בס"ד            ז' תשרי

אחת בשנה

יום הכיפורים הוא היום היחיד (אחת בשנה) בו אנו מתפללים חמש תפילות.

(ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה). חמש תפילות אלו הן כנגד חמש דרגות שבנשמה,

(בסדר עולה- נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה).

מוסבר בחסידות כי עניינו של יום הכיפורים, אחת בשנה, היא העבודה מצד בחינת יחידה שבנפש. דבקות הנשמה בשורשה ומקורה בעצמות אין- סוף, שבטבע כל אחד ואחת מישראל, מבלי הבט על מעמדו ומצבו הפרטי. (כמבואר בתניא).

ובלשון העץ חיים: "יש ניצוץ קטן מאוד שהוא בחינת אלוקות כו' וזה הניצוץ מתלבש בכח ניצוץ אחד נברא כו' הנקרא יחידה כו'". וניצוץ נברא זה (יחידה) הוא דבר אחד עם ניצוץ בורא – "חבוקה ודבוקה בך כו' יחידה ליחדך". ולכן עומדת הנשמה ברצון ותשוקה תמידית להכלל בשרשה ומקורה בעצמות אין- סוף.

יום הכיפורים הוא היום ממנו מקבל היהודי את הכוח שעל ידי עבודתו במשך השנה יגלה בפועל את היחידה שבנפשו ויוציא מן הכח אל הפועל, מן ההעלם אל הגילוי – את התקשרותו העצמית באלוקות, ועד שהתקשרותו תקיף את כל מציאות האדם.

יום הכיפורים (אחת בשנה) הוא יום עבודת התגלות יחידה שבנפש בכל מציאות האדם, כך שרואים בגלוי שהיהודי הוא דבר אחד עם הקב"ה (ניצוץ בורא), ועל ידי זה נפעלת התגלות יחיד (שלמעלה) בעולם. כפי שיהיה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש על ידי משיח צדקנו.

גמר חתימה טובה!