התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יב' י') ַוְי ִהי ָרָעב, ָבּ ֶאָרץ; ַוֵיֶּרד ְאַבָרם ִמְצַרְיָמה ָלגוּר ָשׁם, (גימ' 1963 א. מנצפ"ך).

(תהליםצד' יב') ַא ְשֵׁרי, ַהֶגֶּבר ֲאֶשׁר-ְתַּי ְסֶּרנּוּ ָיּהּ; (גימ' 1963)

ויהי רעב בארץ רבי יהושע בן לוי פתח: (שם קיא) טרף נתן ליראיו, טירוף נתן ליראיו בעולם הזה, אבל

לעתיד לבא, יזכור לעולם. מה כתיב באברהם: ואברכך ואגדלה שמך, כיון שיצא, קפץ עליו רעבון ולא

הקפיד, ולא קרא תגר, אלא ויהי רעב בארץ: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויהי רעב בארץ וירד אברם (גימ' 1059)

טרף נתן ליראיו (גימ' 1059 ע"הא)

(פרשה מד משנה יח) מתוך גזרת הגלות מסתמנת הגאולה

ויאמר לאברםידועתדע כיגר יהיה זרעך ידוע, שאני מפזרן, תדעשאנימכנסן. ידועשאני משכנן, תדע

שאני פורקן. ידועשאני משעבדן, תדעשאניגואלן. כיגר יהיה זרעך בארץ לא להם, משיראה לך זרע. אמר

רבייודן: גירות בארץ לא להם. עבדות, עינוי לאספטיאשלהם: 

לך לך מארצך (יב,א) ישאומריםשנוי מקוםקורע גזר דינושלאדם.שנא' "ויאמר ה' אלאברםלך לך

מארצך וממולדתך ומביתאביך והדר ואעשך לגויגדול (ר"ה טז,ב).ישמרבותינושדרשו מתוך הכתוב: עת

אברהםבן ק' שנה יזכה לבן. (רש"י בעה"ט) לאמור: בסימן "לך לך" גימ' ק' שנה. ובפסוק "מימלל

לאברהםהניקה בניםלשרה".פירש"י "מלל" גימטריהשלו ק', כלומר לסוף מאה לאברהם. עכ"דואני הדל

בס"ד: בר"ת המלים "לך לך מארצך" סימן "מלל" -ק' שנה. נדרשאברהםלשנויג' מקומות כתיב: "ויאמר

ה' אל אברםלך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" - בגימטריה 2048 (כולל ג' מקומות) ומספר זה מרמז

על התאריך -שנת2048 למניין בריאת העולם, עת אברהםבן ק' שנה (נולד בשנת 1948 למניין ב"ה).לענ"ד

בס"דץ הרמז לתפלה, מקדש (מעש) ושחרית (תפילהשתקן אברהםעה"ש).

ס"ת "משםההרה מקדםלביתאל" = בגימ' "תפלה"

ס"ת "לבית אל ויט אהלה" = בגימ' "מקדש"

 "לעולםידיםהאדםבתפלה" = בגימ' "שחרית"

כתיב: "ויעתק משםההרה מקדםלביתאל ויט אהלה" בגימ' 1729 (עםהאותיות)

"התורה תמימה" רואה זאת בבחינת (קהלת יא,א)

"שלח לחמך על פני המיםכי ברב הימיםתמצאנו" - 1729 (עםהאותיות) מקביל בגימ' לפסוק בפרשתנו.

ידועתדע כיגר יהיה זרעך בארץ לא להםועבדוםוענו אתםארבע מאותשנה (טו,יג)

הרי במצריםהיומניין "רדו" שנה

בעה"טבפרשתנו-ס"ת "כיגר" מניין "רדו"

כדכתיב "רדושמה" (בר' מב,ב)

פירש"י לא אמר לכו רמז למאתיםועשרשניםשנשתעבדו למצריםכמניין "רדו". בס"ד מצאתי כי ס"ת

הפסוק "ידוע תדע כיגר יהיה זרעך בארץ לא להםוחעבדוםוענואתםארבע מאותשנה" עולה בגימ' 1067, 

שזו הגימטריה "מאתיםועשר" (חשב אותיות) שעולהמניין "רדו" שנה.

פרשת וירא

(פרשה מח משנהא) הקב"ה נראהאל אברהם

וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כתיב (תהליםיח) ותתן לימגןישעך וימינך תסעדני

וענותךתרבניותתן לימגןישעך, זה אברהם. וימינך תסעדני, בכבשן האש, ברעבוןובמלכים. וענותך תרבני, 

מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם? שהיה יושב והשכינה עומדת, הה"ד וירא אליו ה': 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(תהליםיח לו) ַוִתֶּתּן- ִלי ,ָמֵגן ִי ְשֶׁעÎ :ִו ִימ ְינÎ ִת ְסָעֵדִני ;ְוַעְנַו ְתÎ ַתְרֵבִּני. (גימ' 3333)

(בראשית יח' א') ַוֵיָּרא ֵאָליו ְי ָהוה, ְבּ ֵא ֵÏני ַמ ְמֵרא (גימ' 3085 פשוט ובמילוי)

היתרה: רומזת כימדובר ב"אברהם" מנייןשמו (גימ' 248)

ד.א בראשית יח' א'): ויראאליויהוה באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל(1535)

כמניין:

(תהילים, קיג,ג) ִ ִמְּזַרח-ֶשֶׁמשׁ ַעד- ְמ ֹבו ֹאו ְמֻהָלּל, ֵשׁם ְי ָהוה (1535)

(איוב, יב,יב) ִבּ ִישׁ ִישׁים ָח ְכ ָמה; ְו ֹאֶרÍ ָי ִמים ְתּ ָבוּנה (1535)

(פרשה מח משנה ב;ד;ה) לאחר המילה זכה אברהם לגילוי שכינה (איוב יט) ואחר עורי נקפוזאת ומבשרי

אחזה אלוה אמראברהם: אחרשמלתי עצמי, הרבה גריםבאו להדבק בזאת הברית. 

ומבשרי אחזה אלוה, אילולישעשיתי כן, מהיכן היה הקדושברוך הוא נגלה עלי?! וירא אליו ה': 

ד. רבי יצחק פתח: מזבח אדמה תעשה לי וגו' אמר רבי יצחק: מה אם זה שבנה מזבח לשמי, הריני נגלה

עליו ומברכו. אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה! וירא אליו ה' באלוני ממרא: ה. רבי לוי פתח: 

(ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה' אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו

ומברכו, אברהםשמל עצמו לשמי, עאכ"! וירא אליו ה' באלוניממרא: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ברית מילה (גימ' 697)

ומבשרי אחזה אלוה. (גימ' 622)היתרה כמנייןגילושלאברהםבקיוםמצוות המילה (גימ' 75שנה)

(פרשה מח משנה ז) מעשה אבות סימן לבנים והוא יושב פתח האהל כחוםהיום

רבי ברכיה משום ר' לוי אמר: ישב כתיב, בקש לעמוד. אמר לו הקדוש ברוך הוא: שב, אתה סימן לבניך. 

מה אתה יושב ושכינה עומדת, כך, בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן. כשישראל נכנסים לבתי כנסיות

ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע, והן יושבים לכבודי ואני על גבן, שנאמר (תהלים פב): אלהים נצב

בעדת אל. אמר רבי חגי בשם ר' יצחק: עומד אין כתיב כאן, אלא נצב, אטימוס כמה דתימא, ונצבת על

הצור. כתיב (ישעיה סה) והיה טרם יקראו ואני אענה ר' שמואל בר חייא ורבי יודן בשם רבי חנינא: על כל

שבח ושבחשישראל משבחין להקב"ה, משרהשכינתו עליהם. 

מה טעם? (תהליםכב) ואתה קדושיושב תהלות ישראל: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יח' א') ַוֵיָּרא ֵאָליו ְי ָהוה, ְבּ ֵא ֵÏני ַמ ְמֵרא; ְוהוּא ֹיֵשׁב ֶפּ ַתח-ָה ֹאֶהל (גימ' 1524 ע"ה)

(תהליםפב' א'): ֱא ִÏהים, ִנָצּב ַבֲּעַדת-ֵאל; ְבֶּקֶרב ֱא ִÏהים ִי ְשׁ ֹפּט (גימ' 1524)

(פרשה מח משנה ט) והנה שלושה מלאכים: מיכאל, רפאל וגבריאל אמר: עד שלא מלתי, היו העוברים

והשבים באים אצלי. אמר לו הקב"ה: עד שלא מלתה, היו בני אדם ערלים באים, עכשיו, אני ובני פמליא

שלינגליםעליך, הה"ד: וישא עיניווירא והנהשלושה אנשיםנצביםעליו. 

וירא בשכינה וירא במלאכים. אמר רבי חנינא: שמות חודשים עלו מבבל. ריש לקיש אמר: אף שמות

מלאכים, מיכאל, רפאל וגבריאל. אמר רבי לוי: אחד נדמה לו בדמות סדקי, ואחד נדמה לו בדמות נווטי, 

ואחד בדמות ערבי. אמר: אם רואה אני ששכינה ממתנת עליהם, אני יודע שהן בני אדם גדולים. ואם אני

רואה אותן חולקים כבוד אלו לאלו, אני יודע שהן בני אדם מהוגנין, וכיון שראה אותן חולקין כבוד אלו

לאלו, ידע שהן בני אדם מהוגנין. אמר רבי אבהו: אהל פלן של אבינו אברהם, מפולש היה. רבי יודן אמר: 

כהדין דרומילוס. אמר: אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן, אני יודע שהן באים

אצלי, כיוןשראהאותןשהפליגו, מיד, וירץ לקראתםמפתח האהל וישתחו ארצה: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יח' ב') ַוִיָּשּׂא ֵע ָיניו, ַוַיְּרא, (גימ' 680)

רישלקישאמר: אףשמות מלאכים, בגימטריה: "מיכאל, רפאל וגבריאל". (גימ' 680 ע"ת).

(פרשה מט משנהא) זכר צדיק לברכה ושםרשעיםירקב

וה' אמר המכסהאני מאברהםרבייצחק פתח: (משליי) זכר צדיק לברכה ושםרשעיםירקב. 

אמר רבייצחק: כל מישהוא מזכיר את הצדיק ואינו מברכו, עובר בעשה. מה טעמיה? 

זכר צדיק לברכה. וכל מישהוא מזכיר את הרשע ואינו מקללו, עובר בעשה. מה טעמיה? 

ושםרשעיםירקב. אמר רבישמואל בר נחמן: שמותןשל רשעיםדומיםלכליקורייס. 

מה כלי קורייס כל מה שאת משתמש בהם, הם עומדים; הנחתם, הם מתרפים. כך שמעת מימיך אדם

קורא שם בנו פרעה, סיסרא, סנחריב?! אלא אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון. רבי ברכיה ורבי חלבו, 

משום רבי שמואל בר נחמן ור' יונתן: כשהיה מגיע לפסוק הזה: אשר הגלה מירושלים עם הגולה וגו' הוה

אמר נבוכדנצר שחיק עצמות: ולמה לא הוה אמר כן בירמיה? אלא שכל נ"נ שכתוב בירמיה חי הוי, ברם

הכא, מת הוי. רב כי הוי מטי להמן בפורים, אמר: ארור המן וארוריםבניו, לקייםמהשנאמר: ושם רשעים

ירקב אמר רבי פנחס: חרבונה זכור לטוב. אמר רבי שמואל בר נחמן: מצינו שהקב"ה מזכיר שמן של

ישראל ומברכן, שנאמר (תהליםקטו): ה' זכרנויברך. 

ר' הונא בשםרבי אחא אמר: אין לי אלא ס' רבוא. מניןשכל אחד ואחד מישראלשהקדושברוך הוא מזכיר

שמוומברכו? שנאמר: וה' אמר: המכסה אני מאברהםאשר אני עושה?! 

ואברהם היו יהיה לגויגדול ועצום, לא היה צריך קרא למימר, אלא ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה! 

אלא, אמר הקב"ה: הזכרתי את הצדיק ואיני מברכו?! ואברהםהיויהיה לגויגדול: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(ברא' יח' יח'): ואברהםהיויהיה לגויגדול ועצום (635א) 

(שם): ונברכו-בו--כל, גויי הארץ (809ס"ת) 

(שם): כיידעתיו (530) 

ס"המניין הפסוק במקרא: (גימ' 1974ה)

כמניין הציטוט במדרש:

(משליי' ז'): ֵזֶכר ַצִדּיק, ִל ְבָר ָכה; ְוֵשׁם ְר ָשִׁעים ִיְרָקב (גימ' 1974ה)

(תהילים, קיט,ב) ַא ְשֵׁרי, ֹנְצֵרי ֵע ֹד ָתיו;ְבּ ָכל-ֵלב ִיְדְרשׁוּהוּ (גימ' 1974ה)

(פרשה מט משנה ב) ֹסוד ְי ָהוה, ִל ֵיראָיו; ְוּבִר ֹ יתו, ְל ֹהוִד ָיעם

כתיב (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם איזהו סוד ה'? זו מילה שלא גלה אותה מאדם ועד

עשרים דור, עד שעמד אברהם ונתנה לו, שנאמר: ואתנה בריתי ביני ובינך. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אם

תמול, תטולסוד ה'. מה סוד ה'? ס' ששיםו' ששה ד' ארבעה, הרישבעים. 

שבעים אני מעמיד ממך, בזכות המילה, שנאמר (דברים י): בשבעים נפש ירדו אבותיך. מעמיד אני מהן

שבעים זקנים, שנא' (במדבר יא): אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. ומעמיד אני מהן משה, שהוא הוגה

בתורה בשבעיםלשון, שנאמר (דבריםא): הואיל משה באר וגו'. בזכותמי? 

בזכות המילה, שנאמר: סוד ה' ליראיו. אמר לו הקב"ה לאברהם: דיו לעבדשיהא כרבו. אמר לפניו: ומי ימול אותי? אמר: אתה בעצמך! מיד, נטל אברהם סכין והיה אוחז בערלתו ובא לחתוך, 

והיה מתירא שהיה זקן. מה עשה הקדוש ברוך הוא? שלח ידו ואחז עמו, והיה אברהם חותך, שנ' (נחמיה

ט): אתה ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו'. וכרות לו הברית אין כתיב כאן אלא וכרות עמו, מלמד שהיה

הקב"ה אוחז בו. 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יז ב') ְוֶאְתָּנה ְבִר ִיתי, ֵבּ ִיני ֵוּב ֶינÎ (גימ' 1244).

