chiddush logo

האם הכל לטובה? (9 תגובות לחידוש זה)

15/9/2014

 האם ניתן לומר מבחינה אמונית שכל מה שקורה הוא לטובה בסופו של דבר?

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (9)
yosi (9/10/2014)
לצערנו הרב, כיום אין רוב יהודי מאמין באמונה האמיתית,שהיא כפי שכתב zeev148 בתגובה הראשונה, מורכבת מ-3 שלבים: הכל מה' -> הכל לטובה -> הכל למען תכלית כלשהי. והשלבים נגזרים זה מזה. אם הכל מה' אז הכל לטובה, כי ה' הוא "הטוב שמך ולך נאה להודות", כמו שכתוב בתפילת העמידה. בעצם האמונה היא התכלית של הדת היהודית, אבל אנחנו נתפסים לטפל ולא לעיקר. המצוות נועדו לאמונה, ולא לשם עצמן, אלא לשם קירוב לו יתברך. למדתי זאת מהספר "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש. חג שמח!
zeev148 (6/10/2014)
לדביר, בנוגע לנקודה השלישית שציינת, יש לחלק בין הסתכלות והבנה "אנושית" ל"הסתכלות ותבונה" אלוקית:
לכל מי שעדין לא אוחז באמונה בתכלית השלמות מובן שקשה לברך על "הרעה כשם שמברך על הטובה" כשמדובר על השואה [ולא אוסיף דוגמאות]. אך לצדיק האמת שיודע שהקב"ה כולו טוב, ברור שהכלל "הכל ידוע מראש והרשות נתונה" משמעותו שכל מה שהקב"ה עשה-עושה-ויעשה הוא טוב גם מלכתחילה (ולא רק בדיעבד, לאחר מעשה). כלומר, הקב"ה לא מניח לנו לעשות "מעשים רעים באמת", אומנם בעולם הזה אנחנו כן "נשפטים / נותנים את הדין על מעשינו" - ואיננו יכולים להתחמק מאחריות בטענה ש"כולא מן אללה" או שזה כתוב שכך יהיה (כמו שמלמד הקוראן, ע"פ ד"ר וופא סולטן ב"אלהים ששנוא"), אך עדין איננו גורמים נזק ממשי בעולמות-עליונים, ונשמתנו נשארת לעולם זכה וטהורה, ואף מזדככת יותר ויותר עם כל "תשובה מאהבה" שלנו של "אפילו זדונות נהפכים ל
(להמשך התגובה לחץ כאן )

zeev148 (6/10/2014)
הרב ארוש כותב בעמ' 408 בספרו "בריתי שלום": "...אנחנו כבר מונחים מראש בתוך עומק גלות תאוות ומידות העכו"ם, והנסיונות בתאוה זו הם רבים מאוד ומצויים בכל מקום ובכל זמן, כאמור, ובעל כרחנו אנחנו צועקים לצאת מעומק הגלות, וזה למעשה טובה גדולה, כי מאחר שאנחנו מוכרחים לצעוק, אנחנו גם יכולים לזכו להתגלויות גדולות בתורה, כמו שמובא בספרי החסידות, שאדרבה, מי ששקוע יותר בקליפות, כאשר הוא זוכה לצאת משם, הוא מעלה ניצוצות קדושים גבוהים מאוד, ומתגלה על ידו התורה הגבוהה ביותר"
yosi (5/10/2014)
http://hidush.co.il/hidush.asp?id=10563 פירוש על התפילה שמביא ביטוי לשאלה שלך.
דביר (5/10/2014)
חייב לפרק את השאלה:
1. מה זה הכל לטובה? בהסתכלות לזמן נתון, עובדה שיש רע.
2. מי אחראי למעשה? לאדם יש אפשרות לעבור עבירות, מעשים רעים הם חלק מבחירה החופשית. לגבי מעשיו של הקב"ה, יש עונשים ועונש מבחינת האדם זה רע. אולי לפעמים עונש מקדם אך לא תמיד.
3. האם בסופו של דבר כל המעשים יהיו לטובה, לא בטוח, יש הרבה אירועים בהיסטוריה שקשה לומר שהם היו לטובה.
yosi (5/10/2014)
בוודאי שכן.למשל הסיפור על נחום איש גמזו הוא דוגמה נפלאה לאדם שדבק באמונתו שהכל לטובה, גם אם זה נראה לו אחרת. וכך הרב שלום ארוש אומר בספרו "בגן האמונה" וגם כותב שם שאסור לכעוס כלל משום סיבה. צריך לפקוח עיניים אבל גם אם לא רואים את הטובה צריך להאמין.
zeev148 (2/10/2014)
באותו עניין, אנו אומרים בשירת הים ""עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו" - כידוע כל "ויהי" לשון צער, קרי - כאשר אנו (בגלל קטנות אמונתנו) מצטערים, מתי-שהו אח"כ תמיד נראה שדווקא הדבר שבגינו הצטערנו נהפך לנו לישועה. והשירה נותנת לנו מכאן כלל בהנהגת הבורא "זה אלי" - תמיד האל של מנהיג אותי ככה, לכן ראוי ורצוי לי, אם לא בזמן אמת אז לכל הפחות כשהסתבר לי (ששוב) טעיתי (והצטערתי לחינם) לקיים "זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו"
zeev148 (2/10/2014)
בינתיים גם ה1% שנותר בספק אתמול, התברר כעבור זמן מה כ"הכל לטובה" גם הוא. ומכאן מתאמת אצלי הכלל, שכל מה שבזמן אמת אני "מסתפק בו" - במשך הזמן אראה ואבין ש"גם זה לטובה", וכן כל "פחד פתאום" שמתעורר בי - הניסיון מראה שב100% אין סיבה אמתית לחשוש, ואותו הכלל חל גם לגבי ה"דבר המתאווה" שב100% לא יגרום לי את ההנאה המיוחלת - לא בו ברגע (ובוודאי יגרום לי איזשהו צער עתידי במקודם או בקצת-מאוחר)
zeev148 (1/10/2014)
פשוט שכן. מהרב שלום ארוש למדתי שלאמונה ג' שלבים בסיסיים א- הכל מהקב"ה ב- הכל לטובה ג- בכל דבר טמון מסר שתכליתו לקרב לקב"ה. אומנם בזמן ניסיון נעלמת מהאדם הידיעה "איך גם זה לטובה" אבל ב99% מהמקרים (אצלי עכ"פ) - בזמן זה או אחר מתברר שגם בעניין זה שייך לומר "כל דעביד רחמנא, לטב עביד" - היינו שהבנתי לפחות סיבה מוצדקת אחת שגם זה - לטובתי בפרט או לטובה בכלל.