מכתביו של רבי שלמה שטנצל זצל

חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח (יד, טז) עמוד ר'ח

המשגיח אמר ציור, כשתראה חנות סגורה על כמה מסגרים. תדע שיש מה לגנוב שמע, ואם שמים מנעול אחד חלש. ומכש"כ כשהחנות פתוחה לגמרי סימן שאין שם כלום, כמו כן החכם שיש לו אוצר גדול של רוחניות הלא מפחד פן יאבדנו ומבקש תמיד עצות איך שיתקיים בידו, ולכן הוא מוסיף שמירות על שמירות, והרי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה שלא יאבד לו רכושו משא"כ העני שאין לו בכיס כלום לא ימשמש בכיסו, וכן הוא ישן בדלתות פתוחות, שהרי אין מה שיגנבו ממנו, כמובן הכסיל אינו ירא מפני שאין לו כלום, וגם אינו מרגיש ערך העניין, ואין לו פחד שיגנב ממנו לכן מתעבר ובוטח.

נמצא שדוקא בגדלות ברוחניות נותן היראה לאדם ואם אין גדלות רוחנית ממילא אין מקום ליראה, ולפי"ז ההבדל בין מי שירא לאינו ירא, אינו תלוי כמה יראה בו, אלא כמה מעלות החכמה יש בו.

מאור עיניים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם (טו, ל)

שמעתי מהמשגיח זי"ע, שאם בכח שמיעה טובה לדשן דבר גשמי ועצם חומרי א"כ מה כבר כתר, לדשן נפש הרוחני של האדם.

נפש עמל עמלה לו (טז, כו)

ביאר הסבא מקלם. מה נשאר לו לאדם – רק העמל, כי ע"י העמל זוכה האדם לתכליתו, ומרן המשגיח זצל הוסיף: כי רק העמל יהיה, כי השאר הכל נתינה מאת השי"ת.

ומה' אשה משכלת (יט, יד)

שאל מרן המשגיח מהו החידוש, הלא הכל מהשית, אלא שמודיענו בזה שהאדם ימעט בהשתדלות במיוחד בענין, ויסתפק בהשתדלות כל דהוא.