chiddush logo

העוון הנורא ביותר !! (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי DL2000, 18/9/2014

 פתח הרב חיים זאיד שליט"א ואמר: 

"ארצה לספר לכם סיפור, אך לפני כן 
אשאל אתם שאלה קשה ואשמח אם 
תענו לי: מי מכם יודע, על איזו עבירה 
אין אפשרות לעשות תשובה?...
מה אתם אומרים? גזל?!... לא נכון!, 
שהרי נאמר במפורש בתורה: "והשיב 
את הגזילה אשר גזל" – אדם שגנב 
מחבירו עט, יכול לעשות תשובה 
בקלות על ידי שישיב לו את העט, 
ואח"כ יעמוד בפינה בחדרו, יטה את 
ראשו וידפוק על חזהו באומרו: "חטאתי, 
פשעתי כשגזלתי, אני מקבל על עצמי 
שלא לעשות זאת להבא בלי נדר".
נו אז מה אתם אומרים, על איזה עוון אין 
עליו תשובה בכלל?.. אולי רצח ח"ו?... 
גם לא נכון!, אפילו על רצח, אם יעמוד 
האדם בפינה בחדרו ויצטער מעומקי 
ליבו על מה שעשה ויגיד לבורא עולם: 
"רבונו של עולם, חטאתי, טעיתי מפני 
שרצחתי, אני מצטער על כך ולעולם 
לא אעשה זאת שוב" – אומרים חכמינו 
כי עלתה לו התשובה. 
טוב, ניתן לכם הזדמנות אחרונה... אולי 
על חילול ה'?!... גם לא נכון!, שהרי אדם 
שחילל את שם ה', יעשה 'תשובת 
המשקל' ויקדש שם ה' כנגד, ויכופר לו.
בסדר, בואו ואגלה לכם את התשובה. 
התשובה כתובה במפורש, שחור על גבי 
לבן בפרשתנו, פרשת ניצבים, והיא 
מחייבת ומזעזעת. עבירה זו היא הקשה 
והחמורה מכל העבירות שבתורה, עד 
אשר כותב עליה בורא עולם את הפסוק 
המזעזע בפרשתנו )כט', יט'(: "לא יאבה 
ה' סלוח לו..." – הקב"ה לא יסלח לו על 
זה באף מצב, וממשיך הכתוב: "...כי אז 
יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה 
בו האלה הכתובה בספר הזה..." –
הקב"ה כל כך רותח וזועם על עוון זה, 
עד אשר כל הקללות שקראנו בפרשה 
הקודמת יבואו על איש זה, ומסיים 
הפסוק: "ומחה ה' את שמו מתחת 
השמיים" – הקב"ה אומר עליו: 'ימח 
שמו, אני לא רוצה אותו'. 
מיהו אדם זה ומה הוא עשה? מהו העוון 
הכל כך חמור ונורא הזה? האם אתם 
כבר מנחשים?...
את התשובה המזעזעת מגלה לנו התורה

