"כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה" וגו' (דברים כא,י-יא). 'ד"א, בן עזאי אומר: מצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה. כיצד? כתיב למעלה "כי תצא למלחמה" וגו', "וראית בשביה" וגו'. אמר הקדוש ב"ה: אף על פי שהתרתי אותה לך, אמרתי לך "וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה", כדי שלא תמצא חן בעיניך, ותשלח אותה. ואם לא עשית כן, מה כתיב אחריו "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה", מתוך כך "כי יהיה באיש חטא משפט מות", הוי עבירה גוררת עבירה' וכו' (דב”ר ו,ד). דין יפת תואר נחשב כעברה, שהתורה התירה בדיעבד, אבל עדיין יש בו קשר לעברה, ולכן הוא גורר עברות אחריו. התורה התירה בלית ברירה: 'לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבילות' (קידושין כא,ב). וכך מסכם רש"י: '"ולקחת לך לאשה" – לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו "כי תהיין לאיש" וגו', וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה. לכך נסמכו פרשיות הללו' (רש"י פס' יא). כל זה כמובן מדובר במלחמת הרשות: 'כי תצא למלחמה. במלחמת הרשות הכותב מדבר' וכו' (ספרי). '"כי תצא למלחמה" – במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר "ושבית שביו", שהרי כבר נאמר "לא תחיה כל נשמה"' וכו' (רש"י פס' יא). (ראה על עניין אשת יפת תואר, ב'תורת המקרא' “כי תצא" למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. וב'בשערי הארץ' 'אשת יפת תואר..' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א). לפי זה ניתן להבין מה המיוחד בדוד, שנאמר בו: 'וכן דויד מלך ישראל אומר "צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך בקהל רב" (תהלים מ, יא), מלמד שהיה יושב ודורש בסתרי תורה, ומחזיר טעיותיהן שלישראל, ומגלה להן רזים וסודות, עד שמושך לבן לדברי תורה. לכן הכתוב משבחו ואומר: "רק לא היה כדויד (מ”ב יד,ג)"' (מדרש הגדול. ויקהל לה,א). דוד היה דורש ומלמד סתרי תורה ובכך החזיר את ישראל בתשובה (אמנם ראה שם בחילופי נוסחאות שיש גירסה 'ודורש בספר תורה', ולפי זה אין קשר לסתרי תורה בחלק שמחזיר את ישראל מטעויותיהם, אלא עניני לימוד הנסתר זה אח”כ, לאחר שהחזירם בתשובה, אז היה מלמדם סתרי תורה כדי למשכם ללימוד תורה). מדוע דווקא דוד הוא שעשה כך? (ראה ב'פרקי מבוא לאורות התשובה' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, עמ' קפ-קפא. שמסביר שבזמן שישראל במצב לאומי בריא, בעם ריבוני בארצו ובחיים מלאים, רוחנית וגשמית, אז לא מספיקה ההבנה הפשוטה, ויש צורך לגלות סתרי תורה). אפשר לומר שע"פ עניין אשת יפת תואר זה מובן, שכיון שדוד נלחם מלחמות הרשות, ממילא שם נפגשו לוחמיו עם עניין היצר הקשה של אשת יפת תואר. לכן היה צריך כח חזק שיעמוד כנגד זה, שזה ע"י סתרי תורה של תשובה. התשובה באה לחבר את בנ"י מעל החטא, שבתשובה מאהבה אפילו מה שהיה חטא מקשר לקדושה: 'האמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר (יחזקאל לג, יט) "ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם (חיה) יחיה"' (יומא פו,ב). לכן יש בו כח חזק נגד החטאים. אולי לכן על הפס' "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום" (דברים ל,יא), נחלקו האם הכוונה לתשובה או לכל התורה (ראה במפרשים. וראה ב'לזמן הזה' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א [אלול, עמ' 73], שמסביר שזה שני צדדים של אותה מטבע, שיש לקיים מצוות, ואם ח”ו חוטאים, אז באה התשובה). נראה שיש בזה עומק, שמי שמתחבר חזק לתשובה, יכול לעמוד ולקיים את כל התורה, שמתגבר על יצרו שמנסה להחטיאו, ולמונעו מעשיית המצוות, שבתשובה האדם מתקרב חזק לה' ('אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנא' (הושע יד, ב) "שובה ישראל עד ה' אלקיך"' [יומא פו,א]. כיון שמגיעה תשובתו עד כסא הכבוד, ממילא נראה שמתחבר בזה ללמעלה, ונעשה לו קשר גדול ביותר לקדושה. אולי זהו הסיבה ל-'דא"ר אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר (ישעיהו נז, יט) "שלום שלום לרחוק ולקרוב”, לרחוק ברישא, והדר לקרוב' [ברכות לד,ב]). לכן במיוחד אצל דוד שאצלו היה קשר לניסיון גדול מאוד של יצה"ר, לכן היה צריך להעמיק את הקשר לכח התשובה, ולכן עשה זאת ע"י סודות התורה, שגילה את סתרי התורה שבתשובה, וכך יכלו להמנע מלחטוא. במיוחד שעניין יפת תואר קשור לעניינים שקשורים בנסתר, כמו שמביא מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מהאר"י, לכן כדי לעמוד נגד זה צריך כנגדו קשר לסתרי תורה. (אפשר גם ביותר פשוט, לומר כמו שאמרנו קודם, ומה שלימדם זה לא סתרי תורה של תשובה, אלא עצם לימוד סתרי תורה זה מקדש ומחזק את האדם נגד יצה"ר). עוד אפשר שזה נאמר דווקא בדוד, כיון שהוא היה מייסד מלכות דוד, שמצאצאיו המשיח שקשור לתיקון העולם בגאולה, ולכן יש לקשור במעלה גדולה לתשובה שקשורה בזה: 'א"ר יונתן: גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה, שנאמר (ישעיהו נט, כ) "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב", מה טעם ובא לציון גואל? משום דשבי פשע ביעקב' (יומא פו,ב). לכן חיבר לסתרי תורה, שזה קשר עמוק וחזק יותר. בפרט שלעתיד יתמלא העולם בדעה את ה', "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא,ט), לכן כיון שהדעה תגדל יתעמקו יותר גם בצד הנסתר. לכן יש חשיבות גדולה ביותר לקשר גם לסתרי תורה בקשר לשורש התשובה שלעתיד שקשור בגאולה. עוד אפשר על דרך הפשטות, שכיון שיש מלך גדול וחזק כדוד, שכבש ושלט בכל העולם (אסת"ר א,ה), וכולם פחדו ממנו (דה"י א יד,יז), אז היצר שאומר "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח,יז) מתחזק מאוד. לכן צריך כנגדו להעמיק בסתרי תורה, שאז מתגלה ומובן איך שכל כוחותינו הם מה', שנותן לנו את הכוחות לעשות את החיל (ולכן מובא שלימד סתרי תורה, ולא נאמר תשובה, אלא הסתרי תורה הם אלו שהחזירום מטעויותיהם, מהמחשבה שזה בא מכוחם). עוד נראה שמלך מרמז על מלכות ה' בעולם, כמו שמובא בשלמה: “וישב שלמה על כסא ה' למלך תחת דויד אביו" (דה"י א כט,כג). גם משמע במיוחד שזה חל על דוד בנוסף לשלמה, שהרי נאמר שישב תחת דוד, כך שהוא כמחליפו, ולכן מה שנאמר בו היה גם בדוד. נראה שזה משום שהם היו מלכים גדולים ביותר, ולכן היה בזה גילוי גדול יותר של כסא ה' בעולם (ולכן זכו לייסד, לקדש ולהקים את המקדש, שהוא כסא ה' בעולם). לכן כיון שיש חיבור גדול לקדושה, אז יש צורך גם לגלות כנגדו קשר לתורה (שהיא יסוד גילוי ה' בעולם) בצורה עמוקה יותר (שזהו סתרי תורה). וכן צריך להתחזק יותר נגד יצה"ר, כיון ש'כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו' (סוכה נב,א), לכן יש צורך לחיבור לסתרי תורה. אולי זהו שממשיך המדרש הגדול: 'ולא עוד אלא ששקלו כנגד השכינה, דכתיב "אחר ישובו בנ"י ובקשו את ה' אלקיהם ואת דויד מלכם" (הושע ג,ה)', שזה מלמד שיש קשר לשכינה על ידו, בשל מעלתו בגילוי קדושה בעולם, ולכן צריך לחבר לסתרי תורה כמו שאמרנו.