא מובן הרי איננו רוצים שהם ינצקו?- אלא שכל סוכות אגדנו את כולם יחד לומר שכולם מחוברים, ולכן בחיבוט אנו אומרים שבעצם הם לא קיימים, אלא כולם קדושים שאפילו 'פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון' (חגיגה כז, א), ולכן אז זהו הסיום, והסיום הוא הכי חשוב ובא עם החיתום על המים, שהם הקשר הישיר לה', ולכן אז זהו הזמן הראוי לתת לשלוחים, כדי לזכות את בנ"י. ועוד ששביעי של פסח הווא זמן קריעת ים סוף, שבו הוכחה מעלתנו שה' משנה את הבריאה בשבילנו, כך כנגדו בשביעי של סוכות זהו השליחה למעשי הטבע, מה שניגזר, בהשפעה לטובתנו. ועוד ניראה שסוכות אנו כעין בעניי כבוד, כך שכמו שאנו מתארחים אצל הקב"ה, ומשתה חשוב הוא שבוע כמו שמצאנו אצל אחשורוש, וכך ביום השביעי מוכח כולם שאנו הניבחרים לה', שהתחיל מתחילת סוכות (ולכן אז 'הכל יודעין שישראל נוצחין בדין') ובא לשיאו ביום השביעי שמוכח ללא ספק בגלוי שאנו רצויים לפני ה', ועוד שבמשך הסוכות אנו מתרצים לפני ה' בשמחה גדולה וכך עוזר להיטיב דינינו. ועוד אולי, ביוה"כ נאמר "סלחתי”, שזה נאמר למשה, כעין מכוסה משאר העולם, ובבניית המשכן הוכח לכל שה' סלח 'אלה פקודי המשכן משכן העדות-עדות לכל באי העולם, שנמחל להם על מעשה העגל' (תנחומא "פקודי" אות ו') שזה בגלוי. והנה ביוה"כ נאמר "סלחתי" ואז נעשה ראוי להקים את המשכן, וחינוך המשכן נעשה ע"י קרבנות י"ב הנשיאים שהקריבו כל יום, לכן אולי כנגד זה, ביום ה- 12 (כולל יוה"כ) הוא הזמן לסליחה בגלוי, וזהו מסירת הפתקים עם הסליחה שנעשית בזמן שמיוה"כ עד אז.

יהי רצון שיהיה לכולנו "פתקא טבא".

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.