סעודות חנוכה
נכתב על ידי מכלוף מיכאל זכרי, 24/12/2024
נהגו ישראל להרבות באכילה בימים הללו, ומיוחד במאכלי חלב ושמן,
נשאלה שאלה : האם סעודות הללו הם בגדר סעודות רשות בלבד,
או שיש בהם מצווה ?
הגמרא במסכת שבת דף כא מי פה לקח הטור את הדברים : מה חנוכה ?
שנינו בברייתא : בכ'ה בכסליו ימי חנוכה 8 ימים שלא מספידים בהם ולא מתענים בהם,
כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל ושגברה מלכות בית חשמונאי ונצחו,
בדקו ולא מצאו אלא פך 1 של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול
ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו 8 ימים,
לשנה אחרת קבעו ועשו ימים טובים בהלל והודאה.
יש לדון בגמרא זו : שהרי מצד 1 : הגמרא כותבת שאסור להתענות בימי חנוכה
ומשמע שהאיסור הוא להתענות, אך לא שיש מצווה מיוחדת לאכול,
מצד 2 : בסוף הגמרא ''ועשו ימים טובים בהלל ובהודאה'' ברור לנו שזה לא כפשט ''ימים טובים''
ואולי כוונת הגמרא היא ימים טובים שמתבטאים בהלל ובהודאה ולא יותר מזה,
או שמא ימים טובים כמו שאנחנו מכירים עם סעודה וכ'ו ?
בשו''ת מהר''ם מרוטנבורג סימן תרה כתב : שסעודות החנוכה הם לא סעודות חובה,
ביחד עם זאת כאשר מרבים בשירות ותשבחות הופכים אותו מרשות למצווה,
על כן נהגו לומר שירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא ולהללו על החסד שעושה
עם אדם עולם הזה ועם שאר בריותיו תדיר
אם כן היא לא סעודת הרשות, שסעודת הרשות נראה שלא נקרא
אלא היכן שיש שמחה שלא של מצווה כגון : סעודת אירוסין ונישואין בת כהן לישראל
או בת תלמיד חכם לעולם הבא או בשמחת מריעות או כגון : בחנוכה שמרבים בסעודות אלו לאלו
ושלום העני מאיר,
ומה שאמרנו מרבים סעודות אלו לאלו נשמע שלא רק שאוכלים אלא שמארחים וכדומה,
(כדברי המהר''ם מופיע גם במרדכי (מסכת פסחים פרק מקום שנהגו )
וסעודת הרשות נראה שלא נקרא אלא היכן שיש סעודה בלא מצווה כגון : בשמחת מריעות
או בחנוכה שמרבים סעודות אלו לאלו ואלו לאלו
וכן להלכה למעשה בשולחן ערוך בסימן תרע : ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות שלא קבעו למשתה ושמחה,
החידוש הוקדש:
זכות הלימוד הקורא יהיה לרפואה שלמה ולאריכות ימים ושנים טובות אברהם בן איטו
דיונים - תשובות ותגובות (0)
