הפטרת מנחה של יום כיפור

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 18/9/2018

ט' תשרי תשע"ט  
בנתיבות הרואים 

לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

הפטרת מנחה יום הכפורים

יונה הנביא הנמצא בירכתי האדם


שתי השאלות חובקות עולם – איכה?! ושאלת רב החובל[1]

ענינו של יונה הנביא נוגע הוא ללבבו ובלבבו של כל יהודי. הזהר הקדוש (ויקהל קצ"ט ע"א) מדמה את יונה והדג לנשמתו של אדם שהשתלשלה ממרומים וניתנה בכלי הגוף, הדג[2]. אפשר אולי לומר, כי מקום חיותו של הדג הוא המים, כך תהא מקום חיותו של נשמת האדם בגוף, במימיה של התורה. ויהי בעלות המנחה, זמן מיוחד הוא, רובו של יוה"כ שחלף ועבודת התפילה בהעלאת הנשמה ועינוי הצום בהתשת הגוף הנגוף, נותנים אותותיהם. הרב יהושע בכרך זצ"ל בספרו המופלא יונה בן אמיתי ואליהו סוקר עפ"י חז"ל וראשונים משמעותו המיוחדת של זמן המנחה, ונקודות מפתח בחיי אדם ועולם נמצאות בו. בשעה העשירית חטא אדה"ר, וזהו שכתב לרוח היום ומתרגמינן למנח יומא (אבודרהם, מנחה). בתחילת זמן המנחה, נפילה נוספת, חטאו ישראל בעגל לאחר שש שעות שהתמהמה לשיטתם משה. משנוטה האור לרדת שוקעת מדת החסד ועולה מדת הדין. מאידך בשבת קודש זהו זמן רעווא דרעווין רצון הרצונות (זהר יתרו פ"ח) מאידך יודעים אנו כי אליהו בזמן המנחה נענה דוקא. מחלוקת בחז"ל זמן עקידת יצחק, לדעה כי היתה ביוה"כ מדת הדין ביום הדין, אבל דוקא אז מתעוררים הרחמים ושערי כפרה וטהרה נפתחים בעולם ולעולם. בזמן זה אנו קוראים את יונה.

זוכרני משנות נעורי קושיה שלא מצאתי תשובה עליה עד היום. מו"ר הרב יעקב פישר שליט"א שלימדני בישיבה שנצבה בראש הגבעה בכפר הרא"ה, סיפר על אברך למדן שידע לתת תשובות מחוכמות וטובות לקושיות שנשאל במרחבי הש"ס, אך כששאלוהו, מה עם קושיית רב החובל? לאחר שקימט מצחו, ורפרף בזכרונו על סוגיות ומסכתות שלימות, אמר שכלל אינו מכיר קושיה זו. אמר-ענה לו המקשה, שאלת רב החובל בספר יונה – מה לך נרדם?! מה תשובתך לשאלה זו?!  אמנם כחלוף כעשרות שנים משאלה זו ששמעתי חושב אני לפסוע בדרכם של 'בני תורה אמיתיים' (וי"א דרכם של יהודים באשר הם) שהתשובה לא תנתן מיד, אלא תוקדם לה לפחות שאלה אחת נוספת.

בתחילת התורה זמן רב לפני 'שאלת רב החובל' נשאלה שאלה ע"י בורא עולם (ולמעשה הוא רב החובל האמיתי של העולם כולו...) את אדם הראשון לאחר שחטא (בראשית ג' ט') וַיִּקְרָ֛א ה' אֱלֹקים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה...רש"י מפרש במקום וזלה"ק: יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. [עכ"ל רש"י]. פירוש ומשמעות מקורית ומחיה מוצאים אנו בספר בית רבי המתאר תולדותיו של ה'אדמו"ר הזקן' מחב"ד, ר' שלמה זלמן מלאדי בעל התניא ושולחן ערוך הרב. בפרק ט"ו העוסק בתיאור מאסרו של האדמו"ר, מובאת שיחה בינו לבין שר המשטרה שבא לדבר עמו. השר ביקש לשאול שאלה בעניני יהדות, וכשנענה בחיוב, ביקש הסבר לפסוק זה, הרי איך שייך שהקב"ה לא ידע איה האדם? אמר לו רבינו: האם מאמין אתה שהתורה היא נצחית בכל זמן ובכל אדם[3]? השיב לו השר: הן, אני מאמין בזה. ואמר לו רבינו: פירוש הפסוק הוא שבכל זמן קורא ה' לכל אדם...ואומר לו 'איכה' – איה אתה בעולם? הנה לאדם נקצב ימים ושנים, שבכל יום ובכל שנה יעשה הטוב עם ה' ועם אנשים, ועל כן התבונן איה אתה בעולמך, כמה שנים עברו עליך ומה עשית באותן הימים ושנים. למשל אתה חיית כך וכך שנים...מה עשית בהם האם היטבת למי וכו'. עכ"ל הבית רבי.

[זיהוי ה'אני' האמיתי וה'אתה' האמיתי]

בעידן תקופתנו שעוסקים הרבה בדימוי העצמי, ומימוש העצמי, נעיין בפסוק מפרשת 'האזינו' שנקראת תמיד בסמיכות ליוה"כ לפניו או לאחריו. רְא֣וּ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא...(דברים  ל"ב ל"ט) מה משמעותה של כפילות ה'אני'? שוב נעיין באחד מדבריו של גדולי החסידות ומהחריפים והשנונים מהידועים לנו, רבי מנחם מנדל מקוצק כמובאים בספרו של הרב שלמה יוסף זווין זצ"ל לתורה ולמועדים (פרשת האזינו) ...אם אני הוא אני מפני שאני הוא אני, ואתה הוא אתה מפני שאתה הוא אתה, אז אני הוא 'אני' ואתה הוא 'אתה'. אבל אם אני הוא אני מפני שאתה הוא אתה, ואתה הוא אתה מפני שאני הוא אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. משמעותו של משפט מפותל – ישר זה, אם אדם לא חי את מהותו ושרשו  המקוריים (אני), אלא הוא חי או רוצה להיות אחר (אתה) הרי שבאמת אין הוא חי את ה'אני' האמיתי הפנימי שלו, וחבירו שהוא 'אתה' רוצה לחיות את חיי חבירו אז גם הוא לא 'אתה' ביחס אלי.

בעבודתו הרוחנית של האדם יש ודאי מבט חיובי להסתכל ל'חצר' של השני ולרצות, וללמוד לרצות להתעלות, כשראיתי מעלה אצל חבירי שאיננה אצלי[4], אבל צריך לדעת ולהתפלל על כך, שנזכה לחיות את הנקודה העמוקה הפנימית עם הכוחות שה' יתברך נתן לכל אחד מאתנו. גם על נקודת הזמן בו חי האדם מצינו דברים. וכך פירש הראי"ה קוק זצ"ל (עולת ראי"ה ח"ב עמ' שנ"ו) תפילה הנאמרת ביוה"כ, אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי, ואלו דבריו: לפני שנוצרתי, כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי. ודאי לא היה דבר בעולם שהיה שצריך לי. כי אם הייתי חסר בשביל איזו תכלית והשלמה הייתי נוצר, וכיוון שלא נוצרתי עד אותו הזמן הוא אות שלא הייתי כדאי עד אז להבראות, ולא היה בי צורך, כי אם לעת כזאת שנבראתי, מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות. [וכעת מתוודה על כך שמעל בתפקידו שליחותו] ואילו הייתי מיחד מעשי אל תכלית בריאתו הנני כדאי עכשיו, אבל כיוון שאין מעשי מכוונים לטוב התכלית, הרי לא הגעתי אל תכלית בריאתי ואיני עדיין כדאי כמו קודם לכן [לפני שנוצרתי].

[שזירת השאלות למחרוזת פניני תשובה]

כעת נשוב לשאלות שפתחנו וננסה בדרך חריזה לשזור את כולן. שאלת רב החובל מה לך נרדם, משמעותה מה לך נרדם בחייך הרוחניים. אבי מורי ז"ל אמר מידי שנה ביוה"כ, כי אי אפשר לאדם להרדם בספינה המיטרפת בים. הוא חווה זאת על עצמו כשעלה לארץ ישראל מבין קירותיה הנופלים וחריבים של יהדות אירופה. הוא אמר לא יתכן שאדם יצליח לישון בטלטלות כאלו של האניה. אלא כאן זוהי משמעות של 'תרדמה רוחנית', ראשית במשמעותה הפשוטה של התבוננות האדם בעולמו, בתרדמתו מחובתו בעולם חיי נשמתו ומחיוביו בעבודת בוראו. ומשמעות עמוקה באבדן אישיותו העצמית המיוחדת. וכפי שדייק הרב לכך חייבת להדהד בראשו של אדם השאלה הקדמונית – איכה? - איה אישיותך האינדבידואלית המקורית והטהורה שנטע ה' יתברך בך, עד מתי תהא 'נרדם' מזיהוי ושימוש בכוחותיך המיוחדים שנטע בך בוראך. וכפי שביאר הרב אברהם ארלנגר שליט"א (ר"מ בישיבת 'קול תורה' ירושלים) בביאורו מאור המסילה למסילת ישרים תחילת פרק א', בביאור חובת כלל בעולמו וזלה"ק: רבינו דקדק לומר חובתו בעולמו, ולא חובת האדם בעולם... [כוונתו] אלא שהאמת שכל אדם נתבע לפי הכרתו, כמבואר בחובת הלבבות (שער חשבון הנפש חשבון י"ב וי"ג) ולפי הכלים שנמסרו לו מן השמים ולפי מקומו ושעתו יכול להשתנות חובתו בעולמו, אלא שחובתו הפרטית מיוסדת ומבוססת על כלל חובת האדם בעולם. ובכל זאת אחרי שלמד להכיר כללות חובת האדם, מזה יגיע להעביר הדברים לעצמו לפי מצבו לתפקידיו המיוחדים היותר טובים ומעולים להעלותו למדרגתו הראויה לו. עכ"ל הרב אברהם אלרנגר שליט"א. ומתוך גילוי והנבעת הכוחות המיוחדים שלך, תלך ותיטיב עם הברואים והבריאה, כהסברו של הרב בעל התניא זצוק"ל. ותמלא יעודך בדור ובזמן בו נוצרת, (הראי"ה).  

נחתום דברינו בדברי חז"ל (תנחומא ויקרא ח') בענין תיאורו של מסע יונה בדג וראייתו מרחבי עולם: ...והראהו תחת היכל ה'...וראה שם אבן שתיה קבועה בתהומות...אמר לו [הדג] ליונה הרי אתה עומד תחת היכל ה' התפלל ואתה נענה. מיד אמר יונה לדג עמוד שאני מבקש להתפלל...[והוא מתפלל לחלצו ממיצר עד שלבסוף אומר] נדרתי אשלמה, אשר נדרתי לעלות את לויתן [עיי"ש במדרש שיונה הציל הדג ממנו] ולהעלות לפניך אשלם ביום ישועת ישראל...[עכ"ל] ללמדך שיונה אשר מלמדנו עבודת האדם הפרטי וקשורו הנצחי ומוחלט באלקים, יעלה ויכלל כל עבודתו בישועת ושמחת כלל ישראל. ויהיו אמרינו לרצון...


[1] עריכת הגליון לקיים מצות בוראי יתברך. לזכות ולרפואת אמי חוה בת לאה בתושח"י. לעילוי נשמות אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה ז"ל. חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה), אשתו זהבה בת ר' אליהו ובנם משה יצחק. הרב חיים קלמן ב"ר נתן נטע (שלנגר) זצ"ל. ר' יחיאל ב"ר דב (דֶל) נלב"ע שבת קודש פרשת וילך ו' בתשרי תשע"ט. הרבנית לביה (כהן) בת הרב פינחס (קהתי) ז"ל.   

[2] הגר"א יסד כל פירושו ליונה עפ"י דברי קדשו של הזהר. (מומלצת מאוד מהדורת הרב שלמה ברעוודה זצ"ל איפה שלמה)

[3]  כאן מונח אחד מיסודות תורת החסידות שבספר 'תולדות יעקב יוסף', ספר החסידות הראשון שנדפס, מביא יסוד זה.

[4] ישנה אמרה יפה על הכתוב (דברים ד' ל"ט) וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֘ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י ה' ה֣וּא הָֽאֱלֹקים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת. בעניני 'שמים' רוחניות, תסתכל תמיד 'ממעל' על מי שנמצא מעליך ותשאף (בהתאם לכוחותיך וכליך) לעלות למעלה יותר רמה. ואילו בעניני 'גשמיות' ארץ, תסתכל תמיד 'מתחת' על אלו שנמצאים תחתיך ויש לך יותר מהם ותשמח במה שנתן לך ה' יתברך.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה