תעניות ציבור ותשעה באב

נכתב על ידי יעקבח1, 22/7/2018

 *תעניות ציבור וט' באב*

 
*עננו*

*הרי"ף* (תענית ד.) מביא את הירושלמי (ברכות פ"ד ה"ג, תענית פ"ב ה"ב) רבי 
יונה בשם רב אמר ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע (עננו). והיכן אומרה? רבי זעירא בשם רב הונא אמר אומרה כלילי שבת ויומו, פירוש בערבית, שחרית ומנחה . 

*הרא"ש* הביא בתחילת דבריו את ה רי"ץ ואח"כ כתב בשם רש"י (שבת כד:) שכתב בשם הגאונים שאין אנו רגילין לאמרו (עננו) ערבית ושחרית. שמא יארע לו אונס או בולמוס ויטעום כלום (משהו) ונמצא שקרן בתפילתו. ומה שרגילין שש"ץ אומרה היינו לפי שאי אפשר שלא יתענו מן הקהל קצת . 

הרא"ש מקשה על הגאונים היאך אמרו (תענית יב:) אדם לוה תעניתו ופורע (שאדם יכול לדחות את תענית יחיד ליום אחר) והרי הוא כבר התפלל ונמצא שקרן בתפילתו. ועוד קשה שרב יהושוע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אסי, עבדו ליה עגלא תילתא, אמרו ליה ליטעום מר מידי. אמר להם בתעניתא יתבנא. אמרו ליה ולוזיף (ילוה) מר וליפרע. ובסוף ענה להם שהוא בתענית חלום שבם ישנה חשיבות לתכנית באותו יום של החלום ע"כ. והרי יכל לומר להם שכתב התפללתי ואמרתי ענינו ואם אני ילוה את תעניתי אני אמצא שקרן בתפילתי. לכן הרא"ש מסיק שבוודאי כיון שבשעה שהתפלל היה דעתו להתענות, לא מיקרי שקרן בתפילתו אם אכל אח"כ. ולכן דעת הרא"ש כמו הרי"ף.

*הבית יוסף* בסי' תקסה מתרץ את שתי הקושיות על הגאונים כך: 
שלא אמרינן לוה אדם תעניתו ופורע אלא דוקא כשלא התפלל תפילת 
תענית (עננו), אבל אם התפלל תפילת תענית, לא. וגם רבי יהושע לא התפלל תפילת תענית . וכדברי הגאונים כתבו רבינו ירוחם, סמ"ג ורוקח . 

*הכלבו* (סימן סב דף כו ע"ד) מוסיף שאפילו לדעת הגאונים ארבעה הצומות אומרו בכל תפילותיו דאפילו יאחזנו בולמוס ויאכל, כיוון 
שתיקנו חכמים להתענות בו שייך שפיר למימר עננו ביום צום התענית הזה . 

*כתב השו"ע* בס' תקסה :
[סעיף א] יחיד אומר עננו בשומע תפלה בין יחיד שקיבל עליו תענית בין יחיד המתפלל עם הצבור בתענית צבור וכן שליח צבור שמסדר תפלתו בלחש כיחיד דמי ובשומע תפלה. הגה: ואומרו קודם כי אתה שומע וכו' ולא יחתום בעונה בעת צרה אלא כשמגיע לבכל עת צרה וצוקה יסיים כי אתה שומע תפלת וכו' (בית יוסף) ולא ישנה ממטבע הברכה, אפילו כשמתענה יחיד יאמר עננו בצום תעניתנו (רשב"א).

[סעיף ג] יש אומרים (הגאונים) שאין היחיד אומר עננו כי אם במנחה שמא יאחזנו בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו אבל שליח צבור אומרו גם בתפלת שחרית כשהוא מתפלל בקול רם שאי אפשר שלא יתענו קצת מהקהל, והארבע צומות גם היחיד אומרו בכל תפלותיו דאפילו יאחזנו בולמוס ויאכל שייך שפיר למימר עננו ביום צום התענית הזה כיון שתיקנו חכמים להתענות בו (כדברי הכלבו). הגה: ונהגו בכל הצומות שלא לאומרו כי אם במנחה (1) (כדברי הגאונים) מלבד שליח ציבור שאומר שחרית כשמתפלל בקול רם .

כתב *ביאור הגר"א* (בד"ה בכל תפילותיו) שכוונת מרן שכתב בארבעת הצומות אומר עננו בכל תפילותיו, היינו בערבית ובשחרית ובמנחה. 
כלומר לפי מרן גם לדעת הגאונים צריך היחיד שמתענה בתענית ציבור לומר כל התפילות בצום עננו. 

*נחם ה' אלהינו (ט' באב )*
כתב הטור בסי' תקנז' שצריך להזכיר מעין המאורע בתשעה באב - "נחם ה' אלהינו את אבלי ציון" והיכן אומרה ? 

איתא בגמרא בירושלמי בתענית אמר רב ירמיה כל דבר שהוא להבא (היינו תפלה ובקשה שהוא על העתיד) - אומרו בעבודה (בברכת רצה). וכל שהוא 
לשעבר (היינו שבח למקום יתברך על מה שכבר היטיב עימנו) - אומרו בהודאה
(בברכת מודים). ואעפ"כ כתבו הרי"ף והרא"ש שנהגו לאומרו בבונה ירושלים מפני שסמכו על הגמרא (ע"ז ח.) דאמר רב יהודה בר שמואל בר שילת משמיה דרב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אם 
בא לומר בסוף כל ברכה מעין אותה ברכה אומר . ולכן תיקנו לאומרה בבונה ירושלים שהיא מעין אותה ברכה (בית יוסף) . 

*רוקח* כתב שאין אומרים נחם בברכה ירושלים אלא במנחה בלבד. אבל *הכלבו* חולק ואומר שצריך לומר נחם בכל התפילות . 

*הרא"ש* כתב שכל ימיו תמה על המנהג שאומרים את נחם רק במנחה !? שהרי כתבו שיחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע. 
ומסתמא בכל תפילותיו קאמר, כמו שבר"ח, חנוכה ופורים אומרים מעין 
המאורע בכל התפילות . 

*הרד"א* מסביר בשם רבינו סעדיה שמשום שלעת ערב הציתו בבית המקדש אש, הלכך באותה שעה (במנחה) מזכירים שפלות ירושלים 
ואבליה ומתפללים על תנחומיה .

*הריטב"א* בתשובותיו כתב שמכיוון שצריך להזכיר מעין המאורע לפי הירושלמי, לכן אומר נחם בכל התפילות, אלא שבערבית ושחרית 
הוא דומה כמי שמתו מוטל לפניו ואינו בנחמה, לכן בערבית ושחרית אומר "רחם" , " ובמנחה אומר "נחם" שדומה למי שנקבר מיתו (2). מ"מ ש"צ אינו אומרה אלא במנחה כמו שנהגו . 

*השו"ע* כתב שבתשעה באב אומר בבונה ירושלים נחם וכו', ועננו בשומע תפילה (בכל התפילות (3) כמו הרי"ף והרא"ש לפי הגמרא בע"ז) . ואם לא אמר לא זה ולא זה אין מחזירין אותו.  
רמ"א: והמנהג פשוט שאין אומרים נחם רק בתפילת מנחה של ת"ב לפי שאז הציתו במקדש אש לכן מתפללים אז על הנחמה ( לפי הרוקח ואבודרהם), מי שאכל בת"ב יאמר נחם בברכת המזון .

כתב *הרד"א* בשם ה"ר גרשום בר' שלמה שאם טעה ולא הזכיר נחם בבונה ירושלים, יכול לאומרו בהודאה שהוא מקומו המיוחד לו מן הדין
(לפי הירושלמי לעי"ל) . ואם לא נזכר עד שסיים תפילתו אינו חוזר ומתפלל משום שקיי"ל במ"ב (כד.) כי בימים שאין בהן קרבן מוסף, אם טעה ולא אמר מעין המאורע - אין מחזירין אותו .

*האם משנים מסדר התפילה הרגילה (פרשת הקורבנות ועוד)?*

*הטור* בסי' תקנד בשם הרמב"ן אומר שנהגו קצת שלא לקרות פרשת 
הקורבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל בבית הכנסת לפי שאסור לקרות בתורה, ואינו נראה לפי שאין לנו איסור בסדר היום שהרי קוראים ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה, קוראים בתורה ומפטירין בנביא, ופרשת הקורבנות ואיזהו מקומן תיקנו אותם כנגד קורבן התמיד, לכן 
אומר כדרכו ואינו חושש. וכ"כ השו"ע בס"ד.
*הרמ"א* בסי' תקנט בס' ד כתב שאין אומרים פטום הקטורת. והמשנה ברורה בס"ק כ מסביר לפי המרדכי דלא מיקרי סדר היום שאין כל אדם אומר אותו. *ילקוט יוסף* בס"ק יא כתב שאומרים בסוף התפילה שיר של יום ואין כאלוהינו ופטום הקטורת כמו בכל יום . 

*הטור* בסי' תקנט כתב שבשחרית מסדרין הברכות והזמירות כמו בשאר הימים ויש מקומות שנוהגין שלא לומר שירת הים אלא האזינו
(לפי הכלבו שהסביר משום דאין לומר שירה לעת כזאת). הבית יוסף ודרכי משה 
אומרים שהמנהג לומר את שירת הים כמו בשאר הימים .

*שנזכה במהרה בימינו לבנין בית המקדש*

מתוך הספר תפילת יעקב.
--------------------------------------- 
(1) כתב המגן אברהם בס"ק ד שאפילו שמתפלל מנחה גדולה יאמר עננו מכיון שאם יאחזנו בולמוס לא יהיה שקרן בתפילתו דעכ"פ התענה עד חצות.

(2) כתב המגן אברהם בשם השל"ה שכאשר הצום דחוי וחל בעשירי באב (כמה השנה), צריך לומר נחם בכל התפילות ערבית, שחרית ומנחה.
(3) כתב המשנה ברורה בס"ק א שמסתימת המחבר משמע שדעתו שיאמרו בכל התפילות וכן הוא המנהג בירושלים, אבל במדינתינו המנהג כמו שכתב הרמ"א.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע