בסימן טוב בן בא לנו"- לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 21/10/2021
בס"ד
ד""ת להפטרת וירא לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
בסימן טוב בן בא לנו
---------------------------------------------------------------
את כותרת דה"ת בטח שרה האישה השונמית לאחר שנולד בנה כפי שמתאר הכתוב את התהליך" הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד. נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה, וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה, וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה". וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה, וַיָּסַר אֶל הָעֲלִיָּה וַיִּשְׁכַּב שָׁמָּה. וַיֹּאמֶר אֶל גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ: "קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת", וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו. וַיֹּאמֶר לוֹ: "אֱמָר נָא אֵלֶיהָ: הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת. מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ? הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא?", וַתֹּאמֶר: "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת". וַיֹּאמֶר: "וּמֶה לַעֲשׂוֹת לָהּ?", וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי: "אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ וְאִישָׁהּ זָקֵן". וַיֹּאמֶר: "קְרָא לָהּ", וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד בַּפָּתַח. טז וַיֹּאמֶר: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן", וַתֹּאמֶר: "אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ". וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע."
הנביא שואל את האשה על חרדתה , על איזה פחד הכתוב מתכוון? מצודת דוד מפרש," הנה חרדת וגו'" - רצה לומר בעבור שאת מטרחת עצמך הטרחה הזאת בעבורינו מהו הגמול לעשות לך האם יש לך דבר מה לדבר בעבורך אל המלך וגו'", האישה שבטוב ליבה בנתה מכספה עלית קיר לאיש הקדוש שיבוא ויתארח אצלה וישרה מקדושתו על ביתה ,נשאלת מה הגמול שהיא מצפה על כל הארוח הלא פשוט.. ולמעשה אין לה תשובה ברורה ,היא גם לא מבקשת מהנביא וגחזי בן או בת ולא מזכירה את העניין כלל ,אולי מפאת גילה , למרות שאם נבדוק אברהם אבינו ביקש לא פעם מהקב"ה זרע של קיימא ,גחזי אומר לנביא שהאישה מבוגרת ולא זכתה לזרע של קיימא הנביא מבשר לאישה כאמור" ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי [את] חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך" מצודת דוד מפרש," אל תכזב" - אל תאמר דבר הנפסק בעבור לשמח לב שפחתך ועל כי אמר חובקת בן המורה לשעשוע מה ולא הבטיחה שיתקיים לזה אמרה אל תשמחני בדבר שאינו מתקיים
"אל אדוני" - אל תדבר כדברים האלה
"את חובקת בן" - רצה לומר תשעשעי עצמך עם בנך לחבקו ואף כי בתחלה לא דבר עמה פה אל פה אבל אחר שראה צניעותה שעמדה בפתח חזר לדבר עמה
"למועד הזה כעת חיה" - רצה לומר לזמן הבא כעת הראויה להיות חיה רוצה לומר יולדת והיא ככלות תשעה חדשים שהם ימי הריון",האישה השונמית חשבה שהנביא רק מעודד אותה ולא באמת מבטיח לה בן מפאת גילה אלא שהדבר היה אמת ויציב , האישה השנמית זכתה לבן אודות לארוח הלבבי של הנביא מה שמלמד אותנו על הכנסת האורחים אותה נהג לקיים בהידור אברהם אבינו שגם זכה לבן בעת ביקור המלאכים באוהלו .
הפלא יועץ מסביר על חשיבות הכנסת האורחים " ה'פלא יועץ' מבאר את גודל המצווה, כאשר הוא מתאר את צערו של העני האורח: "והנה אם בא אורח לעיר, איש עני שאין ידו משגת לקח לו מלון לעצמו, או שאין מלון נמצא בעיר, מה יעשה אותו האיש אם אין איש מאסף אותו הביתה והוא גר בארץ נכריה?! אנה יפנה לעזרה?! וכאשר ימצא איש שמאסף אותו - חיה יחיה ממש, ולכן למצווה רבה יחשב".
. עוד ממשיך ה'פלא יועץ' וכותב כי כאשר המארח יבין את גודל המצווה שעושה, לא יתקשה בעשייתה: "ולפי גדל המצווה ככה יעשה נחת רוח לֹיוצרו ובא בשכרו. ולכן על האורח יקל בעיניו ועל יסבל ולא יבל. אשרי איש אוהב את ה', לפי רב האהבה - אין טרחה ואין כסף נחשב בעיניו נגד עשות נחת רוח ליוצרו".
. ה'פלא יועץ' מתאר את האופן בו יש לקיים את המצווה: בסבר פנים יפות. כה דבריו: "ומתנאי מצוות הכנסת אורחים, שיהא מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות, ויותר חשוב ומקובל ומרוצה בעיני אלוקים ואדם פת חרבה עם יפה עיניים וטוב ראי ממאכילו פטומות בפנים זועפות".
אברהם אבינו פתח את אוהלו לארבע רוחות השמיים כדי לקבל אורחים ,והפסיק את דיבורו עם הקב"ה לשם כך , הקב"ה הסכים על חשיבות הכנסת האורחים ,מה שמקרב בין בני אדם והשכינה .
האישה הגדולה כונתה כך בשל מעשיה הטובים וארוח הנביא היא החייתה את נפשו וגופו , מה שהשרה את קדושתו על ביתה וזיכה אותה במתנה הטובה ביותר לאדם , ילד . מה שמחבר אותנו עם דה"ת לפרשת וירא .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
