אהבת עולם או מעשי עשו? לע"נ דיאמנטה בת חיים ז"ל
נכתב על ידי izik28, 16/11/2020
בסד
ד"ת להפטרת תולדות כסלו תשפ"א לע"נ דיאמנטה בת חיים ז"ל[אשת נונו כהן זצ"ל]
אהבת עולם או מעשי עשו??
-----------------------------------------------------
הפטרת תולדות נפגשת עם הפרשה בנושא כאוב,בנו הבכור של יעקב עשו , "שהלך" בדרכי אביו ... כפ"ס , "ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי"
אולם הדברים ממש לא כך, מעבר לעובדה שוא נשא נשים גויות ,רשי מפרש, "בן ארבעים שנה" - עשו היה נמשל לחזיר שנאמר (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים כל מ' שנה היה עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותם כשהיה בן מ' אמר אבא בן מ' שנה נשא אשה אף אני כן",עשו חטא בחטא הזימה בגלל שלא יכל לגבור על יצרו , והדבר הוביל לפגיעה בנשים אחרות חפות מפשע , האמת? לא ברור לי אם יעקב ידע, לפי הבנתי אם היה יודע ברור שהיה מנדה את עשו בצורה החמורה ביותר, אך מה עם משפחות הבנות? מדוע לא באו בטענות אל יעקב? אולי בגלל פחדם או כבודו? או שהעדיפו להדחיק כמו שקורה בד"כ .. הדבר מקשר ואתנו עם הפטרת השבת בה נאמר " אהבתי אתכם אמר ה" ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב,
ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר" ,המלבים אומר," אהבתי אתכם", מפני שיש לה' אהבה קדומה אל ישראל מצד אהבת אבותיהם, הודיע להם שעקר האהבה היא מה שאוהב אותם ביחוד מבלי השקף על האהבה הקדומה, שהיא אינה מתיחסת אליהם רק אל אבותיהם, אבל אני אהבתי אתכם בעצמכם, "ואמרתם במה אהבתנו", מי יכריע שהאהבה היא מיוחסת אלינו בעצמנו, ובמה יודע אפוא שאינו בעבור אהבת האבות הקדומה, ע"ז משיב, "הלא אח עשו ליעקב ואהב את יעקב", ואם האהבה היא רק בעבור האבות הלא יש חלק גם לעשו באהבה זו ומדוע אוהב רק את יעקב, ולבל יאמרו שהאהבה היא משני הפנים יחד, שאוהב אותם בעצמם מצד מעשיהם עם צירוף מעשה אבותיהם ואהבתם, ועדיין לא תתיחס אליהם לבד רק אליהם בצירוף אהבת אבותיהם, ע"ז משיב הלא." אך הקב"ה מרגיע באומרו," ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר " הכלי יקר מפרש " את עשו שנאתי", שהגם שיצוייר שלא יאהב את עשו מפני שחסר אצלו האהבה מצד מעשיו, ואהבת האבות לבדה לא תספיק שיאהב אותו רק אם תצטרף אל זה אהבתו אותו בעצמו, בכ"ז הלא ראוי עכ"פ שלא ישנא את עשו אחר שיש לו קצת אהבה אליו מצד אהבת אבותיו, וע"כ שהאהבה לישראל הוא רק מצד עצמותם וזה תבטל אהבת האבות שיש לעשו חלק בה ויתהפך אצל עשו לאיבה ושנאה אחר שלא הכשיר את מעשיו, ומביא ראיה ששנא את עשו ממה "שאשים את הריו שממה":
יעקב אודות למעשי רבקה זוכה בברכות הבכורה ,עשו אמנם צועק צעקה גדולה ומרה, אך, האם אתם מעלים על דעתכם שעשו שמחלל את בכורתו היה עובד את ה" כמעשי הבכורים ? לא, נכון? עשו מוותר על הבכורה בשביל תבשיל עדשים ,טעם ככל שיהיה .. זה מראה על הגשמיות והגסות שלו , "המדרש מסביר" בּוֹזֵה דְרָכָיו יומת (משלי יט טז) - אדם שלא חושב קדימה ומבזה את דרך אדוני - יפגע. לא תמיד הפגיעה היא מוות. לפעמים הפגיעה היא בכבוד שנמשכת לזכרון. וכך נפגע עשו: הוא הופרד מכנען, ילד את עמלק המקולל, ובסוף הוכרח להתיהד על ידי יוחנן הורקנוס והתערבב בתוכנו"
בהפטרה ה" קובל על אי כיבוד שמו שמחולל ביד הכהנים " בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך ז מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא ח וכי תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות"
מצודת דוד מפרש" . "ואמרתם" - ואם תאמרו בדבר מה אנו מבזין את שמך
"לכם הכהנים" - ר"ל הדבר הזה אומר אני ה' לכם אתם הכהנים המבזים את שמי
"ואם אב אני" - ואם אתם מחזיקים אותי לאב איה כבודי הראוי לי בעבור אהבתי לכם ואם אתם מחזיקים אותי לאדון איה המורא הראוי לירוא מפני כי אם יראתם מפני לא עזבתם א"כ כבודי
"בן יכבד" - מוסב למעלה לומר הואיל וכן הוא שאני אוהב אתכם מפאת עצמיכם הלא דרך הבן לכבד אביו על כי אביו אהבו ודרך העבד לכבד את אדוניו עם כי לא יחשוש כ"כ על אהבת אדוניו אליו עכ"ז מוכח הוא לכבדו כי יפחד ממנו לבל יעשה בו נקם"
עשו חילל את בכורתו ואת שמו של יעקב אביו עוד במעי אמו רבקה "ויֹּאמֶר ה" לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" הכלי יקר מפרש," ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך. הפך ממה שחשבת. אלא רשות אחד יש, אמנם ב' ילדים בבטנך אחד יהיה עובד ה' ואחד עובד ע"ג ולעולם ה' אחד ואין זולתו. וי"א שנאמר ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, לפי שהוא היה צדיק בן צדיק על כן היה מובטח שמצדו יהיה לו זרע הגון, אך היה ירא מצד אשתו כי היא בת בתואל ואחות לבן שלא יצא ממנה איזו זרע פסול שהרי עקרה היא, ממנה נמשך העקרות על כן היה ירא פן יצא ממנה זרע בלתי הגון כמו שיצא ישמעאל מהגר ואולי זה סיבת עקרותה. וכאשר נתרוצצו הבנים בקרבה אחד מפרכס לצאת על פתח ביהמ"ד ואחד מפרכס לצאת על פתח ע"ג בזה הרגישה שודאי אחד יהיה צדיק ואחד רשע על כן אמרה למה זה אנכי, כי כמוני כהגר ומה אנכי טוב ממנה ולמה זה התפללתי ותלך לדרוש את ה' מה הועילה תפלתי ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך זה רבי ואנטונינוס, והועילה תפלתה שגם עשו יצא ממנו זרע כשר כאנטונינוס ושאר גרי צדק, מה שאין כן בישמעאל ובזה את טובה מהגר".
עשו ביום פטירת סבו אברהם עסק בחילול ה" " דבר אחר שלא מרד עשו בימיו (של אברהם), מנלן, דכתיב ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ותנא אותו היום נפטר אברהם אבינו ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים ולנחם את יצחק אביו... אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום, בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה... (בבא בתרא טז ב, וראה שם עוד)" אדם כזה אינו יכול לקבל את ברכת הבכורה בגלל הבזיון שהוא רוכש לאלקיו ולאדם האחר שהינו צלם ה" ,עוד מפרש המדרש"
ויקרא אלקים לאור יום זה יעקב, ולחושך קרא לילה זה עשו, ויהי ערב זה עשו, ויהי בקר זה יעקב, ויהי ערב ערבו של עשו, ויהי בקר בקרו של יעקב. (בראשית ב ד)
...עשו מונה לחמה שהיא גדולה, ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה, אר"נ והוא סימן טב, עשו מונה לחמה שהיא גדולה, מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה כך עשו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק בעולם הבא, יעקב מונה ללבנה שהיא קטנה, מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום, כך יעקב יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא. רב נחמן אמר כל זמן שאורו של גדול קיים אין אורו של קטן מתפרסם, שקע עורו של גדול מתפרסם אורו של קטן, כך כל זמן שאורו של עשו קיים אין אורו של יעקב מתפרסם, שקע אורו של עשו מתפרסם אורו של יעקב, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס') קומי אורי כי בא אורך, כי הנה החושך יכסה ארץ וגו'. (שם ו ה)
ויאמר ה' אל לבו, הרשעים הן ברשות לבן, (בראשית כ"ז) ויאמר עשו בלבו... אבל הצדיקים לבן ברשותן... (שם לד יא)"
הקב"ה דורש מכל אחד מאיתנו לכבד איש את רעהו גם שהינו שונה אולי .. וקל וחומר לכבד את החלק השני שלנו, הנשים ,שהם נוצרו מעצמנו כחוה אמנו , כאשר אנו מחללים את כבוד השני ,אנו מחללים שם שמיים , ,איך הרגישו אותם נשים בזמנו של יעקב שעשו עינה? לא צריך לתאר, וגם לא מה עבר על יעקב ורבקה אם ידעו את הדבר .. עלינו להיות כפרח השקד שצמח ממטה אהרון הכהן הגדול לאחר מעשה קרח , ולקדש שם שמים, לתמוך אחד שני וגם בשניה.. ולעשות מה שצריך שלא יקרו עוד מעשים כעשו ודינה ,שלא אשמה כמו כל אשה שעוברת טראומה נוראית כזו .. ולא להיות כקוץ הדוקרני כעשו וכיצר הרע אותו יש לבער כחמץ בפסח! ,מה שצרוף המקרים מדהים ומזעזע כאחד בעוד שכם בן חמור אולי קשור בבריתו עם עשו .. כדי לזכות באהבת ה" וקרוב בנין המקדש השלישי עלינו לנהוג כסוף ההפטרה" וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֚י שִׁלַּ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם אֵ֖ת הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֑את לִֽהְי֤וֹת בְּרִיתִי֙ אֶת־לֵוִ֔י אָמַ֖ר ה" צְבָאֽוֹת׃
בְּרִיתִ֣י הָיְתָ֣ה אִתּ֗וֹ הַֽחַיִּים֙ וְהַ֨שָּׁל֔וֹם וָאֶתְּנֵֽם־ל֥וֹ מוֹרָ֖א וַיִּֽירָאֵ֑נִי וּמִפְּנֵ֥י שְׁמִ֖י נִחַ֥ת הֽוּא׃
תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֹֽן׃
כִּֽי־שִׂפְתֵ֤י כֹהֵן֙ יִשְׁמְרוּ־דַ֔עַת וְתוֹרָ֖ה יְבַקְשׁ֣וּ מִפִּ֑יהוּ כִּ֛י מַלְאַ֥ךְ ה ־צְבָא֖וֹת הֽוּא׃" או בלשון פשוטה " תהיו מלאכים טובים" כלשון נונה מלוך ז"ל .
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
