אמן אחר ברכת הכהנים - ועוד סגולות !!! (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי DL2000, 28/5/2014
אמן אחר ברכת הכהנים
ברכה נשגבה
ברכת הכהנים, אותה ברכה נשגבה שהפקיד הקב"ה בידי עבדיו הנאמנים בני
שבט הכהונה, שבכל דור ודור עד עצם היום הזה, נאמרת על ידם בדחילו ורחימו,
באותה מתכונת ובאותן מילים שנמסרו אליהם מפי הגבורה, כמפורש בפסוקי
פרשתנו )במדבר ו כג-כז(: "כּ ֹה תְ בָ רֲכוּ אֶ ת בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל ...יְבָ רֶכְ ךָ ה' וְיִשְׁ מְ רֶךָ. יָאֵ ר ה'
פָּ נָיו אֵ לֶ יךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂ א ה' פָּ נָיו אֵ לֶ יךָ וְיָשֵׂ ם לְ ךָ שָׁ לוֹם. וְשָׂ מוּ אֶ ת שְׁ מִ י עַ ל בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל
וַאֲנִ י אֲבָ רֲכֵ ם".
סגולה להטבת חלום
בהיות וברכה זו ניתנה לנו ישירות מפי הגבורה, אין בידינו הכלים להעריך את
סגולותיה ואת תועלתה העצומה עבורנו בני ישראל. האף אמנם שבדברי חז"ל
נתגלו לנו כמה וכמה פרטים מיוחדים בנושא זה, דוגמת סגולתה הידועה של
ברכת הכהנים, ובפרט של עניית אמן אחריה, כדי להיטיב חלום רע, כאשר יבואר
להלן.
בגמרא )ברכות נה ב( מובא כי מי שטרוד ונבוך מחלום שראה בלילה, יאמר בבית
הכנסת את נוסח התפילה המיוחד להטבת חלום
בשעה שהכהנים נושאים את כפיהם, ויכוין לסיים את
תפילתו יחד עם הכהנים, כדי שעניית אמן של הציבור
תועיל אף לתפילתו. ובאר המאירי )שם( שהסיבה
שחז"ל בחרו דווקא זמן זה כראוי לקבלת התפילה,
היא כיון שאז הציבור מכוונים את לבם ביותר, ואף
עניית אמן זו נעשית בכוונה יתירה משאר עניות אמן
שבתפילה.
עוד אמרו חז"ל במדרש )שה"ש רבה ג יא( אודות לשון
הפסוק )שה"ש ג ח( "איש חרבו על ירכו מפחד בלילות":
אם רואה אדם בחלומו חרב המחתכת בירכו ]=פירוש:
ביוצאי ירכו )מהרז"ו([, מה יעשה? ילך לבית הכנסת,
ויקרא קריאת שמע ויתפלל תפילתו, וישמע ברכת
הכהנים ויענה אחריהם אמן, ואז מובטח הוא שאין
שום דבר רע מזיקו.
לדברי המדרש מצא בעל ה'תורת חיים' מקאסוב
)פרשת וישב( מקור נפלא מדבריו של יוסף הצדיק
לשר המשקים ושר האופים, בעת שבקשוהו לסייע
בידם בפתרון חלומם: "הלא לאלוקים פתרונים,
ספרו נא לי". המילים "נא לי", כותב ה'תורת חיים',
הם בגימטרייה אמן, רמז לאותה אמן הנאמרת אחר
ברכת הכהנים, שסגולתה גדולה להמתיק את הדינים
שהתעוררו על האדם בחלום ]המעיין בדבריו שם
יראה שהוסיף להעמיק בדברים ע"פ סוד[.
חובה מן התורה
לעניית אמן אחר ברכת הכהנים נודעה חשיבות יתירה גם בפן ההלכתי שבה,
ולדעת רבים מן הפוסקים, הינה חובה גמורה מן התורה. יתר על כן כתבו
הפוסקים, שבהעדרה אין ברכת הכהנים נחשבת כלל.
המבי"ט בספרו 'קרית ספר' )תפילה פי"ד( כולל את ברכת הכהנים בין שאר
הברכות שחיובן מן התורה, ומוסיף, שמסתבר שבכל הברכות הללו אף עניית
אמן אחריהן היא חובה מן התורה.
בספרו 'מדרש יונתן' )פרשת כי תבוא( מוסיף רבנו יהונתן אייבשיץ זצ"ל מקור
לדברי המבי"ט ]וכעין זה כתב רבי יוסף שטיינהרט מפיורדא )שו"ת 'זכרון יוסף'
סימן יג([, מדברי חז"ל )סוטה לח א( שלמדו את ההלכה שברכת הכהנים
צריכה להיאמר בלשון הקודש דווקא ובעמידה, בגזירה שווה ממעמד
הברכה שהיה בהר גריזים, שאף היא נאמרה בעמידה ובלשון
הקודש.
לפי הכלל הידוע ש'אין גזירה שווה לחצאין', כותב רבנו יהונתן, יכולים אנו
להוסיף וללמוד שכפי שבמעמד הר גריזים נאמר "ואמר כל העם אמן", אף אחר
ברכת הכהנים חובה על כל העם לענות אמן.
לאור האמור שעניית אמן על ברכת הכהנים הינה חובה מן התורה, והיא אף
מהווה חלק מברכת הכהנים, יש להזכיר כאן רמז נאה בשמה של פרשתנו, אותו
כתב לנו הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעמח"ס 'גם אני אודך':
ראשי התיבות של 'נשא' הם 'נברך שיענו אמן'.
חלק מהברכה עצמה
עוד מוסיף ומחדש הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין זצ"ל )'אגרות משה' או"ח ב
לא( שלא די שחיובה של אמן זו הוא מן התורה, אלא היא אף מהווה חלק בלתי
נפרד מן הברכה עצמה, ובלעדיה הברכה אינה חלה כלל. הוכחה לכך ניתן למצוא
מדברי הירושלמי )ברכות ה ד(: "עיר שכולה כהנים, למי ]=עבור מי[ הם מברכים?
לאחיהם שבצפון, לאחיהם שבדרום, לאחיהם שבמזרח ולאחיהם שבמערב. ומי
עונה אחריהם אמן? הנשים והטף". משאלת הירושלמי
"ומי עונה אחריהם אמן", נראה ברור שענייה זו היא
תנאי הכרחי בברכת הכהנים, ובלעדיה אין הברכה
חלה.
רבנו מנוח ) בפירושו למשנה תורה לרמב"ם תפילה טו ט( ודרך אגב ראוי שנזכיר כאן דיוק נפלא אותו לומד
מדברי הירושלמי הללו, שעל כל אדם ירא שמים
מוטלת החובה ללמד את אשתו ובניו את כל הנלווים
עמו לענות אמן אחר כל הברכות.
הכוונה בעניית אמן
בשנת תשי"ג יצא לאור בארצות הברית קובץ 'שומר
אמונים' הכולל בתוכו עשרות מכתבים מגדולי הדור
בדבר חשיבות עניית אמן. בין המכתבים הובא שם
מכתבו של הגאון רבי בן ציון ברוק זצ"ל, ראש ישיבת
בית יוסף - נובהרדוק באה"ק, בו הביא את דברי
המשנה בברכות )ברכות לד א(: "העובר לפני התיבה לא
יענה אחר הכהנים מפני הטירוף", ופירש רש"י שם,
שעל ידי עניית אמן עלולה דעתו להתבלבל ויטעה
בהקראת ברכת הכהנים.
לכאורה, שאל הרב ברוק, מה כבר נדרש מן האדם
בעניית מילה כה קצרה כ'אמן', עד שבגללה עלול
הוא לטעות?! אלא בודאי יש להסיק מכך, שחז"ל באו
ללמדנו בהלכה זו, שעניית אמן אסור לה שתיעשה
על ידינו כלאחר יד בחטף, אלא היא אמורה לדרוש
מאיתנו ריכוז רב ומחשבה. ומכאן עלינו ללמוד את גודל
הזהירות הנדרשת מאיתנו בעניית אמן כהלכתה בכוונת הלב הראויה, וכפי שכבר
פסק השולחן ערוך )או"ח קכד ו( שכיון שעיקר מצות עניית אמן תלויה בלב, לכן
צריכה היא להיעשות בכוונה יתירה.
אהבו את ה' כל חסידיו
הסבר נאה לפשר חשיבותה הרבה של עניית אמן אחר ברכת הכהנים, כתב
הרה"ק רבי יהודה לייב איגר מלובלין זצ"ל בספרו 'אמרי אמת' בפרשתנו,
כתירוץ לשאלה הידועה בה התקשו רבותנו המפרשים, מדוע ציוה הקב"ה את
הכהנים לברך את ישראל ולא ברכם בעצמו. וביאר, כי אכן באהבתו הגדולה
לעמו חפץ הקב"ה בכבודו ובעצמו לברך את ישראל, אלא שכיון ש'גדול
העונה אמן יותר מן המברך', ציוה על הכהנים לברכנו, והוא יענה
אחריהם אמן, שכך הברכה תועיל ביותר.
ובזה פירש את הכתוב בתהלים )לא כד( "אהבו את ה' כל חסידיו
אמונים נוצר ה'", שהכהנים הנקראים 'חסידים' ]כפי שנאמר בספר
דברים לג ח: "תומיך ואוריך לאיש חסידך"[ הם שנבחרו לברך את
ישראל באהבה, מדוע? משום ש'אמונים נוצר ה'' - כדי שהקב"ה בכבודו
ובעצמו כביכול יענה אמן אחר ברכת הכהנים, ובכך מתקיים הפסוק: "ושמו
את שמי על בני ישראל ואני אברכם".
מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו
אף מן הסברה הישרה יוכל כל אחד להבין עד כמה חשובה עניית אמן אחר
ברכת הכהנים. שכן אם ניתן אל לבנו, הלא כולנו רואים כמה אלפים ורבבות
צובאים בכל עת על דלתם של צדיקי הדור לשאול בעצתם ולבקש ברכתם, אף
כל מי שזכה לקבל ברכה חמה מפיו של איזה צדיק בוודאי ענה עליה אמן בכוונת
הלב. עתה ננסה לחשוב כיצד היינו מתייחסים לברכה זו אילו היתה נאמרת מפי
אחד מן התנאים הקדושים, או מן האבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, האם
לא היינו עושים את מירב ההשתדלות לענות אחריה אמן בכוונה רבה?!
והנה אם נתבונן אך מעט נגלה, כי לכל אחד מאיתנו ניתנת הזדמנות יומיומית
לזכות בברכה ששוגרה אלינו ישירות מפיו של מלך מלכי המלכים בכבודו
ובעצמו, ברכה שאינה מסתכמת בשני מילים, אלא מפורט בה כל הטוב שבעולם,
כמבואר ברש"י ובמדרשים, ולא עוד, אלא שהקב"ה אף הוסיף והבטיח לנו
אודותיה "ואני אברכם!", אם כך, כיצד ראוי שנאזין לה ונענה אמן אחריה... )'נוטרי
אמן' עמ' צח; 'נחלת צבי' עמ' צה(
ומעשה ברבנו הגרי"ז מבריסק זי"ע, שכאשר איתרע פעם ובאחד מימי ראש
השנה לא נמצאו כהנים בבית מדרשו, הורה הרב שלא להתחיל
בחזרת הש"ץ עד שיביאו כהנים ממקום אחר. הדבר לקח לא מעט
זמן, ואחד מן המתפללים אף הפטיר 'טרחא דציבורא', אך הרב לא
הגיב והמשיך להמתין עד שהגיע הכהן.
לכשהסתיימה התפילה אמר הגרי"ז קצרות: איני מבין, הלא כל אלו ההולכים
לבקש ברכות מרבנים מוצאים עצמם לא פעם ממתינים שעות ארוכות כדי
לזכות בברכה הנכספת, קל וחומר לברכה שמפורש בה 'ואני אברכם', וכי יש לך
ברכה גדולה מזו של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכי לא ראוי להמתין מעט עליה...
)'נוטרי אמן' שם(
אמן בפרשת השבוע
הגדול של הרמח"ל, רמ"ד וואלי על הפסוק שנאמר בפרשת סוטה )ה כב(: רמז נפלא הנוגע לעומק כוונת עניית אמן ופעלה בשמי מרומים, כותב תלמידו
"ואמרה האשה אמן אמן":
כידוע הגימטרייה של תיבת 'אמן' עולה כמספר הגימטרייה של שני השמות
הקדושים - הוי"ה ואדנות - יחדיו. על פעלו של ייחוד גדול ונורא זה בעולמות
העליונים, כבר כתבו גדולי עולם גדולות ונצורות.
אף כאן כופלת האשה ייחוד זה פעמיים, כדי שבכל מקרה יפעל הוא לטובתה.
בין אם תימצא טהורה, אז תזכה מכוחו לקיום הברכה )במדבר ה כח( "ונקתה
ונזרעה זרע", ובין אם חלילה תימצא לא טהורה, שאז לכל הפחות יתכפר עוונה
ותינצל היא מרדת שחת, על ידי אותה מיתה משונה הנזכרת בלשון הכתוב.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
אלפי כרוזים פוזרו בשכונות הערביות, המואזין קרא
קריאות הסתה, ואלפי ערבים נאספו אל הר הבית.
היה זה ביום שני, רביעי לחול המועד סוכות תנש"א.
בשעת בוקר מוקדמת זו כבר גדשו אלפי יהודים
כשרים ותמימים את רחבת הכותל המערבי. המניין
המרכזי של ברכת הכהנים ההמונית החל, בעוד
רבבות נוספים נוהרים מסמטאות העיר העתיקה
וממבואות ירושלים בואכה הכותל המערבי. וכי
מי יהין לוותר על השתתפות במעמד נשגב שכזה,
בו רבבות אלפי ישראל עומדים ומאזינים בדממה
לברכה הנשמעת מפי מאות הכהנים, ואף עונים
אחריהם אמן בכוונה.
בשעה שמונה וחצי בבוקר נשמעה ההכרזה
המסורתית - כהנים!
בחרדת קודש עמדו הרבבות, מאזינים בשקט לברכה
הבוקעת מפי מאות הכהנים, יברכך ה' וישמרך, יאר
ה', ישא ה' - - -
אמן!!! נשמעה הזעקה מפי אלפי המתפללים
הנרגשים. איש מהם אינו מעלה בדעתו את
המתרחש באותם רג