משכן ושבת והתורה ותיקון העולם

נכתב על ידי יניב, 3/3/2018

 "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת. לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" (שמות לה,א). '"ויקהל משה" וגו' למה נאמרה פרשה זו. לפי שהוא אומר "ועשו לי מקדש" (שמות כה) שומע אני בין בחול בין שבת, ומה אני מקיים "מחלליה מות יומת”, בשאר כל מלאכות חוץ ממלאכת המשכן. [או אינו אף במלאכת המשכן] ומה אני מקיים "ועשו לי מקדש”, בשאר כל הימים, חוץ מן השבת. או אף בשבת, והדין נותן, ומה עבודה שאינה באה אלא מכח המכשירין, הרי היא דוחה שבת. מכשירי עבודה שאין באה אלא מכחן אינו דין שידחו את השבת. כגון שנטל קרנו של מזבח או שנפגמה הסכין, שומע אני יתקנם בשבת. תלמוד לומר "ויקהל משה" וגו', בחול ולא בשבת... "יהיה לכם קדש" ולמקום חול... דבר אחר, "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" [למה נאמר] לפי שנאמר "אש תמיד" וגו' (ויקרא ו). שומע אני בין בחול בין בשבת, ומה אני מקים "מחלליה מות יומת”, בשאר כל מלאכות חוץ מן המערכה, [או אינו אלא אף המערכה] ומה אני מקים "לא תכבה כל הימים" חוץ מן שבת, תלמוד לומר "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" [בכל מושבותיבם] אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר בבהמ"ק. (מכילתא). ביחס בין המשכן והשבת יש חשיבות לשבת וחשיבות למשכן, שמכשירי המשכן לא דוחים שבת, ואילו חלק מהקרבנות כן דוחים שבת. נראה שזה כעין בא לומר על שוויון בניהם, ששניהם דומים ולכן כאילו שוים. לכן גם בסוף החלק של ציווי המשכן (לא,יב) ובתחילת עשיית המשכן (לה,א) מופיעה השבת, כעין לקשר בין שניהם, כיון ששניהם נועדו לתקן את העולם כולו, שניהם כנגד הבריאה. בשבת נאמר: "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" (שמות לא,יז), כך שהשבת כנגד מעשה בראשית. וכן במקדש דרשו חז"ל: 'דָּבָר אַחֵר "אֶת הַמִּשְׁכָּן" שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁקָּרוּי אֹהֶל, כְּשֵׁם שֶׁמִּשְׁכָּן קָרוּי אֹהֶל. כֵּיצַד? כְּתִיב (בראשית א,א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים" וגו' וּכְתִיב (תהלים קד,ב): "נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה”, וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב (שמות כו, ז): "וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן" וגו'' וכו' (במדבר רבה יב,יג). הרי שלמדו על המשכן שמקביל לבריאת העולם. נראה שהמשכן בא בעקבות חטא העגל שפגם בהשפעת מתן תורה (ראה 'תורת המקרא' “תרומה" למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א) כך שהוא כעין חלק ממתן תורה, ולכן השכינה עברה מהר סיני אליו, והמשיכה בו את נתינת התורה. לכן הוא כעין קשור עם "יום השישי" שנאמר על מתן תורה: 'דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א,לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' (שבת פח,א) הרי שהעולם תלוי ביסודו במתן תורה, כך גם העולם קשור למשכן כהמשך מתן תורה, ולכן הוא כנגד בריאת העולם. וזה קשור גם עם השבת שמיד לאחר “יום השישי” נאמר על השבת. וכן נאמר "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש, יתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת" וגו' (שמות לא,יז-יח) שסמוכה השבת למתן תורה, שיש קשר בניהם. לכן מובן: 'רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה' (יר' שבת טו,ג) ששבת קשורה במתן תורה. לכן משה ציווה קודם על הארון אע"פ שהמשכן קודם בעשיה, כדי להדגיש על הקשר לתורה כבסיס של המשכן בתיקון העולם, שזהו: 'א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים. הלך משה והפך, ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם, אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן, כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה: עשה משכן ארון וכלים. אמר לו: שמא בצל א'ל היית וידעת. אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. כתיב הכא (שמות לה,לא) "וימלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת" וכתיב התם (משלי ג,יט) "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה" וכתיב (משלי ג,כ) "בדעתו תהומות נבקעו"' (ברכות נה,א). נראה שבצלאל ידע איך לתקן את העולם, שזהו שידע לצרף אותיות של בריאת העולם, ולכן אצלו התגלה הסדר הנכון, שהוא קשור לאותיות, כעין התורה שכולה אותיות שמות ה', ולכן משה שינה כדי להדגיש את המהות של המשכן, שהוא לתיקון העולם ויסודו היא התורה (הארון), ובצלאל סידר לעשיה. נראה שלכן נקרא בצלאל, לא רק משום שידע מה שה' דיבר עם משה שכאילו עמד ושמע, שהוא כעין תחת חסות ה' (בצל ה'). (וכן אפשר שכאילו היה בניסתר [בצל] - שמשה לא ראהו, ושמע). אלא גם רומז ל"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור" (בראשית א,א-ג) שבצלאל היה קשור לבריאת העולם, ולכן בשמו 'ב-צל' כעין חושך, רמז לתחילת בריאת העולם, והשם 'א-ל' רמז ל"אלקים" השם שנאמר בבריאת העולם, שבצלאל ידע איך לתקן את העולם כבריאתו (ומתחיל ב-ב' [בצלאל] לרמז שיש שני חלקים בבריאה [תחילה דין ואח”כ שיתוף הרחמים], כמו שמביא רש”י בבראשית א,א: '"בָּרָא אֱלֹקים" – ולא אמר "בָּרָא ה'". שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת הדין; ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושיתפה למידת הדין' וכו'. לכן מרמז לשני חלקים, ולכן השם בשמו הוא 'א'ל', שמצד אחד מזכיר את שם אלקים, ומצד שני הוא שם של רחמים [שמופיע בי"ג מידות הרחמים] שכך מרמז על הבריאה שיש בה שני חלקים-שלבים של דין ורחמים). וזה קשור ל-"יהי אור" שזהו התורה: 'א"ר סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה' וכו' (ב"ר ג,ה), שבצלאל ידע ע"י קשר לתורה לתקן את העולם, ולכן הוא גם סידר את הסדר של בניית המשכן כראוי, כשבפועל קודם נעשה המשכן, אבל בציווי נשאר דברי משה שקודם הארון, רמז לתורה שהיא יסוד המשכן. ומצוות השבת נאמרה כאן בהקהל (“ויקהל משה") שזה מזכיר את מצוות ההקהל שבמקדש, שיש קשר לתורה עם השבת ועם המקדש. (גם נאמר כאן "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם" שזה נשמע כאמירה כללית על כלל המצוות, רמז לחיבור השבת לכלל התורה. וכן אמרו חז”ל: 'שהשבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה' [יר' נדרים ג,ט]). לכן כיון שהשבת והמקדש מתקנים את העולם, לכן הם קשורים לעוה"ב, שבו העולם מתוקן. על שבת אמרו חז"ל: 'שבת אחד מששים לעולם הבא' (ברכות נז,ב). וגם המשכן הוא מעין לעתיד לבא שהעולם כולו יתקדש, שהרי כל המשכן הוא השראת שכינה בעולם: 'עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל' (שבת כב,ב). לכן השבת ומשכן קשורים בתיקון העולם, ויסודם היא התורה שהיא מביאה את השכינה לעולם, ולכן: 'אמר ר' יוסי בר חלפתא לר' ישמעאל בריה: מבקש אתה לראות פני שכינה בעולם הזה? עסוק בתורה בארץ ישראל' וכו' (מדרש תהלים [שוחר טוב] קה,א). שהשראת השכינה קשורה לתורה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע