עיונים לשוניים - פרשת חיי שרה: משתאה

נכתב על ידי איתיאל, 24/11/2019

 "וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ ה' דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא".


משתאה - מילה יחידאית.

ניתנו בה שלושה פירושים:

רש"י, ראב"ע - משורש שא"ה. ובהשוואה להופעות אחרות, הפירוש: מתפלא ומשתומם. אליעזר התבונן בהתפעמות כיצד בקשתו מה' מתמלאת בהשגחה פרטית, והתפעל ממעשיה של רבקה.
בימינו (עקב השימוש במילה בספרי הנביאים) יוחדה המילה לאסון קטסטרופלי, שכל הרואה אותו משתומם ונאלם דום. ובייחוד לשואת העם היהודי.

אונקלוס - משורש שה"ה. אלא שהה"א התחלפה באל"ף. אליעזר המתין לראות כיצד יפול דבר. האם האישה אכן ממשפחת אברהם.

פירוש נוסף, הובא ברש"י וראב"ע בכדי לדחותו. לא נודע מי פירש כן (להצלחה אבות רבים, הכישלון יתום...)
- שורש שת"ה.
רש"י מאריך לבאר שהת"ו אינה שורשית, אלא מבניין התפעל. למרות מיקומה בין אותיות השורש, זו תופעה של בניין התפעל בפה"פ ש/ס, שנקראת שיכול עיצורים.

מעניין שלא הובאה דחייה נוספת, שלשורש שת"ה לא מתאימה מילת היחס "לה".

אחרי הפרסום הובא לידי כי רס"ג מתרגם בתפסיר שלו (תרגום לערבית) "מסתסקי",  כלומר מבקש לשתות. הוא ראה, אם כך, את השורש כשת"י.

כמו כן, הרב ד"ר יואל אליצור מנה חמישה תרגומים קדמוניים לארמית שתירגמו "שתי".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע