פרשת שמות – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

שמות א,א: שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָהְ: ש"כ: "למה נגזר הגלות במצרים, ולמה נגזר על בניו של אברהם? אלא מאהבת ה' לאברהם רצה בזרעו ובחר בהם, וכמו שאברהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בכולן כדי להראות אהבתו לעולם ... כן רצה לבחון בניו, כדי להודיע לכל בני עולם למה בחר בהם ... רצה גם כן ללבנם ולצרפם על פי דרכם, לזה שם אותם בכור הברזל במצרים ... להראות לכל בני עולם איך עמדו בניסיונם ... עוד טעם ... רצה ליתן להם התורה, ואילו לא הורידם למצרים והוציאם משם – לא היו מקבלים עליהם עול התורה ועול מצוות ... לזה הורידם למצרים והיו שם עבדים וקיבלו עליהם עול העבדות והורגלו, כי עתה לא יכבד עליהם עול תורה ... עוד טעם שהיה הגלות במצרים, לפי שה' יעד לישראל 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול', ואם היה בארץ אחרת היה נראה עוול וחילול ה'".

ב,ד-ז: וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק ... וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר ... וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה: מדוע האחות נצבה מרחוק ואחר כך באה לדבר עם בת פרעה? ש"כ: "מקודם נצבה מרחוק כי פחדה שלא יהיה דומה לה ... כדי שלא יכירו בדמיון שהוא אחיה וידעו שהוא מילדי העברית. אחר כך כשראתה שהיא בעצמה אמרה 'מילדי העברים הוא' ותחמול עליו, אז נתקרבה ואמרה 'האלך וקראתי לך?'".

ג,יט: וַאֲנִי יָדַעְתִּי--כִּי לֹא-יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַהֲלֹךְ: מדוע 'מלך מצרים' ולא פרעה'? ש"כ: "לא פרעה הוא המעכב עליכם, אלא השר (בשמים) שהוא מלך מצרים, ולא ביד חזקה שלכם ... אלא ביד שלי וביד חזקה שלי".

מבחר גימטריאות: שרי מסים = בטול תורה; חייהם = חכמה; ובני ישראל פרו = שש בכרס אחד; שני אנשים – אלו דתן ואבירם (עם האותיות); צפרה = למשה; על החמור = משיח; למולות = הן מילה ופריעה.

שבת שלום, שבת של עמידה בניסיון, אומץ, עבדות לה', ושנראה את החטופים בידינו, אורן.

----------------------------------------

פרשת שמות, מפי הרב אביגדור נבנצל:

שמות ב,יט: וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים: מדוע להלל ולשבח (לפי המדרש) את האיש המצרי שאותו הרג משה, ובגללו משה הגיע לבאר במדין? הרב נבנצל (בשם הרב פינקל): "רואים עד היכן מגיעה החובה של הכרת הטוב, שאף על פי שהאיש הזה הוא רשע, וכלל לא התכוון לתוצאה של מעשיו, עדיין צריכים להכיר לו טובה".

ג,יא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; לעומת ה,ב: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה--מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ: מה לומדים מהשוני בדברי משה ובדברי פרעה? הרב נבנצל: "בחיינו אפשר לראות שני סוגי אנשים ... (משה) אין לו שום עצמיות ... פרעה יודע מי הוא ... לפי דעתו הוא אלוהות".

ג,יא-יב: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה ... וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ: מדוע ה' לא עונה למשה על שאלתו? הרב נבנצל: "מאי נפקא מינא מי אתה, שהרי אפילו בדרך הטבע אדם אינו ראוי, אם ה' רוצה שיצליח – הוא יצליח ... אם אנחנו עובדים כשליחי ה' יתברך ... אם ה' ירצה – נצליח".