בפסוק לפני כן וחושפת מיהו אדם זה ואומרת: 
"והיה בשומעו את דברי האלה הזאת, 
והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי 
בשרירות ליבי אלך" – אדם זה שהולך כעת, 
5 ימים לפני ראש השנה רגוע ושלו וחושב 
בליבו: 'מה כולם בלחץ מראש השנה? כמו 
שהייתי בריא כל השנים האחרונות, כך גם 
בשנה הבאה, התשע"ה, וודאי אהיה בריא. 
"והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי" – כמו 
שהשנה הצלחתי בעבודה, בפרנסה, בבית, כך 
וודאי יהיה גם בשנה הבאה, ומדוע אנשים 
בלחץ מחודש אלול? תרגיעו! כי בשרירות 
ליבי אלך. – על אדם כזה כותב הקב"ה 
דברים נוראים בפסוק שאחריו: "לא יאבה ה' 
סלוח לו" – אין לך סליחה ותשובה על כך!.
"כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא", ה' 
כועס עליו כל כך, "ורבצה בו כל האלה 
הכתובה בספר הזה" – כל הקללות יבואו על 
אדם זה ח"ו, "ומחה את שמו מתחת לשמיים" 
– הקב"ה לא רוצה אותו!.
ומדוע? כי הוא אדיש וחושב שהעולם הפקר! 
הוא אינו מבין שחייו, בריאותו, פרנסתו וכל 
רגע מחייו בשנה הבאה, תלויים בימים 
קדושים הללו, הנקראים ימי אלול, ר"ה 
ועשרת ימי תשובה.
אדם שהשבת האחרונה של השנה שלו נראית 
כמו שבת רגילה באמצע השנה, צריך לרעוד 
שמא הוא לא כאותו אדם שדיבר עליו הפסוק 
שאין לו תשובה!. 
צריך להבין שחיינו תלויים בימים הקרובים, 
וכעת יש להחדיר למשפחתנו ולסובבים אותנו 
כי עלינו להתחזק ולהשתפר בימים בודדים 
אלו, כי כל יום ורגע יכול לשנות הכל בדין.
וכעת ניגש לסיפור: בשבוע שעבר, הייתי צריך 
למסור דרשה בתיכון בנתניה. יצאתי מביתי 

בבני ברק והמתנתי לקו 613
לכיוון נתניה. לפתע, בעודי מחכה 
בתחנה, אני מקבל טלפון בהול: "הרב 
חיים זאיד, אתה חייב להגיע דחוף לכאן". 
"לאן? מה קרה?" השבתי. "מדבר אחד 
השכנים מהבניין של אמך. אתה חייב 
להגיע לכאן בדחיפות. אני רואה 
אמבולנסים רבים מתחת לבניין, כשכולם
מזכירים את השם: 'זאיד' ומצביעים לכיוון 
ביתה של אמך". מיד פניתי לכביש 
ועצרתי מונית, כשאני מבקש מהנהג 
להגיע במהירות לכתובת של אמי. 
ליבי דפק וחשבתי על הגרוע מכל. 
בעודי דוהר עם המונית, אני מקבל טלפון 
מאחותי: "שלום חיים, אמבולנסים רבים 
נמצאים מתחת לבניין של אמא כעת, אך 
אתה יכול להירגע, אמא בסדר גמור, זו 
כנראה השכנה שליד אמא, משפחת 
'זיאת', הבנתי שקרה שם משהו". 
"אמא בסדר?!", השבתי ברוגע, "השבח 
לאל. אך מה קרה שיש שם כל כך הרבה 
אמבולנסים?!". ואז היא אמרה לי חדשות 
מזעזעות: " רבקה זיאת, אחת מבנות 
המשפחה, בחורה בת 25, הרגישה אמש 
כאבי ראש חזקים ואמרה לאמה כי יש לה 
כאבי ראש. אמה הרגיעה אותה ואמרה 
לה: 'כנראה את עייפה, עלי לישון וב"ה עד 
הבוקר הכל יעבור'. רבקה זיאת עשתה 
כדברי אמה ועלתה לישון. והנה, היא 
מתעוררת בבוקר וכאבי הראש לא פסקו. 
הם המשיכו באותה עוצמה איתם היא 
עלתה לישון אמש. אמא שלה הגישה לה 
שתיה חמה לשתות, בתקווה שכאב הראש 
יחלוף. היא סיימה לשתות את הכוס, קמה 
ממקומה והניחה את הכוס בכיור. ואז היא 
הרגישה רע מאד... היא אמרה לאמה: 
"אמא, אני לא מרגישה טוב". היא נשכבה 
על הרצפה במטבח ו... השיבה את נשמתה 
ליוצרה. רבקה זיאת ז"ל, בחורה בת 25
שעדיין לא החלה את חייה זועקת לכולנו 
את המסר המצמרר: לאף אחד אין ביטוח 
חיים. אם היית חי בשנה האחרונה, אף 
אחד לא מבטיח שתחיה גם בשנה 
הקרובה. הבריאות, ההצלחה, הפרנסה 
והבית שלך תלויים על כף המאזניים 
בימים הללו – תזוז! תתעורר! תעשה 
משהו! אל תהיה בין אלו שנאמר אליהם: 
כי בשרירות ליבי אלך".

[המשך הסיפור עם תוספות מדהימות !!]  -  מונית יום הדין
"רבותיי, חייבים להתעורר! לזוז! לעשות 
משהו!. ראינו כי אדם שאינו מתרגש 
מראש השנה ולא עושה מאומה לקראת 
היום הגדול – נכתב עליו דברים איומים 
ונוראים, לכן יש לעשות משהו ומהר. 
נכון, לא נשאר הרבה זמן, רק 5 ימים. אך 
עלינו לדעת כי 'יש קונה עולמו בשעה 
אחת', וברגע קל של ניסיון שמזדמן לאדם 
בימים אלו, האדם יכול לקנות את עולמו 
ואת כל השנה הבאה שלו.
כדי להמחיש זאת אמשיך את הסיפור 
שהתחלתי (: "כאמור, לאחר 
ששמעתי כי ב"ה אמי בסדר גמור והינה 
בריאה ושלימה ואין מה להגיע אל ביתה, 
הייתי חייב לתפוס את קו 613 שיביא 
אותי לנתניה, על מנת שאגיע בזמן למסור 
דרשה בתיכון. פניתי אל נהג המונית 
ואמרתי לו: "ידיד היקר, אנא חשב מסלול 
מחדש. במקום לקחת אותי לכתובת 
שציינתי בהתחלה בבני ברק, אנא ממך, 
רדוף אחר קו 613 וכאשר תראה אותו 
בתחנה, הורד אותי מהר ואני אעלה עליו 
ואמשיך בדרכי". הנהג סיבב מהר את 
ההגה והחל לנסוע במהירות בכיוון תחנות 
האוטובוס של קו 613. הגענו לאחת 
התחנות של קו 613בבני ברק ואז פתחנו 
את החלון ושאלנו את האנשים: "סליחה, 
האם קו 613עבר כבר?", "כן, ממש לפני 
כמה שניות", הודיעו לי האנשים באכזבה. 
הנהג סגר את החלון והמשיך לדהור 
בהמשך כיוון הנסיעה של קו 613, ואז 
עצרנו בתחנה נוספת ושאלנו: "האם קו 
313 עבר כבר?", "כן, ממש לפני שניות 
בודדות", בישרונו שוב בצער. 
הנהג החליט לנסוע בדרך עוקפת ולהגיע 
לתחנה האחרונה של קו 613 בבני ברק, 
טרם היציאה לכביש 4 ולקוות ששם 
נתפוס את האוטובוס. 
הגענו לתחנה ושאלנו בהתלהבות:

