מה הכוונה " צהבו פניו " ? (2 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי DL2000, 29/3/2011
מה הכוונה " צהבו פניו " ?
האם זה מלשון שמחה , או מלשון כעס ?
במסכת מנחות דף יח "צהבו פניו של יוסף הבבלי".
אומר רש"י "צהבו פניו - מחמת שמחה". מסכת סנהדרין דף קה ע"א: "והיו צהובין זה לזה",
ופירש שם רש"י: "צהובין - כעוסין, כאדם שכועס פניו צהובין"
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (2)
"מלבד דיני נגעים, עיקר השימוש בשורש צה"ב בלשון חז"ל הוא לתיאור רגשות – שמחה מחד וכעס ומריבה מאידך. "צהבו פניו" מובנו שמח והאיר פנים (למשל: מנחות סח ע"ב), בעוד "צהובים זה לזה" פירושו כועסים ועוינים (למשל: סנהדרין קה ע"א). מפירוש רש"י (סנהדרין שם) עולה שמקור שני הביטויים הוא בהצהבת הפנים, שיכולה להעיד הן על שמחה והן על רִתחה. ברם, יש שציינו שהשימוש השלילי אף פעם אינו בא בסמיכות ל"פנים", והוא משמש כפועל בפני עצמו (לדוגמא, בסיפור המפורסם על אהרן שהיה משכין שלום: "איש שהיה צוהב עם חברו, היה אהרן הולך אצלו ואומר לו: בני, למה צהבת את רעך"; אבות דרבי נתן פכ"ד), ולכן אין מקורו בצבע הפנים אלא במילה נפרדת בארמית, כתרגום יונתן בראשית שמואל: "וכעסתהּ צרתהּ" – "ומצהבא לה ערתהּ".
סוף דבר, הצהוב יכול להעיד על נגע, על הזעפת פנים – אך גם להפך, כדברי רש&