(תהליםכה יד'): ֹסוד ְי ָהוה, ִל ֵיראָיו; ְוּבִר ֹ יתו, ְל ֹהוִד ָיעם (גמ' 1174 את)

אמר לו הקדושברוך הוא: אםתמול, תטולסוד ה'.

יתרת הפסוקיםמנייןסוד: (גימ' 70)

(פרשה נא משנהא) סופהשל סדום

וה' המטיר על סדוםועל עמורה גפרית ואשוגו' כתיב (תהליםנח) כמושבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו

שמשוגו' כהדין כילייסיליי לימצא כשלושול הזהשהוא נמחה בצואה, כאישית זושאינה מספקת לראות

שמש, עדשהיאחוזרת לעפר, כאשת איששזינתה והיא מתביישתשלאתראה עוברה והיא משליכתו בלילה

קודםשלאתחזנהשמש, הה"ד: השמשיצא על הארץ ולוט בא צוערה: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יט' כד):ַו ָ יהוה, ִה ְמ ִטיר ַעל- ְס ֹדם ְוַעל-ֲע ֹמָרה--ָגְּפִרית ָוֵאשׁ: (גימ' 1921).

(תהיליםנחט): ְכּ ֹמו ַשְׁבּלוּל, ֶתֶּמס ַיֲהÍÏ; ֵנֶפל ֵאֶשׁת, ַבּל-ָחזוּ (גימ' 1921 ע"ת)

(פרשה נא משנה ב): הטוב והרע יורדיםמן השמים

וה' המטיר על סדום וגו' משל לשני מדינות שמרדו במלך. אמר המלך: תשרף אחת משלה וא' תשרף

מטמיון. כך להלן, (ישעיה לד): ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית. ברם הכא, וה' המטיר על סדום ועל

עמורה וגו'. אמר ר' אבון: לשפחה שהיתה רודה פת בתנור. בא בן גברתה ורדת פת, ונתנה לו. בא בן בנה

ורדת גחלים, ונתנה לו. כך להלן: ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ברם הכא, וה' 

המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. ר' חלבו בן ר' חילפי בר סמקאיי בשם ר' יהודה בר ר' סימון וה' 

המטיר על סדום, זה גבריאל. מאת ה' מן השמים, זה הקדוש ברוך הוא. אמר ר' אליעזר: כל מקום שנאמר

וה', הוא ובית דינו. אמר רבי יצחק: בתורה בנביאים וכתובים מצינו שההדיוט מזכיר שמו ב' פעמים: 

בפסוק אחד בתורה (בראשית ד): ויאמר למך לנשיו נשיי אין כתיב כאן, אלא נשי למך האזנה וגו'. בנביאים

(מלכים א א): ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי

וגו'. את בן המלך אין כתיב כאן, אלא את שלמה בני. בכתובים, דכתיב (אסתר א): כי כתב אשר נכתב בשם

המלך ונחתםבטבעת המלך, ואת תמיהשהקב"ה מזכירשמושני פעמיםבפסוק אחד?! 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית יט' כד): ִה ְמ ִטיר ַעל- ְס ֹדם ְוַעל-ֲע ֹמָרה--ָגְּפִרית ָוֵאשׁ: (גימ' 1897 ע"ת)

(ישעיה לדט): ְוֶנֶהְפכוּ ְנָחֶל ָיה ְלֶזֶפת, ַוֲעָפָרהּ ְלָגְפִרית; (גימ' 1897 ע"א)

(פרשה נא משנה ג) עונשהשל סדוםושל הרשעיםלעתיד לבוא

גפרית ואש הה"ד (תהלים יא) ימטר על רשעים פחים אש וגפרית וגו'. פחים, גומרים ומצדין אש וגפרית. 

אמר רבי יודן: מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו? למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה

לעתיד לבוא, שנאמר: מנת כוסם. ר' ישמעאל בר נחמן משום ר' יונתן: כפיילי פיטרין לאחר המרחץ. אמר

רבי חנינא: אין דבר רע יורד מלמעלה. אתיבון, והכתיב (תהלים קמח): אש וברד שלגוקיטור?! אמר להם: 

רוח סערה היא שהיא עושה דברו. מילתא דרבי שמעון בן לקיש: פליגא אהא דאמר רבי חנינא בן פזי

(דברים כח): יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, מכאן שיש לו אוצרות אחרים. מאת ה' מן השמים, כמרתק מן

גבר: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(תהל'יא' ו):ַי ְמֵטר ַעל-ְר ָשִׁעים, ַפּ ִחים: ֵאשׁ ְוָגְפִרית, 

ְו ַ רוּח ִזְלָע ֹפות-- ְמָנת ֹכּוָסם (גימ' 3557 עת)

(ברא' יט' כד):ַו ָ יהוה, ִה ְמ ִטיר ַעל- ְס ֹדם ְוַעל-ֲע ֹמָרה- ָגְּפִרית ָוֵאשׁ: 

ֵמֵאת ְי ָהוה, ִמן-ַהָשָּׁמִים.. (גימ' 2873)

יתרה:רשעי סדם (גימ' 684)

(פרשה נא משנה ד) סדוםושכנותיה נענשו

ויהפוך את הערים האל רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן: חמשת הכרכים הללו, היו יושבות על צור אחד. 

שלחמלאך את ידווהפכן, הה"ד (איוב כח): בחלמיששלח ידו, הפך משרשהרים. 1948

תרין אמוראי פליגי חד אמר: בחלמיש של יד. וחד אמר: בחלמיש של אצבע קטנה. אמר רבי יהושע: וצמח

האדמה, אפילו צמחי האדמה לקו. אמר רבי יהושע בן לוי: עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירו של

סדוםויתן בערוגה, אינה מצמחת: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(איובט) ַבּ ַחָלּ ִמישׁ, ָשַׁלח ָי ֹדו; ָהַפÍ ִמ ֹשֶּׁרשׁ ָהִרים (גימ' 1948).

(בראשית יט כה):ַוַיֲּה ֹפÍ ֶאת- ֶהָעִרים ָהֵאל, ְוֵאת ָכּל-ַה ִכּ ָכּר: (גימ' 1585)

יתרה: "שלח ידו" (גימ' 363)

(פרשה נא משנה ז) לוט ובנותיונמלטו למערהויעל לוט מצוער וישב בהר הה"ד (תהליםנז) למנצחאל תשחת לדוד מכתםבברחו מפנישאול במערה

אמר לפניו: רבון העולמים! עדשלא נכנסתי למערה, עשית חסד עםאחריםבשבילי, עכשיושאנינתון

במערה, יהי רצוןמלפניך, אל תשחת: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(תהליםנז' א'): ַל ְמַנֵצַּח אַל-ַתּ ְשֵׁחת, ְלָדִוד ִמ ְכָתּם ְבָּבְר ֹחו ִמְפֵּני-ָשׁאוּל, ַבּ ְמָּעָרה.(גימ' 2953)

(בראשית יט' ל'): ַוַיַּעל ֹלוט ִמ ֹצּוַער ַוֵיֶּשׁב ָבּ ָהר כיַוֵיֶּשׁב, ַבּ ְמָּעָרה-- הוּא, ְוּשֵׁתּי ְבֹנָתיו(גימ' 2953).

(פרשה נא משנה ח) כוונתןשל בנות לוט הייתה לקיוםהעולם

ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינוזקןוגו', שהיו סבורותשנתכלה העולםכדור המבול. 

לכה נשקה את אבינו יין וגו' ר' תנחומא משום רבי שמואל: ונחיה מאבינוזרע, ונחיה מאבינו בן אין כתיב

כאן, אלא ונחיה מאבינוזרע, אותוזרעשהוא בא ממקוםאחר. ואיזה? זה מלך המשיח. 

ותשקן את אביהן יין וגו' נקוד על וי"ו של ובקומה, שבשכבה לא ידע בקומה ידע. ויהי ממחרת ותאמר

הבכירה אל הצעירה וגו' מנין היה להם יין במערה? אלא ממה שהיין מרובה להן, היו מביאין אותו

במערות. אמר רבי יהודה בר סימון: נעשה להם מעין דוגמא של עולם הבא, היך מה דאת אמר (יואל ג): 

והיה ביוםההוא יטפו ההריםעסיס: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

בראשית יט' ג'): ַוָתּ ֹבא ַהְבּ ִכ ָירה ַוִתּ ְשַׁכּב ֶאת- ִאָב ָיה (גימ'1805 ע"ת)

(יואל ד' יח) ְוָהָיה ַב ֹיּום ַההוּא ִי ְטּפוּ ֶהָהִרים ָע ִסיס (גימ' 1805 מנצפ"ך ו-א). 

(פרשה נא משנה י) האםבנות לוט עשו לשםשמיםאו לשםזנות

הה"ד (ירמיה מח) אניידעתינאוםה', עברתוולא כן בדיו. ר' הונא בר פפא ורביסימון, רבי הונא אמר: 

מתחלת עיבורושל מואב, לא היה לשםזנות אלא לשםשמים, שנא' לא כן בדיו עשו לשםשמים, אלא לשם

זנות, שנאמר (במדבר כה): וישב ישראל בשטיםויחל העםלזנות וגו'. 

ר' סימון אמר: מתחלת עיבורושל מואב לא היה לשםשמיםאלא לשםזנות, שנאמר: ועברתו לא כן. בדיו

לא עשה כן בדיו לשםזנות, אלא לשםשמים, שנאמר (רות ג): ותרד הגורןותעשככל אשר צותה חמותה. 

אמר רבי לוי: אםתחלתושל מואב לשםזנות, גםסופו היה לשםזנות. 

בדיו לא כן עשו, וישב ישראל בשטיםוגו' ואםמתחלת עיבורו לשםשמים, אףסופו לשםשמים. בדיו לא כן

עשו, ותרד הגורן: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(ירמיה מח ל') ל ֲאִני ָיַד ְע ִתּי ְנֻאם- ְי ָהוה, ֶע ְבָר ֹתו ְוÏא-ֵכן; ַבָּדּיו, Ïא-ֵכן ָעשׂוּ. (גימ' 1957 ע"ה)

בראשית יט' לא'): ַוַתּ ְשֶׁקיןָ ֶאת- ֲאִב ֶיהן ַיִין, ַבּ ַלְּיָלה הוּא; (גימ 1494 ע"ה)

היתרה =זנות (גימ' 463)

(פרשה נא משנה יא) בנות לוט נתפקדו בזכות אברהם ותלד הבכירה בןוגו' 

רבייודן משםר' אייבו: הבכירה ע"ישביזת כבודאביה ואמרה: "שמו מואב", מאב. 

אמר הכתוב (דברים ד): אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. מלחמה אי אתה עושה עמהן, אבל אתה

מפתק הנהרות שלהן, שורף גדישים שלהן באש, אבל הצעירה על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה: 

ותקרא שמו "בן עמי", בן מי שהיה עמי. אמר הכתוב (שם): אל תצורם ואל תתגר בהם כל עיקר. אמר ר' 

יהודה ב"ר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן: בנותיו של לוט הולכות לעבור עבירה ונתפקדו. באיזה זכות? 

בזכות מואב, מיאב, שנאמר באברהם(בראשית יז): כי אב המוןגויםנתתיך.

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ותקראשמו מאב והצעירה גםהיא ילדה בןותקראשמו בן עמי הוא אבי בני עמון (יט, לז-לח)

א. במסכת ברכות (ז,ב) אומרת הגמרא שבשמות האנשים נרמזת מהותם, כמאמר הפסוק "לכו חזו מפעלות

אלקים אשר שם שמות בארץ". אחת הדרכים המקובלות לפענח את צפונות השם היא הגימטריא, כלומר

הערך הספרתי של השם. מאלץ להווכח שגם דרך זו עצמה מעוגנת בגימטריה, שכן "שמות" הוא בדיוק

הערךשל "ספרות"

ב. בפרשתנו מסופר על הדרך בה נולדו עמון ומואב, ודוקא מואב שנולד בצורה היותר שפלה, כמבואר

ברש"י, ממנו יצאה שושלת לבית דוד ע"י רות המואביה. חכמי האמת אמרו ששלבי הגאולה צריכים

להרקם בהסדר גדול. כך מואב, ולידת פרץ מיהודה ומשה רבינו מעמרם ודודתו ודוד המלך בחילופי

השפחה. דברים אלו מרומזים בשמו של "לוט", שפירושו הסתר5 (שמואל א,כא). גם "גאולה" בגימטריה

"לוט"!

ג. לאברהםאבינונאמר "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כא,יב). "אדםשוה בערכו ל"גאולה". כי מטרת

האדם להביא גאולה לעצמו ולעולם, על ידי תיקון שורש הרע בעולם שהוא תיקון חטא עץ הדעת. עבודתם

של האבות היתה בהתאם, ואכן חכמי האמת אמרושהםתקנוזאת ביחס לעצמםולכןיעקבאבינו לא מת.

"אברהםיצחק יעקב" (עה"כ) שווה בערכו ל"עץ הדעת"!

מהם יצא עם ישראל לדורותיו עד לתיקון העולם על ידי משיח צדקינו. "משיח" במילואו (עם שין יוד חית) 

הוא בגימטריה "כי ביצחק יקרא לך זרע"

פרשת חיישרה

(פרשה נג משנהא) ְו ְאַבָר ָהם, ֶבּן- ְמאַת ָשָׁנה, ְבּ ִהָוֶּלד ֹלו, ֵאת ִיְצָחק ְבּ ֹנו.

וה' פקד אתשרה כאשר אמר זהושאמר הכתוב (יחזקאל יז): וידעו כל עצי השדה כיאני ה' השפלתי עץ

גבוה הגבהתי עץשפל אמר רבייודן: לא כדין דאמריןולאעבדין, אלא, אני ה' דברתיועשיתי. אמר רביברכיה: אני ה' דברתיועשיתי. והיכן דבר? שםכב) למועד אשובאליך ולשרה בן. ועשה. וידעו כל עצי

השדה, אלו הבריות, היך מה דאת אמר: (דבריםכ) כי האדםעץ השדה. 

כיאני ה' השפלתי עץ גבוה, זה אבימלך. הגבהתי עץשפל, זה אברהם. הובשתי עץ לח, אלונשי אבימלך, 

דכתיב: כי עצור עצר ה'. הפרחתי עץ יבש, זושרה. אני ה' דברתי היכן דבר? 

למועד אשוב אליך ועשיתי, הה"ד ויעשה' לשרה כאשר דבר: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(יחזקאל יז כד):ְוָיְדעוּ ָכּל-ֲעֵצי ַהָשֶּׂדה, ִכּי ֲאִני ְי ָהוה ִה ְשַׁפּ ְל ִתּי ֵעץ ָגּ ֹב ַהּ ִהְגַבּ ְהִתּי ֵעץ ָשָׁפל, ֹהוַב ְשִׁתּי ֵעץ ָלח

(גימ' 3658). 

(בראשית כא' א'):ַו ָ יהוה ָפַּקד ֶאת-ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ָאָמר; ַוַיַּעשׂ ְי ָהוה ְל ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ִדֵּבּר. ( גימ'3558)

היתרה (גימ' 100) 

לרמוז לגילשל אברהם, דכתיב (שםפסוק ה'): ְו ְאַבָר ָהם, ֶבּן- ְמאַת ָשָׁנה, ְבּ ִהָוֶּלד ֹלו, ֵאת ִיְצָחק ְבּ ֹנו.

(פרשה נג משנה ב) דבר ה' קייםלעולם ָכֵּעת ַחָיּה, אתי ֹחֶבֶקת ֵבּן

מבוראו?! אם מעושהו יטהר גבר, וכי אפשר לאדם להיות טהור יותר מבוראו?! מה אלישע אומר לשונמית? 

(מלכים ב ד) למועד הזה כעת חיה, את חובקת בן! אמרה לו: אל אדוני איש האלהים, אל תכזב בשפחתך! 

אותן המלאכים שבשרו את שרה כך אמרו לה: למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן אמר לה: אותן

המלאכים היו יודעים שהם חיים וקיימין לעולם, אמרו: למועד אשוב אליך, אבל אני, שאני בשר ודם - 

קיים היום מת למחר - בין חי, בין מת, למועד הזה את חובקת בן. מה כתוב שם? ותהר ותלד בן למועד

הזה, כעת חיה אשר דבר אליה אלישע, דבריו של בשר ודם מתקיים ודבריו של הקב"ה אין מתקיימין?! וה' 

פקד אתשרה כאשר אמר וגו': 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כא' א'):ַו ָ יהוה ָפַּקד ֶאת- ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ָאָמר; ַוַיַּעשׂ ְי ָהוה ְל ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ִדֵּבּר.(גימ' 3558)

(מלכיםב ד): ָכֵּעת ַחָיּה, אתי ֹחֶבֶקת ֵבּן.ַוַתַּהר ָה ִאָשּׁה, ַוֵתֶּלד ֵבּן, ַל ֹמּוֵעד ַהֶזּה ָכֵּעת (גימ'3558 ע"ה)

(פרשה נג משנה ג) לרמוז כייצחק הוא בנושל אברהם!

(חבקוק ג) כי תאנה לאתפרח ואיןיבול בגפניםכחשמעשה זית ושדמות לא עשה וגו'. 

כי תאנה לא תפרח, זה אברהם, היך מה דאת אמר (הושע ט): כבכורה בתאנה בראשיתה, ראיתי אבותיכם. 

ואיןיבול בגפנים, זושרה, היךמה דאת אמר: (תהליםקכח): אשתך כגפן פוריה וגו'. 

כחש מעשה זית, אותן המלאכים שבישרו את שרה האירו פניה כזית, כוחשים היו?! אלא, שדמות לא עשו

אוכל?! אותן השדים המתים לא עשו אוכל. גזר ממכלה צאן, היך מה דאת אמר (יחזקאל לד) ואתן צאני

צאן מרעיתי, אדם אתם, אלא ואין בקר ברפתים, היך מה דאת אמר: (הושע יא) אפרים עגלה מלומדה

אוהבתי לדוש?! חזרהשרה ואמרה: מה אני מובדה סברי מן בריי?! 

אלא, (חבקוק ג): ואני בה' אעלוזה אגילה באלהי ישעי. אמר לה הקדוש ברוך הוא: את לא אובדית סיברך, 

אף אנאאיני מובדית סיברך, אלא, וה' פקד אתשרה וגו'. וה' פקד אתשרה

(ישעיה מ) יבש חציר נבל ציץ, יבש חצירו של אבימלך, ונבל ציצו, ודבר אלהינו יקום לעולם. וה' פקד את

שרה כאשר אמר: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בר' כא' א'):ַו ָ יהוה ָפַּקד ֶאת-ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ָאָמר; 

ַוַיַּעשׂ ְי ָהוה ְל ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ִדֵּבּר. (גימ' 3559 ע"ה)

(חבקוק ג' יז-יח) ִכּי- ְתֵאָנה Ïא- ִתְפָרח, ְוֵאין ְיבוּל ַבְּגָּפִנים

ִּ ֵחשׁ ַמֲע ֵשׂה-ַזִית ַוֲאִני, ַבּ ָ יהוה ֶאְע ֹלוָזה: ִאָג ָילה, ֵבּ ֵ אÏהי ִי ְשִׁעי (גימ'3381). 

יתרת הפסוקים (גימ' 208) כמניין "יצחק"

(פרשה נג משנה ד) הקב"האינו חוזר בו מגזרהטובה ֹכּה ִי ְהֶיה ַזְרֶעÎ

(תהליםקיט) לעולם ה' דברך נצב בשמים הא בארץ לא?! אלא, מהשאמרת לאברהם בשמים, למועד אשוב

אליך כעת חיה. ר' נחמן דיפו משם ר' יעקב דקיסרין פתח: (תהלים פ): אלהים צבאות שוב נא הבט משמים

וראה ופקוד גפןזאת, שוב ועשה מה שאמרת לאברהם: הבט נא השמימה וספור הכוכבים. ופקוד גפןזאת, 

וה' פקד אתשרה. 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בר' כא' א'):ַו ָ יהוה ָפַּקד ֶאת-ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ָאָמר; 

ַוַיַּעשׂ ְי ָהוה ְל ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ִדֵּבּר. (גימ' 3558).

תהיליםפרקיםטו' פט': ְל ֹעוָלם ְי ָהוה ְדָּבְרÎ, ִנָצּב ַבּ ָשָּׁמִים

ֱא ִÏהים ְצָב ֹאות, שׁוּב-ָנא: ַהֵבּט ִמָשַּׁמִים ְוּר ֵאה; ְוּפ ֹקד, ֶגֶּפן ֹזאת (גימ' 3310 ע"ת).

יתרה: (גימ' 248) = "אברהם" 

כדכתיב בראשית (טו ה') ַו ֹיּוֵצא ֹא ֹתו ַה ָחוּצה, ַוֹיּ ֶאמר ַהֶבּט-ָנא ַהָשַּׁמְיָמה ְוּס ֹפר ַה ֹכּוָכ ִבים-- ִאם- ַתּוּכל, ִל ְס ֹפּר

ֹאָתם; ַוֹיּ ֶאמר ֹלו, ֹכּה ִי ְהֶיה ַזְרֶעÎ. 

(פרשה נג משנה ה) הקב"הקייםהבטחתו

וה' פקד את שרה (מלכים א ח) אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו. אשר שמרת לעבדך, זה

אברהם. את אשר דברת לו, למועד אשוב אליך. ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה, וה' פקד את שרה. 

(תהלים קיג) מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה מושיבי עקרת הבית, זו שרה. ותהי שרי עקרה, אם

הבנים שמחה, שנאמר: הניקה בנים שרה, וה' פקד את שרה, כאשר אמר. מה שאמר לה, הוא באמירה, ויעש ה' כאשר דבר. מה שדבר לה, ע"י מלאך. רבי נחמיה אמר: וה' פקד את שרה כאשר אמר, מה שאמר

לה על ידי מלאך. ויעש ה' לשרה כאשר דבר, מה שאמר לה הוא. רבי יהודה אמר: כאשר אמר ליתן לה בן, 

כאשר דבר לברכה בחלב. אמר לו רבי נחמיה: והלא כבר נתבשרה בחלב?! אלא, מלמד שהחזירה הקדוש

ברוך הוא לימי נערותיה. רבי אבהו אמר: נותן אני יראתה על כל אומות העולם, דלא יהון מונין לה וצווחין

לה: "עקרתא". ר' יהודה בשם ריש לקיש: עיקר מטרין לא היה לה, וגלף לה הקב"ה עיקר מטרין. אמר רבי

אדא: בעל פקדונות אני! עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים, והחזיר לו הקדוש ברוך הוא חבילות של

קוצים, שנאמר (שמואל א טו): פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל. שרה הפקידה אצלי מצות ומעשים

טובים, החזיר לה הקב"ה מצות ומעשיםטובים, וה' פקד אתשרה: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

המדרשמצטטשלושה פסוקיםמהתנ"ך:

(מלכיםאח): אשרשמרת לעבדך דוד אבי (גימ' 1594)

(תהליםקיג): מושיבי עקרת הבית אםהבניםשמחה. (גימ' 2056)

(שמואל א טו): פקדתי את אשר עשה עמלקלישראל. (גימ' 2682)

מניין כל הפסוקים: (גימ' 6332). 

כמניין הפסוק (בראשית כא' א'):ַו ָ יהוה ָפַּקד ֶאת- ָשָׂרה, 

ַכֲּאֶשׁר ָאָמר; ַוַיַּעשׂ ְי ָהוה ְל ָשָׂרה, ַכֲּאֶשׁר ִדֵּבּר. (גימ' 6332 א,רת, סת).

(פרשה נג משנה י') אברהםעושה משתה גדול ביוםהיגמל את יצחק

ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר: נגמלמיצר הרע. רבנןאמרי: נגמלמחלבו. 

ויעש אברהם משתה גדול רבי יודא ב"ר סימון אמר: גדול עולמים היה שם. רבי יודן בר מספרתא אמר: 

(אסתר ב) ויעש המלך משתה גדול, גדולי עולם היו שם, הדא הוא דכתיב (דברים ל): כי ישוב ה' לשוש עליך

לטוב בימי מרדכי ואסתר, כאשר שש על אבותיך, בימי אברהם יצחק ויעקב. אמר רבי יהודה בר' סימון: 

משתה גדול, משתה גדולים, עוג וכל גדולים עמו היו שם. אמרו לעוג: לא היית אומר אברהם פרדה עקרה

ואינו מוליד?! אמר להם: עכשיו מתנתו מה היא, לא שפופה! אין יהיב אנא אצבעי עליה, אנא פחיש ליה. 

אמר ליה הקב"ה: מה! אתה מבזה על מתנתו, חייך! שאת רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו, 

ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידו, שנא' (במדבר כא): ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו, כי בידך

נתתי וגו'. דאמר רבי לוי: לא נדנדה עריסה תחלה, אלא בביתו של אברהם אבינו. דאמר רבי יהושע בן

מנחמה: אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע, כולם היו במשתה של אברהם אבינו, ולא שלושים ואחד

היו?! אלא, כי ההיא דאמר: רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי פרנך משום רבי יוחנן, מלך יריחו אחד. מה תלמוד

לומר אחד? אלא, הוא ואנטקיסורשלו: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ויעשאברהם משתה גדול (גימ' 1422)

כיישוב ה' לשושעליך לטוב (גימ' 1174 ע"ת)

יתרה "אברהם" (גימ' 248)

(פרשה נג משנה יב') ביצחק יקרא לך זרע

וירע הדבר מאד בעיני אברהם הדא הוא דכתיב (ישעיה לג): עוצם עיניו מראות ברע. ויאמר אלהים אל

אברהםאל ירע בעיניך וגו' אמר רבייודן: יצחק אין כתיב כאן, אלא ביצחק

ר' עזריה בשם בר חטיא: בי"ת תרין. במי שהוא מודה בשני עולמות. אמר רבי יודן ברבי שלום: כתיב

(תהלים קה ה ו): זכרו נפלאותיו אשר עשה מופתיו ומשפטי פיו, מופת נתת למי שהוא מוציא מתוך פיו, כל

מישהואמודה בב' עולמות, יקרא לך זרע. וכלמישאינומודה בשני עולמות לא יקרא לך זרע: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כא יב): ְבִיְצָחק, ִיָקֵּרא ְלÎ ָזַרע (גימ848)

(תהליםקה ו):ֶזַרע, ְאַבָר ָהם ַע ְב ֹדּו ְבֵּני ַיֲע ֹקב (גימ848)

(שמותא) יעקב ביחד עםראשיתבותשמות 12 בניו כמניין (גימ' 848).

ד.א:

(תהליםקה ה'): ִזְכרוּ--ִנְפ ְל ֹאוָתיו ֲאֶשׁר-ָע ָשׂה; (גימ' 1692)

(תהליםקה ה'): ֹמְפ ָתיו, ִוּמ ְשְׁפּ ֵטי-ִפיו. ֶזַרע, ְאַבָר ָהם ַע ְב ֹדּו (גימ' 1692 ע"הת)

(פרשה נח משניות א-ב') רק את הצדיקיםה' מעמיד בנסיון

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם כתיב (תהלים ס) נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני

קושט סלה נסיון אחר נסיוןוגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של

ספינה. וכל כך למה? מפני קושט, בשבילשתתקשט מדת הדין בעולם, שאם יאמר לך אדם, למי שהוא רוצה

להעשיר, מעשיר! למי שהוא רוצה, מעני! ולמי שהוא רוצה, הוא עושה מלך. אברהם כשרצה עשאו מלך, 

כשרצה עשאו עשיר, יכול את להשיבו ולומר לו: יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו? והוא אומר: 

מה עשה? ואת אומר לו: ואברהם בן מאת שנה בהולד לו, ואחר כל הצער הזה נאמר לו: קח נא את בנך את

יחידך ולא עיכב, הרי, נתת ליראיך נס להתנוסס: (שם יא ה') ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו

אמר רבי יונתן: הפשתני הזה, כשפשתנו לוקה, אינו מקיש עליו ביותר, מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה

הוא מקיש עליו ביותר, למה? שהיא משתבחת והולכת. כך, הקדוש ברוך הוא אינו מנסה את הרשעים. 

למה? שאין יכולין לעמוד, דכתיב (ישעיה נז) והרשעים כים נגרש. ואת מי מנסה? את הצדיקים, שנא' 

(תהלים יא): ה' צדיק יבחן. (בראשית לט) ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו וגו'. ויהי אחר

הדברים האלה אמר רבי יונתן: היוצר הזה, כשהוא בודק את הכבשן שלו, אינו בודק את הכלים

המרועעים, למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק? בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים, אינו שוברו. כך, אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, 

שנאמר: ה' צדיק יבחן. אמר רבי אלעזר: לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע. על

מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכחה יפה?! כך, אין הקדוש ברוך הוא מנסה, אלא הצדיקים, שנאמר: 

ה' צדיק יבחן: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(תהליםס' ו'): ָנַתָתּה ִלּ ֵיר ֶאיÎ ֵנּס, ְל ִה ְת ֹנוֵסס ִמְפֵּני, ֹקֶשׁט ֶסָלה (גימ' 2531)

(בראשית כב' א'): ַוְי ִהי, ַאַחר ַהְדָּבִרים ָהֵאֶלּה, ְוָהֱא ִÏהים, ִנָסּה

ֶאת- ְאַבָר ָהם; ַוֹיּ ֶאמר ֵאָליו, ְאַבָר ָהםַוֹיּ ֶאמר ִהֵנִּני. (גימ' 2327).

היתרה (גימ' 204 כמניין צדיק) 

דכתיב (תהילים יא ה'): "ה' צדיק יבחן"

(פרשה נח משנה ג') ְי ָהוה ניסה את אברהם

דבר אחר: ה' צדיק יבחן, זה אברהם, ויהי אחר הדבריםהאלה והאלהיםנסה אתאברהם. 

רביאבון פתח: (קהלתח) באשר דבר מלךשלטוןומייאמר לומה תעשה

אמר רבי אבין: לרב שהיה מצוה לתלמידו ואומר לו (דברים טז): לא תטה משפט! והוא מטה משפט. לא

תכיר פנים! והוא מכיר פנים. לא תקחשוחד! והוא לוקחשוחד. לא תלוה בריבית! והוא מלוה בריבית. אמר

לו תלמידו: רבי! אתה אומר לי: לא תלוה בריבית! ואת מלוה בריבית, לך שרי ולי אסירא?! אמר לו: אני

אומר לך: אל תלוה בריבית לישראל, אבל תלוה ברבית לעובד כוכבים, דכתיב (דברים כג): לנכרי תשיך

ולאחיך לא תשיך! כך אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבון העולמים! כתבת בתורתך (ויקרא יט): לא תקום

ולא תטור, ואת נוקם ונוטר?! שנאמר (נחום א): נוקם ה' ובעל חימה. נוקם הוא לצריו, ונוטר הוא לאויביו. 

אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני כתבתי בתורה: לא תקום ולא תטור את בני עמך! אבל נוקם ונוטר אני

לעובדי כוכבים, נקוםנקמת בניישראל. כתיב (דבריםו): לא תנסו את ה'. והאלהיםנסה אתאברהם: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(קהלת ח' ד') ַבֲּאֶשׁר ְדַּבר- ֶמֶלÍ, ִשׁ ְל ֹטון; ִוּמי ֹי ַאמר- ֹלו, ַמה-ַתֲּע ֶשׂה. (גימ' 2357)

(בראשית כב' א'): ַוְי ִהי, ַאַחר ַהְדָּבִרים ָהֵאֶלּה, 

ְוָהֱא ִÏהים, ִנָסּה ֶאת- ְאַבָר ָהם; ַוֹיּ ֶאמר ֵאָליו, ְאַבָר ָהםַוֹיּ ֶאמר ִהֵנִּני. (גימ' 2327).

היתרה (גימ' 30 כמנייןשםהשםעםאותיותיו).

(פרשה נח משנה ה') הקב"ה קיבל את רצונושלאברהםכקרבן

(מיכה ו) במה אקדםה' אכף לאלהימרום רבייהושע דסכנין בשםרבי לוי אמר: אף על פישהדברים

אמורין במישע מלך מואב, שעשהמעשה והעלה את בנו לעולה, אבל אינומדבר אלא ביצחק, שנאמר: במה

אקדםה' אכף לאלהימרוםוגו'. הירצה ה' באלפי אילים, ברבבות נחלישמן, האתן בכורי פשעי, פרי בטני, 

חטאת נפשי?! ביצחק, אע"פשלא נעשה מעשהקבלו כגומר מעשה, ובמישע לא נתקבל לפניו: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כב' א'): ְוָהֱא ִÏהים, ִנָסּה ֶאת- ְאַבָר ָהם: (גימ' 861)

(מיכה ו' ו'): ַבּ ָמּה ֲאַקֵדּם ְי ָהוה, ִאַכּף ֵל ֵ אÏהי ָמ ֹרום; (גימ' 861 עס"ת)

פרשה נח משנה ו') זכותושל אברהםשעמד בנסיון

והאלהים נסה את אברהם ר' יוסי הגלילי אומר: גדלו כנס הזה של ספינה. רבי עקיבא אומר: נסה אותו

בוודאי, שלא יהיו אומרין: הממו, ערבבוולא היה יודע מה לעשות. ויאמר הנני

אמר רבי יהושע בן קרחה: בשני מקומות דימה משה עצמו לאברהם. אמר לו הקב"ה: (משלי כה): אל

תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד. אברהם אמר: הנני, הנני לכהונה, הנני למלכות, זכה לכהונה

וזכה למלכות. זכה לכהונה: (תהליםקי): נשבע ה' ולא ינחם, אתה כהן לעולם. 

למלכות, נשיא אלהים אתה. משה אמר: הנני, הנני לכהונה, הנני למלכות. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל

תקרב הלום, איןקרבאלא כהונה, היאך דאת אמר: (במדבר א): והזר הקרב יומת. 

ואין הלום, אלא מלכות, היך מה דאת אמר: (שמואל ב ו): כי הביאותני עד הלום: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(משלי כה' ו'): אַל-ִתּ ְתַהַדּר ִל ְפֵני-ֶמֶלÍ; ִוּב ְמ ֹקום ְגּ ֹד ִלים, אַל-ַתֲּע ֹמד (גימ' 2167 עת,א,)

(בראשית כב' א'): ַוְי ִהי, ַאַחר ַהְדָּבִרים ָהֵאֶלּה, ְוָהֱא ִÏהים, ִנָסּה ֶאת- ְאַבָר ָהם; (גימ' 1403)

היתרה גימ' 764) כמניין: "ִנָסּה ֶאת- ְאַבָר ָהם".

דבר אחר: (תהליםקי' ד'): נשבע יהוה ולא ינחםאתה כהן לעולם (גימ' 1250)

"ַוֹיּ ֶאמר ִהֵנִּני" הנני לכהונה, הנני למלכות (גימ' 1250 ע"ת)

(פרשה נו משנה ב) אברהםויצחק ראו את המקוםמרחוק

אמר ליצחק: בני! רואה את מה שאני רואה? אמר לו: הין! אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה? 

אמרו לו: לאו! אמר הואיל וחמור אינו רואה, ואתם אין אתם רואים, שבו לכם פה עם החמור! ומניין

שהעבדיםדומין לבהמה? מהכא, שבו לכםפה עםהחמור, ַעםהחמור. 

רבנן מייתי ליה מהכא, ממתן תורה שנאמר (שמות כ): ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו', אתה

ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך. אמר רבי יצחק: עתיד המקום לירחק מבעליו ולעולם, תלמוד לומר

(תהלים קלב): זאת מנוחתי עד, עד פה אשב, לכשיבא אותו שכתוב בו (זכריה ט): עני ורוכב על חמור. ואני

והנער נלכה עד כה אמר רבי יהושע בן לוי: נלך ונראה מה יהיה בסופו של כה, ונשתחוה ונשובה אליכם, 

בשרו שהוא חוזר מהר המוריה בשלום. אמר רבי יצחק: הכל בזכות השתחויה, ואברהם לא חזר מהרהמוריה בשלום, אלא בזכות השתחויה, ונשתחוה ונשובה אליכם. ישראל, לא נגאלו אלא בזכות השתחויה, 

שנאמר (שמות ד): ויאמן העם וגו' ויקדו וישתחוו. התורה, לא נתנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שם

כד): והשתחויתם מרחוק. חנה, לא נפקדה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שמואל א): וישתחו שם לה'. 

הגליות, אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה, שנאמר (ישעיה כז): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו.' 

והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים. בהמ"ק, לא נבנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (תהלים צט): רוממו

ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו. המתים, אינן חיין אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שם צה): באו ונשתחוה

ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כב ה'): ְשׁבוּ-ָל ֶכם ֹפּה ִעם-ַהֲח ֹמור (גימ' 1353 ע"ה, רת, א)

(שמות כ' ט'): ַע ְבְדּÎ ַוֲאָמ ְתÎ ְוּב ֶה ְמֶתּÎ, ְוֵגְרÎ (גימ' 1353 ר"ת).

דבר אחר

(בראשכב ה'): ַוֲאִני ְוַהַנַּער, ֵנ ְל ָכה ַעד- ֹכּה; ְוִנ ְשַׁתֲּחֶוה, ְוָנ ָשׁוּבה ֲאֵל ֶיכם.(גימ' 2306 עםאברהםיצחק) 

אמר רבייצחק: בזכות השתחויה:

ישראל, =541 (שמות ד): ויאמן העםוגו' ויקדווישתחוו. 

תורה==611 (שמות כד): והשתחויתםמרחוק. 

חנה,==63 (שמואלא): וישתחושםלה'. 

גלויות= 449 (ישעיה כז): והשתחוו לה' בהר הקדשבירושלים. 

בהמ"ק=147 (תהליםצט): רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו. 

מתים=495 (תהיליםצה): באוונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו: 

מנינן= 2306

(פרשה נו משנהט) הקרבת האיל תמורת יצחק

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד מהו אחר? אמר רבי יודן: אחר כל המעשים, ישראל נאחזים

בעבירות ומסתבכין בצרות וסופן ליגאל בקרנו של איל, שנאמר (זכריה ט): וה' אלהים בשופר יתקע וגו'. 

אמר רבייהודה בר סימון: אחר כל הדורות, ישראל נאחזיםבעבירות ומסתבכין בצרות, וסופן ליגאל בקרנו

של איל, הה"ד: וה' אלהים בשופר יתקע. אמר רבי חנינא ב"ר יצחק: כל ימות השנה ישראל נאחזים

בעבירות ומסתבכין בצרות, ובראש השנה, הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקב"ה והוא מוחל

להם, וסופן ליגאל בקרנו של איל, שנאמר: וה' אלהים בשופר יתקע. רבי לוי אמר: לפי שהיה אברהם אבינו

רואה את האיל ניתוש מן החורש הזה, והולך ומסתבך בחורש אחר, אמר לו הקדוש ברוך הוא: כך, עתידין

בניך להסתבך למלכיות מבבל למדי, מן מדי ליון, ומיון לאדום, וסופן ליגאל בקרנו של איל, הה"ד: וה' 

אלהים בשופר יתקע. וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו רבי בנאי אמר, אמר לפניו: רבון

העולם! הוי רואה דמיו של איל זה, כאילו דמו של יצחק בני! אימוריו, כאילו אימוריו דיצחק ברי, כהדא

דתנן: הרי זו תחת זו, הרי זו תמורת זו, הרי זו חלופי זו. הרי זו תמורה רבי פנחס אמר, אמר לפניו: רבון

העולמים! הוי רואה, כאלו הקרבתי את יצחק בני תחלה, ואחר כך הקרבתי את האיל הזה תחתיו, היך מה

דאת אמר (מלכים ב טו): וימלוך יותם בנו תחתיו. כהדא דתנן: כאימרא כדירים. רבי יוחנן אמר: כאימרא

תמידא. רישלקישאמר: כאילושל יצחק. תמן אמרי: כולד החטאת. 

תני, בר קפרא: כאימור דלא ינק מןיומי: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

המדרששואל "מהו אחר"? ומתרץ "האיל תמורת יצחק": וברמז:

"אחר" כמניין "יצחק" ע"ה= 209

(פרשה נו משנה י') בזכות העקדה

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה ר' יוחנן אמר, אמר לפניו: רבון העולמים! בשעה שאמרת לי קח

נא את בנך את יחידך היה לי מה להשיב, אתמול אמרת: כי ביצחק וגו', ועכשיו קח נא את בנך וגו', וחס

ושלום לא עשיתי כן, אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, בשעה שיהיו בניו של

יצחק באיםלידי עבירות ומעשיםרעים, תהא נזכר להםאותה העקידה ותתמלא עליהםרחמים. דבר אחר: 

ה' יראה אברהם קרא אותו יראה, שנאמר: ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, שם קרא אותו

שלם, שנאמר (בראשית יז): ומלכי צדק מלך שלם. אמר הקב"ה: אם קורא אני אותו יראה, כשם שקרא

אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם. ואם קורא אני אותו שלם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני

קורא אותו ירושלים, כמו שקראו שניהם, יראה שלם ירושלים. ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר: עד שהוא

שלם, עשה לו הקדוש ברוך הוא סוכה והיה מתפלל בתוכה, שנאמר (תהלים עו): ויהי בשלם סוכו ומעונתו

בציון. ומה היה אומר? יהי רצון שאראה בבנין ביתי. דבר אחר: מלמד שהראה לו הקב"ה בית המקדש חרב

ובנוי, חרב ובנוי, שנא': שם המקום ההוא ה' יראה, הרי בנוי, היך מה דאת אמר (דברים טו): שלוש פעמים

בשנה יראה. אשר יאמר היום בהר ה', הרי חרב, שנאמר (איכה ה): על הר ציון ששמם. ה' יראה, בנוי

ומשוכלל לעתיד לבא, כעניןשנאמר (תהליםקב): כי בנה ה' ציוןנראה בכבודו: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשכב יד'): ֵשׁם-ַהָמּ ֹקום ַההוּא, ְי ָהוה ִיְר ֶאה (גימ' 1231 ע"ה, ר"ת, ס"ת, א)

(תהיליםעו' ג'): ַוְי ִהי ְב ָשֵׁלם ֹ סוּכּו; ְוּמ ֹעוָנ ֹתו ְב ִצ ֹיּון. (גימ' 1231)

(תהליםקב): כי בנה ה' ציוןנראה בכבודו (גימ' 596 ע"את)

כמניין = ירושלים (גימ' 596)

בסכת תשבו- רמז לג' בתי מקדש

בסכת תשבושבעת ימיםישבו בסכת למעןידעו כי בסכות הושבתי את בניישראל (כג,מב)אומר "פתוחי חותם": הנה בסכת בסכת הראשונים חסרים ובסכות האחרונה מלאה. אפשר לרמוז דב' 

הראשונים כנגד בית ראשון ובית שני שנחרבו לפי שלא היה עץ חיים שהוא וא"ו לרמוז על הבית האחרון

הוא בית השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון שיהיה בו עץ חיים שהוא וא"ו שישאר קיים

לעולם. עכ"דמצאתי קשר בין דבריו הקדושים לעיל לבין לענ"ד בס"ד הפסוק בבראשית ל"ג י"ז: "ויעקב

נסע סכתה ויבן לו בית ולקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות".דייקא ג' פעמים סכות נסע סכתה, 

עשה סכת, קרא שם המקום סכות. סכת מניינו 480. ולענ"ד בס"ד ברמז בבחינת מעשה אבות סימן לבנים. 

רומזיעקב אע"ה על בניית ג' בתי המקדש. בבחינת ויעקב נסע סכתה, כתיב על יציאת מצרים (שמות י"ג,כ') 

ויסעו מסכת ויחנו באתם, מסע ישראל מסכת אשר ביציאת מצרים היתה בשנת 2448 לבריאת העולם, 

ומניין "סכת" 480 עולה ביחד 2928 ובשנת 2928 בניין בית מקדש ראשון ע"י שלמה המלך ע"ה (ר' ספר

הדורות). ומשנת 2928 מניין סכת שני ככתוב למעלה, עולה המניין 480+2928=3408 לבריאת העולם, שנה

בה נבנה מקדש שני. ורמזים לבניין בית המקדש לעתיד לבוא. נבחן במלה סכות השלישי המופיע בפסוק

והמלה כתובה בואו, לרמז הואו לאלף השישי, כדכתיבשית אלפיןשנין הווה עלמא.

יהר"מ ה' או"אשבימיםאלה נזכה לראות בבנייןמקדשנו בבחינת "אחישנה". אכי"ר

(פרשה נז: משנהא): בשורת הולדת רבקה

ויהי אחרי הדבריםהאלה ויגד לאברהםלאמר הנה ילדה מלכה וגו' בנים, כתיב (משלייד): חיי בשריםלב

מרפא ורקב עצמות קנאה, שעדשהוא בהר המוריה, נתבשרשנולד זוגתושל בנו, שנאמר: הנה ילדה מלכה. 

(שםג) רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, שעדשהוא בהר המוריה, נתבשרשנולדה זוגתושל בנו, 

שנאמר: הנה ילדה מלכה, גםהיאבנים: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כב' כ) ַוְי ִהי, ֲאַחֵרי ַהְדָּבִרים ָהֵאֶלּה, ַויַֻּגּד ְל ְאַבָר ָהם, ֵל ֹאמר: ִהֵנּה ָי ְלָדה ִמ ְל ָכּה ַגם-ִהוא, ָבִּנים--ְלָנ ֹחור

ִאָחיÎ. (גימ' 1836 ע"א). 

כמנייןס"ת ור"תשני הפסוקיםממשלישהמדרשמצטט:

(משלייד ל'): ַחֵיּי ְב ָשִׂרים, ֵלב ַמְרֵפּא; ְוּרַקב ֲעָצ ֹמות ִקְנאָה. (גימ' 710).

(משליג ח') ִר ְפאוּת, ְתּ ִהי ְל ָשֶׁרּÎ;ְו ִשׁקּוּי, ְלַע ְצ ֹמוֶתיÎ. (גימ' 1126).

ס"המניינם (גימ' 1836). 

(פרשה נז: משנה ב):שמועה טובה - הולדת רבקה

(משלי כה) מיםקריםעל נפשעיפה ושמועה טובה מארץ מרחק תמןתנינן: על הגשמיםועל בשורות

טובות הואאומר: ברוך הטוב והמטיב. מה ראו לסמוך בשורות טובות לירידת גשמים? 

רבי ברכיה בשםרבי לוי אמר: עלשםמיםקריםעל נפשעיפה, שמועהטובה מארץ מרחק, מהשמועה

טובה, ברוך הטוב והמטיב, אף מיםקרים, ברוך הטוב והמטיב. דבר אחר: כמיםקריםעל נפשעיפה כן

שמועה טובה מארץ מרחק, זה אברהם, שעדשהוא בהר המוריה, נתבשרשנולדה זוגתושל בנו, הה"ד הנה

ילדה מלכה וגו': 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(משלי כה כה) ַמִים ָקִרים, ַעל-ֶנֶפשׁ ֲעֵיָפה; ְוּשׁ ָמוּעה ֹטוָבה, ֵמֶאֶרץ ֶמְר ָחק (גימ 2274 ע"ת)

השמועה: (בר' כב' כ) ָי ְלָדה ִמ ְל ָכּה ַגם-ִהוא, ָבִּנים-- ְלָנ ֹחור ִאָחיÎ –

ְוּב ֵתוּאל, ָיַלד ֶאת- ִר ְבָקה (גימ1831)

היתרה: כמניין "שמועה טובה" (גימ' 443) 

(פרשה נח משנהא):ימי חיישרה

ויהיו חיישרה מאהשנה (תהליםלז) יודע ה' ימי תמימיםונחלתםלעולםתהיה כשםשהן תמימים, כך

שנותםתמימים. בת עשריםכבתשבע לנוי, בת מאה כבת עשריםשנה לחטא. 

דבר אחר: יודע ה' ימי תמימים, זושרה, שהיתה תמימה במעשיה. אמר רבייוחנן: כהדא עגלתא תמימה. 

ונחלתםלעולםתהיה, שנאמר: ויהיו חיישרה. מה צורך לומרשני חיישרה באחרונה? 

לומר לךשחביב חייהםשל צדיקיםלפני המקום, בעולםהזה ולעולםהבא: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כג א'): ַוִיּ ְהיוּ ַחֵיּי ָשָׂרה, ֵמאָה ָשָׁנה ְוֶע ְשִׂרים ָשָׁנה ְוֶשַׁבע ָשִׁנים (גימ' 2912 ע"ה)

(תהליםלזיח): ֹיוֵדַע ְי ָהוה, ְיֵמי ְת ִמ ִימם; ְוַנֲחָל ָתם, ְל ֹעוָלם ִתּ ְהֶיה. (גימ' 2912 ר"ת סת)

ויהיו חיישרה מאהשנה ועשריםשנה ושבעשנים (כ"ג,א')

קבלה אצל רבותינושמותשרה היה בשנת2085 למניין בריאת העולם (ראה ספר הדורות). בס"ד ברמז

מאה עשריםושבע במלוי (היינו: מםאלף הא עיןשין רישמםואושין בית עין) בגימטריה – 22, פחותמניין

שני חיישרה, לאמור: (2085 (2212-127=2085 למניין בה"עשהיאשנת פטירתה.

פרשה נט' א' בזכות הצדקה זכה לזקנה

ואברהםזקן בא בימיםכתיב (משלי טז לא) עטרת תפארתשיבה, בדרך צדקה תמצא

ר' מאיראזל לממלא, ראהאותן כולןשחורי ראש. אמר להם: תאמר ממשפחת בית עלי אתם? דכתיב

(שמואל בא) וכלמרבית ביתך ימותו אנשים. אמרו ליה: רבי התפלל עלינו! אמר להם: לכווטפלו בצדקה

ואתםזוכיםלזקנה. מה טעמיה? עטרת תפארתשיבה. והיכן היא מצויה? 

בדרך צדקה תמצא. ממי אתה למד? מאברהם, שכתוב בו: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. 

זכה לזקנה, ואברהםזקן בא בימים: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(משליטז לא) ֲע ֶטֶרת ִתְּפ ֶאֶרת ֵשׂ ָיבה; ְבֶּדֶרÍ ְצָדָקה, ִתָּמֵּצא. (גימ' 3037 ע"ת) (בראשית כד' א) ְו ְאַבָר ָהם ָזֵקן, ָבּא ַבָּיּ ִמים; ַו ָ יהוה ֵבַּרÍ (גימ' 795 ער"ת)

יתרה (גימ' 2242)

(בראשית יח יט), ְוָשׁ ְמרוּ ֶדֶּרÍ ְי ָהוה, ַלֲע ֹשׂות ְצָדָקה ִוּמ ְשָׁפּט (גימ' 2242).

פרשה נט' ב: העוסק בתורה זוכה לאריכות ימים

עוזוהדר לבושה ותשחק ליוםאחרון(משלי לא) עוזוהדר לבושה, של תורה. ותשחק ליוםאחרון, 

אימתי היא שוחקת? מתן שכרה לעתיד לבא. ממי אתה למד? מאברהם, על ידי שכתוב בו: ושמרו דרך ה' 

לעשות צדקה. זכה לזקנה, ואברהם זקן בא בימים. (משלי ג) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד

גימ' 1916 "ך" מנצפ"ך אורך ימים בימינה, לעתיד לבוא. בשמאלה עושר וכבוד, בעוה"ז, אפילו, שהוא בא

להשמאיל לאדם עושר וכבוד. ממי אתה למד? מאברהם, ע"י שכתוב בו: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה

ומשפט. זכה לזקנה, ואברהםזקן: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כד' א) ְו ְאַבָר ָהם ָזֵקן, ָבּא ַבָּיּ ִמים; ַו ָ יהוה ֵבַּרÍ ֶאת- ְאַבָר ָהם, ַבּ ֹכּל.

(בראשית יח יט) ְוָשׁ ְמרוּ ֶדֶּרÍ ְי ָהוה, ַלֲע ֹשׂות ְצָדָקה ִוּמ ְשָׁפּט מניינם (גימ' 3716 ע"פ).

כמניין הפסוקים: 

(משלי לא כה) ֹעז-ְוָהָדר ְל ָ בוּשׁהּ; ַוִתּ ְשַׂחק, ְל ֹיום ֲאַח ֹרון.

(משלי ג) אורך ימיםבימינה בשמאלה עושר וכבוד (גימ' 3716 "ך" מנצפ"ך).

פרשה נט'ג:ואברהםזקן

ר' יצחק פתח: (תהליםעא) וגםעד זקנה ושיבה אלהיםאל תעזבני אמר רביאחא: לאהיא זקנה ולא היא

שיבהאלאשאםנתת ליזקנה, תן לישיבה עמה. ממי אתה למד? מאברהם, על ידישכתוב בו: ושמרו דרך

ה' לעשות צדקה ומשפט. זכה לזקנה, ואברהםזקן: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כד' א) ְו ְאַבָר ָהם ָזֵקן, (גימ' 411).

(בראשית יח יט) ְוָשׁ ְמרוּ ֶדֶּרÍ ְי ָהוה, ַלֲע ֹשׂות ְצָדָקה ִוּמ ְשָׁפּט (גימ' 2242). 

ס"ה: (גימ' 2660).

כמניין חיבור הפסוקיםשצוטטו במדרש:

(משלי לא כה) ֹעז-ְוָהָדר ְל ָ בוּשׁהּ; ַוִתּ ְשַׂחק, ְל ֹיום ֲאַח ֹרון. (גימ' 1235ר"פ) 

(תהליםעא) וגםעד זקנה ושיבה אלהיםאל תעזבני (גימ' 1425ס"תא)

ס"המניין הפסוקיםשצוטטו במדרש (גימ' 2660)

פרשה נט' ה אברהםזוכה לברכת ה' 

(תהליםמה) יפיפית מבניאדםהוצק חןוגו' נתייפיתבעליונים, שנאמר (ישעיה לג): הןאראלםצעקו חוצה. 

נתייפית בתחתונים, נשיאאלהיםאתה בתוכנו. על כן ברכך אלהיםלעולם, וה' ברך את אברהםבכל. 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(תהי' מה ג) ָיְפָיִפ ָית, ִמְבֵּני ָאָדם ַהוּצק ֵחן, ְבּ ִשְׂפ ֹתוֶתיÎ; ַעל-ֵכּן ֵבַּר ְכÎ ֱא ִÏהים ְל ֹעוָלם.גימ' 2934 עא)

שני הפסוקים:

(בראשית כד' א) ַו ָ יהוה ֵבַּרÍ ֶאת- ְאַבָר ָהם, ַבּ ֹכּל; (ישעיהו לג' ז'):ֵהן, ֶאְר ֶאָלּם, ָצֲעקוּ, ֻחָצה; ַמ ְלֲאֵכי ָשׁ ֹלום, ַמר

ִיְב ָכּיוּן. (גימ' 2479ת)

2479 -2934= יתרה 455 כמניין (גימ' "נשיא אלהים" עא)

פרשה ס' א' אליעזרמבקשמה' שיצליח דרכו

ויאמר ה' אלהיאברהםהקרה נא לפני היוםוגו' (ישעיה נ) מי בכםירא ה' שומע בקול עבדו

אמר: מי בכםירא ה', זה אברהם. שומע בקול עבדווגו', אשרשמע הקב"ה בקולושל עבדו. 

אשר הלך חשכים, שבא מאספמיא ומחברותיה, ולא היה יודע היכן, כאדםשהואשרוי בחושך. 

ואיןנוגה לוומי היה מאיר לו? הקדושברוך הוא היה מאיר לו, בכל מקום שהיה הולך. 

יבטח בשםה' וישען באלהיו, ומצאת אתלבבונאמן לפניך. דבר אחר: מי בכםירא ה', זה אליעזר. 

שומע בקול עבדו, בקול אברהם, שהיה עבד להקב"ה, שנאמר (בראשית כו): בעבור אברהם עבדי. 

אשר הלך חשכים, בשעה שהלך להביא את רבקה. ואין נוגה לו ומי היה מאיר לו? הקדוש ברוך הוא היה

מאיר לו בזיקים ובברקים. יבטח בשם ה' וישען באלהיו, ויאמר ה' אלהי אדוני אברהם הקרה נא לפני

היום: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש

(ישעיהוני) ִמי ָב ֶכם ְיֵרא ְי ָהוה, ֹשֵׁמַע ְבּ ֹקול ַע ְבדּו (גימ' ֹ 986 עת)

(ישעיהוני) ֲאֶשׁר ָהַלÍ ֲחֵשׁ ִכים, ְוֵאין ֹנַגהּ ֹלו, ִיְב ַטח ְבּ ֵשׁם ְי ָהוה, ְוִיָשֵּׁען ֵבּ ָ אÏהיו. (גימ' 1982)

מניין הפסוק כולו (גימ' 2968)

(בראשית כד יב) ַוֹיּ ַאמר--ְי ָהוה ֱא ֵÏהי ֲא ֹדִני ְאַבָר ָהם, ַה ְקֵרה-ָנא ְלָפַני ַה ֹיּום; ַוֲע ֵשׂה-ֶחֶסד,

ִעם ֲא ֹדִני ְאַבָר ָהם. ( ׁגימ' 2110).

858 =2110 -2968 יתרתהפסוקים = גימ' " ְבּ ֵשׁם ְי ָהוה, ְוִיָשֵּׁען ֵבּ ָ אÏהיו" =858.

(פרשה ס' ב' ב): ה' נענה לתפילתושל אליעזר

כתיב (משלייז) עבד משכיל ימשול בבן מבישובתוך אחיםיחלק נחלה. עבד משכיל, זה אליעזר. 

ומה השכלתו? אמר: כבר קללתושל אותו האישבידו, שמא יבוא כושי אחד, או ברבר אחד, וישתעבד בי, 

מוטב לי להשתעבד בבית הזה, ולא בבית אחר. ימשול בבן מביש, זה יצחק, שביישאת כל עובדי כוכבים, בשעהשנעקד על גבי המזבח. ובתוך אחיםיחלק נחלה, בתוך ישראל. מהאלו מזכיריןזכות אבות, אף זה

מזכיר זכות אבות, ויאמר ה' אלהי אדניאברהםוגו'. ועשה חסד עםאדוני אברהםהתחלת, גמור! רבי חגי

בשםר' יצחק אמר: הכל צריכין לחסד, אפילו אברהם, שהחסד מתגלגל בעולםבשבילו. נצרך לחסד, 

שנאמר: ועשה חסד עםאדוני אברהם, התחלת, גמור! 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כד יב) ַוֹיּ ַאמר--ְי ָהוה ֱא ֵÏהי ֲא ֹדִני ְאַבָר ָהם, ַה ְקֵרה-ָנא ְלָפַני ַה ֹיּום; ַוֲע ֵשׂה-ֶחֶסד, ִעם ֲא ֹדִני ְאַבָר ָהם..

(גימ' 2110)

(משלייז' ב') ֶעֶבד-ַמ ְשׂ ִכּיל-- ִי ְמ ֹשׁל, ְבֵּבן ֵמִבישׁ; ְוּב ֹתוÍ ִאַחים, ַיֲחÏק ַנֲחָלה. (גימ' 1996)

היתרה 26שםהשםאליו התפלל אליעזר

פרשה ס' משנה יד ויצא יצחק לשוח בשדה -אבות תקנו תפילה

ותקםרבקה ונערותיה וגו' אמר רבי לוי: שכן דרך הגמליםגדליםבמזרח. רבנן אמרי: מה גמל זה, ישבו

סימן טומאה וסימן טהרה, כך העמידה רבקה צדיק ורשע. ותלכנה אחרי האיש, שכעור לאישלהיות מהלך

אחר האשה. ויצחק בא, מבוא אתא ממיתא. ולהיכן הלך? באר לחי רואי, הלך להביא אתהגר, אותה

שישבה על הבאר ואמרה: לחי העולמים, ראה בעלבוני. ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, איןשיחה אלא

תפלה, שנאמר (תהליםקב): תפלה לעני כייעטוף ולפני ה' ישפוךשיחו. וכן הואאומר (שםנה): ערב ובוקר

וצהריםאשיחה וגו': 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כד סג) ַוֵיֵּצא ִיְצָחק ָל ַשׂוּח ַבּ ָשֶּׂדה, ִל ְפ ֹנות ָעֶרב; (גימ 1809 ע"ה)

(תהליםקב): תפלה לעני כייעטוף ולפני ה' ישפוךשיחו (גימ' 1809 ע"ת)

תניא יעקב תקן תפלת ערביתשנא' "ויפגע במקוםוילןשםכי בא השמש". אין פגיעה אלא תפלהשנא' 

(ירמיה ז) ואתהאל תתפלל וגו' ואל תפגע בי (ברכות כ"ו,ב'). ר"ל – "ויפגע" – "תפלה". "כי בא השמש = 

"ערבית". ולענ"ד בס"ד ויפגע (פשוט ובמלוי) יעלה ביחד מניין "תפלה" לאמור

ויפגע = 174 (עה"א) בחיבור "ויפגע" במלוי כזה (ויויוד.פה.גימל.עין) בגימ' – 340 (ע"ה) יעלה החיבור – 515

כמניין תפלה

ערבית בגימ' 682, כמניין "כי בא השמש" (ע"התיבות) – 682

אםבתפלה עסקינן? אומר הכתוב בפרשה "ויקרא אתשם המקוםההוא בית- אל ואולםלוז" וכו' 

(כ"ח,י"ט) אומרת הגמרא בפסחים (פ"ח,א'):מאי דכתיב (ישעיה ב') "והלכו עמיםרביםואמרו לכוונעלה

אל הר ה' אל בית אלקייעקב" ולמה לאאלקי אברהםויצחק, אלא לא כאברהםשכתוב בו הר דכתיב (ס"פ

וירא) "בהר ה' יראה" ולא כיצחקשכתוב בושדה דכתיב (ס"פ חיישרה) ויצא יצחק לשוח בשדה, אלא

כיעקבשקראו בית דכתיב "ויקרא אתשם המקוםההוא בית אל". ע"כ

מבאר "התורה תמימה": האי "בית אל" אינו הסמוך לעישנזכר ביהושע ז', אלא ירושלים. ועלשםיהיה

בית אלקים (מקדש) קראו בית אל, והוא "הר" המוריהשהתפלל בו אברהםוהוא "השדה" שהתפלל בו

יצחק. נמצאנו למדים, שהאבות תקנו תפלה (אברהםשחרית יצחק מנחה יעקב ערבית) וכולםלמעשה

באותו מקוםשעתיד לקוםביתהמקדשבירושלים. לדבריו "בית אל" (ראה רש"יוהרמב"ןשדעתםשונה

באםבית אל היא ירושלים). בדרך הרמז בס"ד מצאתי מקבילויות לדברי הגמרא ותורה תמימה לאמור: 

א. "ויקרא אתשםהמקוםההוא בית-אל ואולםלוז" בגימ' 1836 (ע"ה). אומרתהגמרא על פסוק זה מאי

דכתיב (ישעיה ב'): "והלכו עמיםרביםואמרו לכוונעלה אל הר ה' אל בית אלקייעקב" - בגימ' 1836.

ב. ומקוםהתפילה זכה לכנוי "מקום" או "המקום" - "וירא את המקוםמרחוק" - "ויקרא אברהםשם

המקוםההוא ה' יראה".

ובפרשת העקידה (ס"פ וירא) "ויקםוילךאל המקום" - "וירא את המקוםמרחוק" - "ויקרא אברהםשם

המקוםההוא ה' יראה".

וכוונת "מקום" – בית אל. "ירושלים" – בית המקדש.

ודרשו רבותינו האבות "תקנו התפלה" אברהםבהר, יצחק בשדה, יעקב בבית. 

ונמצא כי "תקנו התפלה" בגימ' 1077

שהוא גימטריה "מקום)" (פשוט במלויוברבוע) 1077

שהוא גימטריה "המקדש" במלוי (הי.מם.קוף.דת.שין) 1077 (ע"ה) 

שהוא גימטריה "ירושלים" במלוי (יוד.ריש.ואו.שין.יוד.מם) 1077

שהוא גימטריה (חיבור) "לוז" (פשוט) 1077

ו"בית אל" במלוי (בית.יוד.אלף.למד) 1077

שהוא בגימטריה "ישראל" במלוי (יוד.שין.ריש.אלף.למד) 1077

שהוא בגימטריה "אברהםויצחק) (אברהם פשוט -יצחק במלוי) 1077

ג. "מקדש" מניין 444 כמניין "בית אל" (ע"ה) 444

שהוא בגימטריה "מקוםההוא ה' יראה" 444 ע"ה

שהוא כאמור בגימ' "מקדש" 444

ועםאותיותיויעלה המניין "נראה המקום") 444

או "מקוםנורא" שהוא 444

פרשה סא: משנה א אברהםלוקח את קטורה לאשה

ויוסף אברהםויקח אשה ושמה קטורה כתיב (תהליםא) אשרי האישאשר לא הלך וגו' 

אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור הפלגה. ובדרך חטאיםלא עמד, אלואנשיסדום, שנאמר (בראשית יג): 

ואנשי סדוםרעיםוחטאים. ובמושב לציםלא ישב, זהאבימלך, שנאמר (שםכ): הנהארצי לפניך וגו'. כי

אםבתורת ה' חפצו, כיידעתיו למען אשר יצוה. ובתורתויהגה אמר ר' שמעון: אב לא למדוורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה? אלא זימן לו הקדושברוך הואשתי כליותיו כמיןשני רבנים, והיונובעות

ומלמדות אותו תורה וחכמה, הה"ד (תהליםטז): אברך את ה', אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי. (שם

א) והיה כעץשתול, ששתלו הקב"ה בארץ ישראל. אשר פריויתן בעתו, זה ישמעאל. ועלהו לא יבול, זה

יצחק. וכל אשר יעשה יצליח, אלו בני קטורה, שנאמר: ויוסף אברהםויקח אשה: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

ַא ְשֵׁרי ָה ִאישׁ (במילויותיבותיו) ֲאֶשׁר Ïא ָהַלÍ, ַבֲּעַצת ְר ָשִׁעים; ְוּבֶדֶרÍ ַחָטּ ִאים, Ïא ָע ָמד, ְוּב ֹמוַשׁב ֵל ִצים, Ïא

ָיָשׁב. ִכּי ִאם ְבּ ֹתוַרת ְי ָהוה, ֶחְפ ֹצו; ְוּב ֹתוָר ֹתו ֶי ְהֶגּה, ֹיוָמםָוָלְיָלה. ְוָהָיה ְכֵּעץ, ָשׁתוּל ַעל-ַפּ ְלֵגי-ָמִים: ֲאֶשׁר ִפְּר ֹיו, 

ִיֵתּן ְבּ ִע ֹתּו ְוָע ֵלהוּ Ïא-ִי ֹבּול; ְו ֹכל ֲאֶשׁר-ַיֲע ֶשׂה ַיְצ ִל ַיח. (גימ' 11374).

(בראשית כה א) ַוֹיֶּסף ְאַבָר ָהםַוִיַּקּח ִאָשּׁה, ְוּשָׁמהּ ְק ָטוּרה. (גימ' 1506 ע"ה).

(היתרה 9868 כמניין הפסוקים): ֲאֶשׁר Ïא ָהַלÍ, ַבֲּעַצת ְר ָשִׁעים; ְוּבֶדֶרÍ ַחָטּ ִאים, Ïא ָע ָמד, ְוּב ֹמוַשׁב ֵל ִצים, Ïא

ָיָשׁב. ִכּי ִאם ְבּ ֹתוַרת ְי ָהוה, ֶחְפ ֹצו; ְוּב ֹתוָר ֹתו ֶי ְהֶגּה, ֹיוָמםָוָלְיָלה. ְוָהָיה ְכֵּעץ, ָשׁתוּל ַעל-ַפּ ְלֵגי-ָמִים: ֲאֶשׁר ִפְּר ֹיו, 

ִיֵתּן ְבּ ִע ֹתּו ְוָע ֵלהוּ Ïא-ִי ֹבּול; ְו ֹכל ֲאֶשׁר-ַיֲע ֶשׂה ַיְצ ִל ַיח. (גימ' 9868). 

פרשה סא: משנה ב תולדות אברהםבזקנותו לאשכח אתשרה

(שם צב) שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו עוד ינובון בשיבה, זה אברהם אבינו. דשנים ורעננים

יהיו. ויוסף אברהם (איוב יד) כי יש לעץ תקוה, יש לאבינו אברהם תקוה. אם יכרת ועוד יחליף, אם יאמר

עליו כרות הברית. ועוד יחליף, מצות ומעשים טובים. וינקתו לא תחדל, זו לחלוחות שלו. אם יזקין בארץ

שרשו, ואברהם זקן. ובעפר ימות גזעו, ותמת שרה. מריח מים יפריח, מריח מצות ומעשים טובים, יפריח. 

ועשהקציר נטעאין כתיב כאן, אלא כמונטע, התוספת מרובה על העיקר, ויוסף אברהםוגו': 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה א) ַוֹיֶּסף ְאַבָר ָהםַוִיַּקּח ִאָשּׁה, ְוּשָׁמהּ ְק ָטוּרה. ( גימ' 1511 ע"ת) 

(תהיליםצב' טו) ֹעוד, ְינוּבוּן ְבּ ֵשׂ ָיבה; ְדּ ֵשִׁנים ְוַרֲעַנִנּים ִי ְהיוּ. ( גימ' 1384)

יתרה 127 להודיעךשנתאלמן משרה אשתוששני חייה ====== 127

פרשה סא: משנה ג: רבי עקיבא העמידשבעה רבניםשעמדוומלאו כל ארץ ישראל תורה.

(קהלת יא) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר אמר: אם זרעת

בבכיר זרע באפיל, שאין אתה יודע איזהו יכשר, אם של אפיל אם של בכיר, ואם שניהם כאחד טובים. רבי

יהושע אמר: אם בא עני אצלך בשחרית תן לו, בערבית תן לו, שאין אתה יודע איזה מהן הקדוש ברוך הוא

כותב עליך, הזה אוזה, ואם שניהם כאחד טובים. רבי ישמעאל ורבי עקיבא רבי ישמעאל אומר: אם למדת

תורה בנערותך, למוד תורה בזקנותך, שאין את יודע איזה מהן מתקיים לך, הזה אוזה, ואם שניהם כאחד

טובים. ר' עקיבא אומר: אם היו לך תלמידים בנערותך, עשה לך תלמידים בזקנותך, שאין אתה יודע איזה

מהם מתקיים לך, זה או זה, ואם שניהם כאחד טובים. י"ב אלף תלמידים היו לר"ע מעכו ועד אנטפריס

וכולםבפרק אחד מתו. 

למה? שהיתה עיניהםצרה אלו באלוובסוף העמידשבעה: רבי מאיר ורבייהודה רבייוסי

ור' שמעוןורבי אלעזר בןשמוע ורבייוחנן הסנדלר ור' אליעזר בןיעקב ואית דאמרי: 

ר' יהודה ור' נחמיה ורבי מאיר רבייוסיורשב"יור' חנינא בן חכינאיורבייוחנן הסנדלר

אמר להם: בניי! הראשוניםלא מתו, אלאשהיתה עיניהםצרה אלו לאלו, תנו דעתכםשלא תעשו

כמעשיהם. עמדוומלאו כלארץ ישראלתורה. ר' דוסתאי בשםרבישמואל בר נחמן: אםהיו לך בנים

בנערותך, קח לך אשה בזקנותך והעמיד בנים. וממי אתה למד? מאברהם, שהיו לו בניםבנערותוולקח

אשה בזקנותו, והעמיד בנים, הה"ד ויוסף אברהםוגו': 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(קהלת יא ו) ַבּ ֹבֶּקר ְזַרע ֶאת-ַזְרֶעÎ, ְוָלֶעֶרבאַל-ַתַּנּח ָיֶדÎ: ִכּי ֵא ְינÎ ֹיוֵדַע ֵאי ֶזה ִי ְכ ָשׁר, ֲהֶזה ֹאו-ֶזה, ְו ִאם- ְשֵׁנ ֶיהם

ְכּ ֶאָחד, ֹטוִבים. (גימ' 3452).

ואית דאמרי: כמנייןשמות הרבניםורבי יהודה; ורבינחמיה;ורבי מאיר; ורבייוסי; ורבישמעון בר

יוחאי; ורבי חנינא בן חכינאי; ורבייוחנן הסנדלר. (גימ' 3452). עמדוומלאו כל ארץ ישראל תורה.

פרשה סב: משנהא: ימי אברהםהיו מושלמים

ואלה ימישני חייאברהםכתיב (תהליםלז) יודע ה' ימי תמימיםונחלתםלעולםתהיה

יודע ה' ימי תמימים, זה אברהם, שנאמר: והיה תמים. ונחלתםלעולםתהיה, ואלה ימישני חייאברהם, 

שחבב הקב"השנותןשל צדיקיםוכתבםבתורה, כדישתהא נחלת ימיהםזכורה לעולם, בשיבהטובה זקן

ושבע: 

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

בראשית כה' ח):ַוִיְּגַוע ַוָיָּמת ְאַבָר ָהם ְבּ ֵשׂ ָיבה ֹטוָבה, ָזֵקן ְוָשֵׂבַע; ַוֵיּ ֶאָסף, (גימ' 1874 ר"ת)

(תהליםלז' יח) ֹיוֵדַע ְי ָהוה, ְיֵמי ְת ִמ ִימם; ְוַנֲחָל ָתם, ְל ֹעוָלם ִתּ ְהֶיה.(גימ' 1874 ע"ה א' ת')פרשת תולדות

(בראשית רבה פרשה סג: משנהא): 

פרשה סג א ואלה תולדות יצחק בן אברהם (משלי כג) גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו גילה אחר

גילה בזמן שהצדיק נולד (ישעיה ו) ויהי בימי אחז וגו' אמר רבי הושעיא אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש

ב"ה רבון כל העולמים ווי שמלך אחז אמר להן בן יותם הוא ואביו צדיק ואיני יכול לפשוט את ידי בו ויולד

חכם ישמח בו ר' לוי אמר מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו רחמים ת"ל

(משלי כג) בני אם חכם לבך ישמח לביגם אני ר"ש בן מנסיא אומר אין לי אלא לב אביו של בשר ודם מניין

שאפילו הקב"ה מתמלא רחמים עליו בשעה שהוא יגע בתורה תלמוד לומר ישמח לבי גם אני גילה אחר

גילה בזמןשהוא צדיק בן צדיק ואלהתולדות יצחק בן אברהם:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה):ְוֵאֶלּה ֹתּו ְל ֹדת ִיְצָחק, ֶבּן- ְאַבָר ָהם: ְאַבָר ָהם, ֹהו ִליד ֶאת-ִיְצָחק. (גימ' 2303ה)

(משלי כג כד) ִגּיל ָיִגיל, ֲאִבי ַצִדּיק;ְו ֹיוֵלד ָחָכם, ִי ְשַׂמח ֹבּו (גימ' 931תר"ת)

יתרה: 1372 כמניין(משלי כג כה): ִי ְשַׂמח- ִאָביÎ ְו ִאֶמּÎ; ְוָתֵגל, ֹיוַלְדֶתּך (גימ' 1372ת)

(בראשית רבה פרשה סג: משנה ב): (שם יז ו) עטרת זקנים בני בנים האבות עטרה לבנים והבנים עטרת

לאבות האבות עטרה לבנים שנאמר ותפארת בנים אבותם הבנים עטרה לאבות דכתיב עטרת זקנים בני

בנים רבישמואל בר רב יצחק אמר אברהם לא ניצל מכבשן האשאלא בזכותשל יעקב משל לאחדשהיה לו

דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף וצפה אותו השלטון באסטרולוגיאה שלו שהוא עתיד

להוליד בת והיא נשאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד והיא נשאת למלך כך

אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקדוש ברוך הוא שיעקב עתיד לעמוד ממנו אמר כדאי הוא

אברהם להנצל בזכותו של יעקב הה"ד (ישעיה כט) לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם

יעקב פדה את אברהםדבר אחר עטרת זקניםבני בניםואלהתולדות יצחק בןאברהם:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(משלייזו) ֲע ֶטֶרת ְזֵקִנים, ְבֵּני ָבִנים; ְו ִתְפ ֶאֶרת ָבִּנים ֲא ֹבוָתם (גימ' 2668).

(בראשית כה יט):ְוֵאֶלּה ֹתּו ְל ֹדת ִיְצָחק, ֶבּן- ְאַבָר ָהם: אְַבָר ָהם, ֹהו ִליד ֶאת-ִיְצָחק. (גימ' 2302).

יתרה 366 כמניין "בשםיהוה" לרמוז כי האבות יצחק 8שםה' יעקב 7שםה'. 

(בראשית רבה פרשה סג: משנה ו): ויתרוצצו הבנים בקרבה ר' יוחנן ור"ל ר"י אמר זה רץ להרוג את זה

וזה רץ להרוג את זה ר"ל אמר זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר ציוויו של זה רבי ברכיה בשם רבי לוי שלא

תאמר משיצא ממעי אמו נזדווג לו אלא עד שהוא במעי אמו זירתיה מתוחה לקבליה הה"ד (תהלים נח) 

זורו רשעים מרחם ויתרוצצו הבנים בקרבה בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב

מפרכס לצאת הה"ד (ירמיה א) בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודת כוכבים

עשו רץ ומפרכס לצאת הה"ד זורו רשעים מרחם ותאמר אם כן למה זה אנכי רבי יצחק אמר מלמד שהיתה

אמנו רבקה מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת להן הגיע לכם הצער הזה בימיכם אם כך הוא צערו של

בנים והלואי לא עיברתי רבי הונא אמר אם כך אני עתיד להעמיד שנים עשר שבטים הלואי לא עיברתי מנין

ז"ה תני בשם רבינחמיה ראויה היתה רבקהשיעמדו ממנה י"בשבטים הה"ד ויאמר ה' להשניגוים בבטנך

דא תרין ושני לאומים הא ארבעה ולאום מלאום יאמץ הא שיתא ורב יעבוד צעיר הא תמניא וימלאו ימיה

ללדת הא עשרה ויצא הראשון אדמוני הא חד עשר ואחרי כן יצא אחיו הא תרין עשר ואית דמייתין ליה מן

הדין קרא ותאמר אםכן למה זה אנכיזייןשבעה ה"א חמשה הא תרין עשר מניןזה ותלך לדרושאת ה' וכי

בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר אלא ללמדך שכל

מישהוא מקביל פניזקן כמקביל פנישכינה:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה ויתרוצצו הבניםבקרבה (גימ' 1269אתס"פ ר"פ ר"ת). 

(ירמיה א) בטרםאצרך בבטןידעתיך.(גימ' 1269ס"ת)

(בראשית רבה פרשה סג: משנה ז):ויאמר ה' לה רבי יהודה בר רבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אליעזר ב"ר

שמעון מעולםלא נזקק הקדושברוך הוא להשיח עםאשהאלא עםאותה הצדקת ואף היא על ידי עילה רבי

אבא בר כהנא אומר כמה כרכורין כרכר בשביל להשיח עמה שנאמר ויאמר לא כי צחקת והכתיב ותקרא

שם ה' הדובר אליה רבי לוי בשם רבי אבא [חמא] בר חנינא אמר ע"י מלאך רבי אלעזר אמר על ידי שם בן

נח שני גוים בבטנך שני גיאי גוים בבטנך זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה במלכותו שני גיאי גוים בבטנך

אדריאנוס בעובדי כוכבים שלמה בישראל ד"א שני שונאי גוים בבטנך כל העובדי כוכבים שונאים את עשו

וכל העובדי כוכבים שונאים את ישראל סנאיהון דבניא במעייך דכתיב (מלאכי א) ואת עשו שנאתי ושני

לאומים ממעיך יפרדו אמר רבי ברכיה מכאן שנולד מהול ולאום מלאום יאמץ ר' חלבו אמר עד כאן קריין

סבתא ורעמה וסבתכה מינך יקומון יהודאין וארמאין ורב יעבוד צעיר אמר רבי הונא אם זכה יעבוד ואם

לאוייעבד:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(מלאכי א) ואת עשושנאתי (גימ' 1544).

(בראשית כה כג):ַוֹיּ ֶאמר ְי ָהוה ָלהּ, ְשֵׁני ֹגִיים ְבּ ִב ְטֵנÍ (גימ' 824)

יתרה 720 כמניין: (איוב, יט,יח): ַגּם-ֲעִו ִילים, ָמֲאסוּ ִבי; ָ אָקוּמה, ַוְיַד ְבּרוּ-ִבי(גימ' 720).

(בראשית רבה פרשה סג: משנה ח):וימלאו ימיה ללדת להלן חסרים וכאן מלאים להלן כתיב תאומים פרץ

וזרחשניהםצדיקיםוכאן תומיםיעקב צדיק ועשו רשע ויצא הראשון אדמוני א"ר חגי בשם ר' יצחק בזכות

(ויקרא כב) ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון שנאמר (ישעיה מד) אני ראשון ואני אחרוןופורע לכם מן הראשוןזה עשו דכתיב ויצא הראשון ובונה לכם ראשון זה בית המקדש דכתיב ביה (ירמיה

יז) כסא כבוד מרום מראשון ואביא לכם ראשוןזה מלך המשיח דכתיב ביה (ישעיה מא) ראשון לציון הנה

הנם ד"א ויצא הראשון אדמוני למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו א"ר אבהו כהדין

פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ ואח"כ מרחץ בנו של מלך כך למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא

ותצא סריותו עמו מטרונא שאלה את רבי יוסי בן חלפתא אמרה ליה למה יצא עשו תחלה אמר לה טיפה

ראשונה של יעקב היתה אמר לה משל אם תניחו שתי מרגליות בשפופרת אחת לא זו שאת נותנה ראשונה

יוצאה אחרונה כך טיפה ראשונה של יעקב היתה אדמוני אמר רבי אבא בר כהנא כאלו שופך דמים וכיון

שראה שמואל את דוד אדמוני דכתיב (שמואל א יז) וישלח ויביאהו והוא אדמוני נתיירא ואמר אף זהשופך

דמים כעשו אמר לו הקב"ה עם יפה עינים עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג

דקלייטינוס מלכא הוה רעי חזירין בהדא טבריה וכיון דהוה מטי סדריה דרבי הווי מינוקא נפקין ומחיין

ליה לבתר יומין איתעביד מלך נחת ויתיב ליה בהדא פנייס [נ"א פמייס] ושלח כתבים לטבריא מפני רמשא

דערובתה אמר אנא יהיב קילוון דיהוון רברבני דיהודאי קיימין קודמי בצפרא דחד בשבא פקדיה לשליחא

אמר ליה לא תתןיתהון להון אלא עםמטעמייומא דערובתא נחת רבישמואל בר נחמן למיסחי חמתי לרבי

דהוה קאים קומי סדרא רבה ראה פניו חולניות אמר לו למה פניך חולניות אמר כן וכן אשתדר לי כתבין מן

מלכותא אמר ליה איתא סחי דברייך עביד לנא נסין עלון למסחי ואתא הדין ארגיניטון מגחיך ומרקד

קדמיהון בעא רבי דיזעוף ביה אמר ליה רבי שמואל בר נחמן רבי שבקיה דזמנין על נסין הוא מתחמא אמר

ליה מריך בעקא ואת קאים גחיך ומרקד אמר להון אזלון ואכלון ושתון ועבדון שבא טבא דמריכון עביד

לכון נסין ואנא מקים לכון קודמוי בצפרא דחד בשבתא באפוקי שבתא בתר סידרא נסבון ואקימון קדם

פיילי דפנייס עלון ואמרין ליה הא קיימין קדם פיילי אמר סגרון פיילי נסבוהון ועקמון על מטכסא

דמדינתא עלון ואמרין ליה אמר אנא קלוון אנא דיתזון בי בני תלתא יומיויעלוןויסחוןויאתין לגבאי אזלון

ואתזון בי בני תלתא יומין ואעל חד ארגיניטון ומוזגה קדמיהון ועלו וסחון ואתון לגביה אמר להון בגין

דאתון ידעין דאלהיכון עביד לכון נסין אתון מקילין למלכא אמרין לי' לדיקליטיינוס רעי חזירין אקילינן

ברם לדיקליטיינוס מלכא אנן משועבדים אמר להון אפילו כן לא תבזון לא ברומי זעיר ולא בגולייר זעיר

כלו כאדרת שער אמר רבי חנינה כולו ראוי לאדרת רבנן דרומאי בשם ר' אלכסנדרי ורחבה בשם ר' אבא בר

כהנא אמר יצא כולו מפוזר ומפורד כאדרת לזרותו כמוץ וכקש מאדרא הה"ד (דניאל ב) באדין דקו כחדא

פרזלא וגו' והוו כעור מן אידרי קיט רבי חנינא בר יצחק אמר מי גרם להם להעשות כעור מן אדרי קיט על

שפשטו ידיהם באדירים ויקראו שמו עשו הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון לחזירתכון

שםאף אנא קורא לבני בכורישםכה אמר ה' בני בכוריישראל:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה כה):ַוֵיֵּצא ָהִר ֹ אשׁון ְאַד ֹמוִני, ֻכּ ֹלּו(גימ' 836)

(שמות ד כב): ְבִּני ְב ֹכִרי ִי ְשָׂר ֵאל (גימ' 836ה)

(בראשית רבה פרשה סג: משנה י): ויגדלו הנערים רבי לוי אמר משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על

גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם

באים מבית הספר לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים א"ר

אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה 1691 ויהי

עשו איש יודע ציד 912 צד הבריות בפיו 810 לא גנבת מאן גנב עמך ולא קטלית מאן קטל עמך אמר רבי

אבהו שודני צידני צד בבית צד בשדה בבית היך מתקנין מילחא בשדה היך מתקנין תבנא רבי חייא אמר

הפקיר עצמו כשדה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבון כל העולמים לא דיינו שנשתעבדנו לשבעים

אומות אלא אף לא זו שנבעלת כנשים אמר להם הקב"ה אף אני בו בלשון אני פורע הימנו הה"ד (ירמיה מח

מא) והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה ויעקב איש תם יושב אהלים שני אהלים בית מדרשו

של שם ובית מדרשו של עבר ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו קופרא טבא לפומיה וכסא טבא לפומיה

ורבקהאוהבת את יעקב כלשהיתהשומעת קולו היתהמוספת לו אהבה על אהבתו:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה כז):ַוְי ִהי ֵע ָשׂו ִאישׁ ֹיֵדַע ַצִיד, ִאישׁ ָשֶׂדה; .(גימ' 1526)

(ישעיהו, ה,יח) ֹהוי ֹמ ְשֵׁכי ֶהָע ֹון, ְבּ ַחְב ֵלי ַהָשְּׁוא; ְוַכֲע ֹבות ָהֲעָגָלה, ַחָטּאָה (גימ' 1526)

דכתיב לעייל: א"ר אלעזר צריךאדםלהטפל בבנו עד י"גשנהמיכןואילך צריךשיאמר:

ברוךשפטרני מעונשושל זה (גימ1691). כמניין:ַוְי ִהי ֵע ָשׂו ִאישׁ ֹיֵדַע ַצִיד, ִאישׁ ָשֶׂדה;(גימ' 1526) היתרה:

165 =1526 – 1691 כמניין " ְקָל ָלה"

(בראשית כה כז):ְוַיֲע ֹקב ִאישׁ ָתּם, ֹיֵשׁב ֹאָה ִלים (גימ' 1337).

(תהילים, כה,ט)ַיְדֵרÍ ֲעָנִוים, ַבּ ִמּ ְשָׁפּט; ִו ַיל ֵמּד ֲעָנִוים ַדְּר ֹכּו. (גימ' 1337).

מה בין עשו ליעקב?

(בראשית כה כז):ַוְי ִהי ֵע ָשׂו ִאישׁ ֹיֵדַע ַצִיד, ִאישׁ ָשֶׂדה;. (גימ' 1526)

(בראשית כה כז):ְוַיֲע ֹקב ִאישׁ ָתּם, ֹיֵשׁב ֹאָה ִלים (גימ' 1337).

היתרה 189 כמניין " ֹיֵדַע ַצִיד",.. (גימ' 189ה)

(בראשית רבה פרשה סג: משנה יב):ויבא עשו מן השדה רבי יודן בשם רבי אייבו ורבי פנחס בשם רבי לוי

ורבנן בשם רבי סימון את מוצא אברהם חיה קע"ה שנה ויצחק ק"פ אלא אותן ה' שנים שמנע הקדוש ברוך

הוא מחייו מפני שעבר עשו שתי עבירות שבא עשו על נערה המאורסה שנא' (דברים כב) כי בשדה מצאה

והוא עיף שהרג את הנפש היך מה ד"א (ירמיה ד) כי עיפה נפשי להורגים ר' אמר אף גנב היך מה דאת אמר

(עובדיה א) אם גנבים באו לך אם שודדי לילה אמר הקב"ה כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו ואתה תבא

אל אבותיך בשלום זו היא שיבה טובה והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ושופך דמים

מוטב לושיפטר בשלום זה הוא שכתוב (תהלים סג) כי טוב חסדך מחיים ויאמר עשו הלעיטני נא מן האדוםא"ר זעירא פער פיו אותו הרשע כגמל א"ל אנא פתח פומי תהי משתדר ואזיל כהדא דתנינן אין אובסין את

הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין מן האדום האדום רבי יוחנן וריש לקיש ר"י אמר מיניה ומן פטרוניה ר"ל

אמר מיניה ומן דכוותיה הוא אדום ותבשילו אדוםארצו אדומה גבוריו אדומיםלבושיו אדומיםפורע ממנו

אדום בלבוש אדום הוא אדום ויצא הראשון אדמוני תבשילו אדום הלעיטני נא מן האדום ארצו אדומה

ארצהשעירשדה אדוםגבוריו אדומים (נחום ב) מגןגבוריהו מאדם לבושיו אדומיםשנאמר (שם) אנשי חיל

מתולעיםפורע ממנו אדום (שיר ד) דודי צח ואדוםבלבושאדום (ישעיה סג) מדועאדוםללבושיך:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה כט- ל):ַוָיּ ֹבא ֵע ָשׂו ִמן-ַהָשֶּׂדה, ְוהוּא ָעֵיף. ַוֹיּ ֶאמר ֵע ָשׂו ֶאל-ַיֲע ֹקב, ַה ְל ִע ֵיטִני ָנא ִמן-ָה ֹאָדם ָה ֹאָדם

ַהֶזּה--ִכּי ָעֵיף, ֹאָנ ִכי; ַעל-ֵכּן ָקָרא- ְשׁ ֹמו, ֱא ֹדום גימ3404).

כמניין חיבור כל ציטטותהפסוקיםבמדרש:

(ירמיה ד) כי עיפה נפשי להורגים.. (גימ929)

(עובדיהא) אםגנביםבאו לך אםשודדי לילה.. (גימ645)

(תהליםסג) כי טוב חסדך מחיים.. (גימ247)

(נחוםב ד) ָמֵגן ִגּ ֹבֵּריהוּ ְמָאָדּם, ְאַנֵשׁי-ַחִיל ְמֻתָלּ ִעים, (גימ1403)

(שיר ד) דודי צח ואדום..(גימ 179) 

ס"ה 3403 עם 1 הכולל משתווה המניין הגימטרי. (גימ' 3404)

(בראשית רבה פרשה סג: משנה יג): ויאמר יעקב מכרה כיום אמר לו זבין לי חד יום מן דידך אמר רבי

אחא כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה בצלו של עשו ויאמר עשו הנה

אנכי הולך למות ריש לקיש אמר התחיל מחרף ומגדף למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה לי מלמד שכפר

בזה אלי ד"א הנה אנכי הולך למות שהיה נמרוד מבקש להמית אותו בשביל אותו הבגד שהיה לאדם

הראשון שבשעה שהיה לובשו ויוצא לשדה היו באים כל חיה ועוף שבעולם ומתקבצין אצלו ויאמר השבעה

לי מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה דתנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה

בבכורים משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים אמר יהי' רשע זה עומד ומקריב לפיכך נתן נפשו

על הבכורה הה"ד (יחזקאל לה) כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך ועשו הוא שונא את

הדם ר' שמואל בר נחמן אמר זה דם בכורה וקרבנות ר' לוי אמר זה דם של מילה רבנן אמרי שנאת דמו של

אדם בגופו הה"ד (תהלים קט יז) ויאהב קללה ותבואהו רבי לוי בשם רבי חמא אמר לא חפץ בברכה ולא

חפץ בכורה רבי הונא אמר זה דם הקרבנות שהוא קרוי ברכה היך מה ד"א (שמות כ) מזבח אדמה תעשה

לי:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה לא לב) ַוֹיּ ֶאמר, ַיֲע ֹקב: ִמ ְכָרה ַכ ֹיּום ֶאת-ְבּ ֹכָר ְתÎ, ִלי. ַוֹיּ ֶאמר ֵע ָשׂו, ִהֵנּה ֹאָנ ִכי ֹהוֵלÍ ָלמוּת; ְוָל ָמּה-

ֶזּה ִלי, ְבּ ֹכָרה. (גימ' 3534)

כמניין חיבור כל ציטטותהפסוקיםבמדרש

(יחזקאל לה ו) ִכּי-ְלָדם ֶאֶע ְשׂÎ, ְוָדם ִיְרְדֶּפÎ; ִאם-Ïא ָדם ָשֵׂנ ָאת, ְוָדם ִיְרְדֶּפÎ. (גימ' 2090)

(תהליםקט יז) ַוֶיֱּאַהב ְקָל ָלה, ַוְתּ ֹבוֵאהוּ; ְוÏא-ָחֵפץ ִבּ ְבָר ָכה, ַוִתְּר ַחק ִמֶמּנּוּ. (גימ' 1909).

בחיבור הציטטות= .. (גימ' 3999)

היתרה: 3534 -3999=(גימ' 466ה) כמניין "בכורה וברכה" (גימ' 466). 

(בראשית רבה פרשה סג: משנה יד): ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים מה עדשה זו עשויה כגלגל כך

העולם עשוי כגלגל מה עדשה זו אין לה פה כך אבל אסור לו לדבר מה עדשה זו יש בה אבל ויש בה שמחה

כך אבל שמת אבינו אברהם שמחה שנטל יעקב את הבכורה ויאכל וישת הכניס עמו כת של פריצים אמרין

ניכול דידיה וניחוך עליו ורוח הקודש אומרת (ישעיה כא ה) ערוך השולחן סדר פתורא צפה הצפית סדר

מנרתא א"ר אבא בר כהנא אית אתרא דקרין למנרתא צפיתא קומו השרים זה מיכאל וגבריאל משחו מגן

כתבו שהבכורה ליעקב תני בר קפרא ולפי שהיו כמשחקים הסכים הקדוש ברוך הוא ושחק עמהם וקיים

הבכורה ליעקב מנין דכתיב (שמות ד כב) כה אמר ה' בני בכורי ישראל ויקם וילך רבי לוי אמר מעולמו יצא

ויבז עשו את הבכורה ומה בזה עמה א"ר לוי תחיית המתים בזה עמה הה"ד (משלי יח ג) בבוא רשע בא גם

בוז בבוא רשע זה עשו שנ' (מלאכי א ד) וקראו להם גבול רשעה בא גם בוז שבא בזיונו עמו ועם קלון חרפה

שנתלוה לו קלונו של רעב ואין חרפה אלא רעב המד"א (יחזקאל לו) אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים. 

פרשה סד א ויהי רעב בארץ (תהלים לז) יודע ה' ימי תמימים זה יצחק ונחלתם לעולם תהיה גור בארץ

הזאת לא יבשו בעת רעה ברעתושלאבימלך ובימי רעבוןישבעוויהי רעב בארץ:

התאמה גימטרית לציטוטיםבמדרש:

(בראשית כה לג לד) ַוֹיּ ֶאמר ַיֲע ֹקב, ִהָשְּׁבָעה ִלּי ַכּ ֹיּום, ַוִיָּשַּׁבע, ֹלו; ַוִיּ ְמ ֹכּר ֶאת-ְבּ ֹכָר ֹתו, ְלַיֲע ֹקב. ְוַיֲע ֹקב ָנַתן ְלֵע ָשׂו, 

ֶל ֶחם ְוּנִזיד ֲעָד ִשׁים, ַוֹיּ ַאכל ַוֵיּ ְשְׁתּ, ַוָיָּקםַוֵיַּלÍ; ַוִיֶּבז ֵע ָשׂו, ֶאת- ַהְבּ ֹכָרה. (גימ' 6602ר"פ).

כמניין חיבור כל ציטטותהפסוקיםבמדרש

(ישעיה כא ה) ָע ֹרÍ ַהֻשּׁ ְל ָחן;(שמות ד כב) ֹכּה ַאָמר ְי ָהוה, ְבִּני ְב ֹכִרי ִי ְשָׂר ֵאל.; (משלייח ג) ְבּ ֹבוא-ָר ָשׁע, ָבּא ַגם-

בּוּז; ְוִעם-ָק ֹלון;(מלאכי א ד) ְוָקְראוּ ָל ֶהם ְגּבוּל ִר ְשָׁעה,;(יחזקאל לו) אשר לא תקחו עוד חרפת רעב

בגוים;(תהליםלז) יודע ה' ימי תמימים (גימ' 6602).

בראשית רבה פרשה סה: משנה י ותכהין עיניו מראות א"ר אלעזר בן עזריה מראות ברע מראות ברעתו של

רשע אמר הקדוש ברוך הוא יהיה יצחק יוצא לשוק ויהון ברייתא אמרין דין אבוה דההוא רשיעא אלא

הריני מכהה את עיניו והוא יושב בתוך ביתו הה"ד (משלי כח) בקום רשעים יסתר אדם 1483 מכאן אמרו

כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות תלמיד רשע מאחיה השילוני (מלכים א יד) ואחיה לא

יכול לראות כי קמו עיניו משיבו שהעמיד את ירבעם תלמיד רשע בן רשע מיצחק ויהי כיזקן יצחק ותכהין