"האוטובוס כבר עבר?". הנוסעים נפנפו 
בידיהם לעבר האוטובוס שנראה באופק 
כשהוא כבר יצא לכביש 4 לקראת נתניה. 
הבנתי שפספסתי את האוטובוס. הכל 
משמיים לטובה. אך איני יכול לאחר 
ולחכות לאוטובוס הבא, לכן פניתי לנהג 
המונית ואמרתי לו: "ידידי, נוסעים לנתניה, 
צא לדרך בבקשה".
הנהג שהיה רחוק מתורה ומצוות, כששמע 
את הודעתי, זעק בהתרגשות ובבהלה 
באומרו: "יש אלוקים! יש אלוקים!". "מה 
קרה?", נבהלתי, "מה כבר אמרתי?".
"תקשיב, ממחר אני מתחיל להניח תפילין",
הכריז נהג המונית כשכולו מצטמרר. 
"מה כבר קרה?", חייכתי ולא הבנתי מדוע. 
או אז פתח הוא וסיפר בהתרגשות רבתית: 
"אתה לא תאמין למה שקרה לי כעת. יש 
אלוקים! אני חוזר בתשובה. היום כשהגעתי 
לתחנת המוניות המרכזית של בני ברק, 
נעמדנו כל הנהגים אחד אחר השני 
כשאחראי המשמרת החל לפזר את כולם 
לפי הסדר למקומות אליהם הגיעו הזמנות. 
'מונית 1 לכתובת.... בצפון בני ברק', הכריז 
האחראי. אני, שהיתי שלישי בתור, חיכיתי 
לראות מה יעלה בגורלי. 
'מונית 2 לרח' ר' עקיבא', המשיך האחראי. 
ואז הגיע תורי. כולי הייתי במתח והתרגשות. 
זו חוויה שיש רק לנהגי מוניות. 

ואז לפתע קרה דבר מרתיח: האחראי דילג 
עליי ופנה לנהג 4 באומרו: "נהג 4, צא 
לפתח תקוה!". "מה?! מדוע?! מה איתי? מדוע 
דילגת עליי?! הרי כרגע תורי!", זעמתי, 
במיוחד שמדובר בנסיעה לפתח תקוה 
המכניסה הרבה יותר מנסיעה רגילה. 
גם נהג 4 הודה שאין הוא מבין מדוע לא 
קיבלתי זאת, אז האחראי אמר: "כך אני 
החלטתי, ואתה נהג 3 סע לבני ברק, שם 
מחכה לך אדם בשם הרב חיים זאיד, סע". 
באותו רגע הרגשתי ניסיון קשה מאין כמוהו, 
רציתי לזעוק, להשתולל, לדבר לא יפה, אך 
איפשהו החלטתי שהיום אני מעביר על 
מידותיי ומקבל את אשר נגזר עליי באהבה, 
למרות שאיני נוהג כך בדרך כלל".
"בדרכי אליך", המשיך נהג המונית לספר 
לרב זאיד, "מודיע לי האחראי בקשר, כי 
לאחר שאסיים את הנסיעה בבני ברק של 
הרב זאיד, יש לו הפתעה בשבילי: מחכה לי 
נסיעה בה אני אמור להחזיר מספר אנשים 
מהעיר נתניה לבני ברק ב'מחיר שמן'. 
שמחה קלה נכנסה לליבי והפיגה במעט את 
הזעם שהצטבר בי מהבוקר, ואז הגיע הרגע 
המדהים... הנה לפתע אתה מודיע לי לאחר 
שנכשלנו בניסיון לתפוס את קו 613: "ידיד 
היקר, סע לנתניה במהירות". אמור נא לי, 
האין זו עדות ברורה כי יש אלוקים! השומע 
ומשגיח על כל מעשינו, ובזכות שהעברתי 
על מידותיי בבוקר ולא זעמתי ועשיתי 
בלאגן, זכיתי לנסיעה מבני ברק לנתניה 
במחיר של 200₪, ואף נסיעה חזור מנתניה 
לבני ברק במחיר זהה – סכום מדהים ליום 
אחד!", אמר לי הנהג בהתפעלות, כשהוא 
מלמד אותי מוסר מאלף שאמרו חז"ל: "כל 
המעביר על מידותיו – מעבירין לו על כל 
פשעיו" – אדם שמעביר על מידותיו ועומד 
בניסיון – הקב"ה מכפר את כל עוונותיו. 
נכון, נשארו רק 5 ימים, אך לא חסרים בהם 
ניסיונות בבית, בכביש, בעבודה, בהם נותר 
לנו רק להתגבר ופשוט... לזכות בדין!.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
zeev148 (21/9/2014)
ב"ה
מחזק ומעורר כאחד. יישר כח!
ציורים לפרשת שבוע