לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת ואתחנן

דברים ג,כו: וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי: אלשיך: "איך יאמר שהוא למענכם, והתורה מכרזת ואומרת 'יען אשר לא האמנתם וגו' לכן 'לא תביאו' (במדבר כ,יב)? ... שהוא למען אהבתכם, להביאם את דור המדבר עמי לעתיד, אם שלא על חינם נשארו המה פה, ולמען אהבתכם ... פן יתבטל שעבוד מלכויות ויתעתדו לגיהנום, אשר שעבוד מלכויות תמורתו". אם הבנתי נכון מתכוון משה להגיד שעונשו יחול רק עם הכניסה לארץ ולא מיד עם החטא, כדי שיוכל להיות עם העם במשך שנות הליכתו במדבר.

ד,ה: רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם: אלשיך: "(מדוע) 'ראה' לשון יחיד ושאר הכתוב (אתכם, ושמרתם, ועשיתם) לשון רבים? ... 'ראה' – כל איש ישראל, ראייה כנראית לעין ... וציווה יתברך שלא יגלה אותה להם, אלא שהסוד יהיה אליך בלבד". יש ראייה בעין שהיא ראייה אחידה לכולם, יש הבנה מיוחדת בלשון 'ראייה', המיועדת רק לאדם אחד, וזאת כוונת אלשיך (להבנתי), שרק משה יידע טעמי מצוות וחוקים כגון פרה אדומה.

ד,כה: כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם: מדוע 'תוליד' לשון יחיד ואחר כך הכל בלשון רבים (נושנתם, השחתם)? אלשיך: "אמר משה לבני ישראל, הדור הטוב ההוא, הנותרים מהדור אשר מתו במדבר... בני הדור הזה המתייחסים ליחיד כי כשרים אתם, הדור הראשון טוב יהיה, אך הבני בנים שהוא הדור האחר האמור בספר שופטים ... לא ישיתו לב כי לה' הארץ ומלואה וירום לבבם". משה מנבא שהדור עתה מוליד, כולם כאחד, דור טוב, אך הדורות הבאים – ישחיתו, לאחר ש'ונושנתם'. מעניין.

ה,א: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם: מדוע 'שמע' לשון יחיד, וכל היתר לשון רבים? אלשיך: "'שמע ישראל' – באחדות כולכם כאחד ... אינו דומה הלומד ממני ללומד מתלמידי ... 'למדתם אותם ושמרתם לעשותם' – בלבבכם הלימוד, כדי לעשותם על פי לימודכם, ולא לסמוך על הזולת, פן תשגו ולא תעשו אותם אם לא תלמדו". משה מכין אותנו ללימוד ומחשבה עצמאית, ולא רק לסמוך על חכמים אחרים שלמדו, אלא להשתמש בשכלנו ובלימודינו. לקח חשוב לחיים.

ו,ח: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ: מהו 'לטוטפות'? אלשיך: "זכרון לבני ישראל שבין עיניו ... לשון חיבור או לשון הטפה והבטה מרחוק, לרמוז אל הטפת עין שכלו אשר במקום הנחתן 'בין עיניך', שהוא לחבר מה שבין העיניים אל ... המוח". המלצת אלשיך היא לבחון את הדברים בעין בוחנת ובשום שכל. חשוב.