והגית בו – פרשת ואתחנן
ג,כז: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ
יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: ארץ ישראל משתרעת מנהר
מצרים ומן הים התיכון עד העיר בצרה בעירק, שם מסתיים נהר הפרת, ומתלכד עם נהר
החדקל לנהר הנקרא שאט אל-ערב הנשפך לים הפרסי. ה' נענה לבקשת משה 'וְאֶרְאֶה
אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה' (כ"ה), ומצווה אותו לעלות אל 'ראש הפסגה', שהוא הר
גבוה באיזור ים המלח, כדי לראות את הארץ בכל ארבע רוחות השמיים, כולל לצד מזרח.
כאשר מותחים קו ישר מִים המלח למזרח מגיעים אל העיר בצרה, שם גבול ההבטחה של ה'
לגבולות ארץ ישראל: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר
מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת (בראשית טו,יח). מכאן ראייה שכל
מקום שהוא צמוד לנהר פרת הוא בחזקת גבולות ארץ ישראל.
ד,מ:
וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם,
אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים
עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים: אין משמעות
לשמירת מצוות ה' מחוץ לארץ ישראל, אם אין כוונה לשבת בארץ ישראל. שמירת המצוות
גורמת לטוב לנו ולבנינו (אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ), וכדי שנאריך
ימים בארץ ישראל (הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים).