הקשר שנוצר בין ר' מוטל צוויגנהפט לבין , חמיו, לבינו היה מיוחד במינו.

לידתו של ר' מוטל היה סיפור נס, כפי שמובא בספר "מגדל דוד", וכפי שסיפרו הרב שלמה זאב צוויגנהפט זצ"ל ששמעו מסבו ר' מוטל.

אימו של ר' מוטל, מרים, חלתה במחלה איומה כשהיתה ילדה.

אביה הרב מארקאוויעצקי (שבצעירותו שימש כרואה החשבון של ר' שמחה בונים מפשיסחא) לקח אותה מיד למגיד הגדול מקוזניץ. הרב מארקוויעצקי היה עשיר מופלג, והיה לו תואר מלכות מדינת פולין.

המגיד ציווה על האב להשאיר את הבת מרים אצלו והוא יגדלה בביתו. הנשים והמשרתות בבית נתנו לילדה מרים עשבי מרפא וירקות שונים, במטרה לרפאות אותה. מספר פעמים אף הושיב אותה המגיד לצידו בשעה שלמד.

פעם אחת באמצע הלימוד, קרעה הילדה מרים את אחד מדפי ספר הקדוש שהיה על שלחנו של המגיד הקדוש, וכשהילדה מרים הבינה מה היא עשתה, היא החלה לבכות.

המגיד ניסה לנחם אותה, ואמר לה: "בעזרת השם את תנשאי לבעל תלמיד חכם, ויהיה לכם בן, בת, ושני בנים, ולבסוף עוד בן.

מרים לא שכחה את ההבטחה של "המגיד" וכפי ההבטחה של המגיד היא נשאה תלמיד חכם גדול הרי הוא הרב אריה מנחם צווייגענהאפט, תלמידו של רבי דוד מלעלוב, ומחסידי החוזה מלובלין. נולד להם אכן כפי ההבטחה בן ובת ושני בנים. אך הבן האחרון שהבטיח להם המגיד עדיין לא נולד.

עבר זמן רב, וחדל להיות למרים אורח כנשים. ובעלה ר' אריה מנחם התאונן, שכנראה בסיבת חטאיו לא מתקיימת הבטחת המגיד הגדול מקוזניץ זי"ע בשלימות.

עד שבשנת מ"ט לחייה, חזרה לה עדנותה ונולד לה בן בשנת החמישים ונתקיימה ברכת המגיד מקוזניץ. אותו הבן היה ר' מוטל, חותנו של המחבר.

כשהרבי הרה"ג מסוכוטשוב, בעל ה"אבני נזר", היה רואה את חסידו ר' מוטל, היה אומר לו תמיד: "הרי אתה,  הקוז'ניצר מופת."