קטעים מתוך הספר "חידושי הגאון מסוסנוביץ:

הוריו של הגאון מסוסנוביץ רבי שלמה שטענצל זצ"ל

אביו של הגאון ר' שלמה, הרב חיים דב (בעריש) שטענציל, (בפולנית Sztencel), היה חסיד רדומסק, והיה קשור לרבי השני של רדומסק בעל "החסד לאברהם", רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ זצ"ל. הרב חיים בעריש שימש כדיין של העיר צ'לודז' (בפולנית (Czeladz ללא שכר, ולצורך פרנסה ניהל חנות. ידוע שגם החפץ חיים זצ"ל התפרנס מחנות המכולת שהיתה בבעלותו בראדין, והרב מנחם זעמבה זצ"ל ניהל חנות פלדה למרות גאונותו בתורה.

אבי שליט"א, הרב שלמה שטנצל מבני ברק, שמע כי בימים ההם נפגש ר' חיים דוב עם ההיסטוריון של החסידות, הרב פרופ' אהרון מרקוס, ור' חיים בעריש התעניין על המוצא הרחוק של משפחת שטנצל. מרקוס חוקר שהחזיק בידיו אוצרות של מאות מגילות אילני יוחסין, ופרסם סדרת ספרים ומחקרים, גילה לר' חיים דוב שמשפחת שטנצל הינה צאצאים ישירים של "רבינו גרשום" מאור הגולה.

נמצאו מספר פתגמים שמיוחסים לרבי חיים דוב,

·        שאלת חכם חצי תשובה, האדם חכם ועודנו מבקש חכמה, וכאשר יחשוב כי הגיע אל תכליתה הוא סכל.

·        כשתשב בין החכמים יהיה רצונך לשמוע יותר מלדבר

·        שניים לא יתחברו לעולם ההסתפקות והחימוד

·        החבר הרע מבקש תואנה ואינו מבקש אמתלה

·        מי שליבו צר לשונו רחבה

·        דעת בלי עושר, כרגליים בלי מנעלים- עושר בלי דעת כמנעלים בלי רגליים

·        טוב לכבד אדם בלי מעות מלכבד מעות בלי אדם

·        יש דברים הרבה אשר מסווה הטוב על פניהם ותחת כבוד יקד יקוד הרעות

·        לפי מעטהו יכובד איש בבואו ולפי שיכלו בצאתו

·        תאות חכם ללמוד וכסיל ללמד

·        אם נפש כבודה תגורך פנימה אז תבוז לכל כבוד מבחוץ

·        אמרו החכמים השקרן והמוות שווים, כי מעלת החי בדיבורו ושלא יאמנו דבריו כבר בטל חייו

·        ואמרו החכמים השקרן יותר רע מהגנב, כי הגנב יגנוב ממונך והשקרן דעתך

·        אמר החכם טוב שבסוסים צריך לשוט והגיבור שבאדם צריך לחרב והחכם שבחכמים צריך ליועץ

ר' חיים דוב, אדם בעל הדרת פנים מיוחדת, היה משתדל לענות בכל תחום בו שאלו אותו, בלימוד, בהלכה, וסתם בעניני השעה.

ביום שבת קודש פרשת ראה, כ"ה אב תרמ"ד, עשתה השמועה כנפיים בקרב יהודי צ'לודז' - לדיין ר' חיים בעריש נולד בן. הבשורה שעברה מפה לאוזן גרמה לשמחה גדולה בליבות כולם.

כנראה בשבת לאחר מכן, שבת פרשת שופטים, הוזמנו יהודי העיר צ'לאדז, להשתתף בברית שנערכה כנראה בבית הכנסת המרכזי של חסידי רדומסק בעיר.

ר' חיים דוב קרא את שם הרך הנולד על שם אביו הגאון ר' שלמה דיין שטענצל, שהיה אב"ד והדיין של העיר טשענסטחוב שבפולין. (קהילת טשענסחובה פרסמה לפני 10 שנים מפת הקברים ששרדו בבית העלמין, ושם נמצא שקבריהם של רבי חיים דוב, ואביו רבי שלמה (דיין) שטענצל, עדיין שרדו בבית העלמין היהודי העתיק של העיר). כמו כן מוזכרים שם שמות נוספים ממשפחת שטנצל.

אחיו של המחבר, המשורר אברהם נחום שטנצל, סיפר לאבי ר' שלמה את הסיפור הבא:

אימו של רבי שלמה, פראדיל גיננדיל, היתה בתו של הנגיד שווייצר, שהיה אחד מעשירי האזור ונחשב לאחד מהגבירים שנתנו צדקה ביד רחבה בעיר בנדין שבפולין.

העוני והרעב של אותם ימים הביאו את הנגיד שווייצר לשלוח מידי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה ל"דברי חיים" מצאנז, על מנת שיחלק אותם לעניים כמצוות צדקה.

לילדתו הקטנה פראדיל גיננדיל היה כתם בולט מתחת לעינה. באופן טבעי היה אביה מודאג מעט מה יהיה כאשר תבוא בתו לפרק האיש מקדש. באחד הימים נכנס האב לרבו ה"דברי חיים" מצאנז, וסיפר לו את דאגתו. "הדברי חיים" הרגיע את הנגיד שווייצר, והבטיח לו שהילדה פראדיל גיננדיל תנשא בבוא העת, ותזכה לבעל תלמיד חכם ולבן תלמיד חכם. לימים נישאה פראדיל לר' חיים דוב ויחד זכו לראות בקיום ברכת ה"דברי חיים".

וכאן סיים המשורר אברהם נחום שטנצל  את סיפורו ואמר: "כמובן הוא לא התכוון אלי. מהברכה של "הדברי חיים" נולד אחי הגאון".

למחבר רבי שלמה זצ"ל היו שתי אחיות, צימא ואסתר. את זה גיליתי מהמכתבים ששלח רבי חיים דוב לבנו אברהם נחום, בהם ניסה להחזירו למוטב.