רבי יונה שטנצל זצ"ל מתוך כתביו 

 עניית אמן על ברכת חבירו

כתב בשו"ע (סע' י) אם סח לצורך תפילין אינו חוזר ומברך, אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים. ובהג' רעק"א מביא בשם שו"ת פנים מאירות (ח"א, נט) שמותר לענות אמן על ברכת תפילין של אחרים ולא חשיב הפסק, ולא גרע מאם שח לצורך תפילין שאינו חוזר ומברך. אמנם מביא שהדבר שמואל (סי' קמב) חולק שלא יענה ע"ז אמן, וכן מסיק רעק"א. ולענ"ד אפשר להכריע שבאופן כזה ינענע בראשו והנענוע בראשו יהיה נחשב כעונה אמן, וכלשון רש"י בברכות (ז. ד"ה ונענע) נענע לי בראשו כמודה בברכתי ועונה אמן.