כולנו יתומים!!

דברים שכתבתי לע"נ מרן רה"י הרב אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל שיצאו מהלב

מה נאמר ומה נדבר, כולנו יתומים אבלים, כואבים את הכאב הגדול שאיבדנו... איני יודע מנוח לנפשי, כמה כמה קשה לאבד תורה ענקית של הדורות הקודמים שלצערנו אינה חוזרת על עצמה, אוי לדור שאבד מנהיגו וכמו שאמר הרב אליהו בהספד מנהיג אפשר להחליף אך קברניט לספינה מטלטלת בים אי אפשר להחליף, שכאשר היא מיטלטלת בים לא יעזור כלום, הספינה מיטלטלת בים ואין מי שינהיג, ובמיוחד בתקופה זו שלנו, דור מאד מבולבל וכו'... כמה כואב על האישיות העצומה שאיבדנו, על המידות שקצר היריעה מלהכיל את גדלותם, את החסד, את הנהגות, את האהבת ישראל ויש עוד הרבה מה להוסיף אך מה שהלב רוצה הזמן עושק...

אני זוכר כמה הייתי מחכה לשבת שלום מפי הרב בליל שבת, עוד בהיותי בישל"צ לא הייתי מתפלל עם הישיבה והייתי הולך להתפלל עם מרכז רק בשביל דבר אחד, בשביל לקבל מהרב "שבת שלום", ואני זוכר שזה היה משנה לי את כל השבוע ממש כך, היה לי שבועות שהיה לי קשה ועצוב וכשהרב אמר לי "שבת שלום" פתאום בלי סיבה ברורה הכל כהרף עיין השתנה אצלי.

האור שהקרין על פניו והשמחה שהיתה תמיד אצלו ואהבת ישראל שהפגין לכל אדם ואדם, זה לא ישכח מזכרוני לעולם , אוי אוי מה חסר לנו... כמה כואב אמנם דור בא ודור הולך אך דורנו נשאר כספינה המיטלטלת בים בלי קברניט, אוי מי ינהיג אותנו? מי יוליך אותנו? מה יהיה עימנו? איך נסתדר בלעדיו? מה יהיה עימנו?

אני זוכר ששנה שעברה היה לי איזה דבר שישב על נפשי הרבה זמן, והרב ישב ודיבר איתי ביחידות במשך רבע שעה מזמנו הפרטי, איזה חסד זה היה בשבילי, איזה גדלות זו של הרב, הוא ממש חיזק את נפשי, אני זוכר שבאותו שיחה ביקש ממני שאברך אותו, ותמהתי ושאלתי את הרב על דבר זה ואמר לי יסוד שלעולם לעולם לא אשכח אותו שאנשים שיש להם קשיים ומשברים אז כוח תפילתם פועל מאד בשמים, וזה שוב פעם הראה לי את גודלו וענוותנותו של הרב.

אני זוכר שליוויתי את הרב לאחר סוף צום, ביקש ממני לא ללוותו כיוון שהיה צום ואמר שאלך לשבור את הצום, הוא אף פעם לא רצה שילוו אותו ותמיד העדיף שלא ואני זוכר לפני שנה בערך שליווינו את הרב, אז באזור הרחיבי הסתובב אלינו ואמר לנו בהאי לישנא (מקווה שאני מדייק) "לא שאני צריך את הכבוד הזה אך טוב שאתם עושים כך שאחרים יראו מה זה כבוד תורה" ואפילו הכי תמיד הרב ברח מזה ומהכבוד, כל חייו ברח מזה שילוו אותו אך בדרכו האחרונה זכה שרבבות מעם ישראל מכל החוגים ליוו אותו וזה בבחינת כל מי שבורח מהכבוד הכבוד רודף אחריו אוי מה איבדנו...

בכל שאלה ששאלו את הרב, היית רואה את הגאונות הצרופה בכל תשובה, את חריפות השכל ואת הידע הרב שידע הרב, על גדלותו אין מה לומר, פשוט פותחים במנחת אברהם ומסתכלים, וכבר מבינים לבד מה איבדנו.

יש עוד המון דברים להוסיף ולכתוב אך כמו שאמרתי קצר היריעה מלהכיל.

אוי אוי כמה קשה כמה כואב, כמה אני מצטער שלא זכיתי להיות במחיצתו יותר ולהדבק במידותיו, אך למרות הכל בטוח אני בד' שמוליך את הכל והוא ינחם אותנו ויוליך אותנו בדרך הנכונה לקראת הגאולה, אמן.

חותם בדמעות שליש, קטן התלמידים של מרן רה"י שזכיתי טיפה מן הים להיות במחיצתו ולשמשו.

נ.ב

עם הדפסת קונטרס זה, אמר לי יהודה וינגוט, אחד מאברכי ישיבתנו, פשט נפלא על מסכת מגילה ששמע ממרן רה"י זצ"ל.

הגמרא בדף טו ע"א דורשת וז"ל "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא מלמד שלבשתה רוח הקדש" ואומר תוס' ד"ה ביום השלישי וז"ל "בזכות תורה נביאים כתובים א"נ כהנים לוים וישראלים א"נ משה אהרון ומרים א"נ שלישי דמתן תורה" ושאל יהודה מדוע התוס' לא אומר בזכות אברהם יצחק ויעקב? דבר לכאורה בסיסי? והשיב לו מרן כהרף עין "אין צרוף" וכשניסה להבין מה הרב מתכוון הסביר לו שהכוונה כל הדוגמאות שכתובות בתוס' היו ביחד באותו דור, בנוים זה על זה, יש להם יצירה משותפת דהיינו, תורה נביאים כתובים – זה התנ"ך שמחובר ומצורף מכולם, כהנים לויים ישראלים – כולם יוצרים את עמ"י, משה אהרון ומרים – אותו דור, שלישי דמתן תורה – הכל בנוי ביחד שלושת הימים צירופם הביא לקבלת התורה, אך אברהם יצחק ויעקב אין זה צירוף כל אחד בנה את עצמו הכיר את ד' מעצמו בלי צרוף של אף אחד, זה אולי דומה למה שאנו אומרים בתפילה אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ומסבירים הפרשנים שכ"א מהאבות הכיר את ד' מעצמו בלי עזרת אבותיו, תרוץ כזה הוא לא רק גאוני ומדהים אלא זה תרוץ של מישהו שהוא ואוריתא חד הוא הם מצורפים יחד, התורה זה בשר מבשרו...