chiddush logo
נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 2/3/2018

 

שבירת הלוחות (על פי 'דעת מקרא')

·        

    משה יורד מן ההר עם ידיעה שהעם סרמן הדרך, ובהגיעו למטה, רואה את מעשיהם ומשבר את הלוחות בכעס. יש לשאול מדוע כעסמשה, הרי לא היה מופתע כלל וכלל? יש לומר שאינה דומה שמיעה לראיה. ועוד, שראה אתהמחולות וההתלהבות שסביב העגל ולכן כעס.

·       מה טעם שבירת הלוחות?מדוע לא חס על הלוחות? לפי המשמעות המילולית של הפסוקים, השליך משה את הלוחות מתוךהכעס, כאדם השובר כלים בחמתו. אך ודאי שמשה רבינו גם כאשר עושה מעשים בכעסו, הואעושה זאת מתוך מחשבה צלולה וכוונה ברורה.

·       יש למצוא במעשה זהכמה כוונות המשלימות זו את זו.

o     עונש לישראל. הם לא יזכו לקבל את הלוחות שהורדו אליהן משמים. או באופןדומה: ישראל אינם ראויים לקבל את הלוחות. יש כאן סתירה חזקה מדי- אי אפשר לתת למישרוקד סביב ע"ז, לוחות עליונות כל כך).

o     תוצאה טבעית. במעשה העגל הפרו ישראל את הברית עם אביהם שבשמים ועל כןאין טעם לתת להם לוחות המעידות על הברית.[1]

o     משה הוא נציג של אלוקים. במעשה שבירת הלוחות הוא מראה לבנ"י,בשמו של ה', שהברית הופרה, בוטלה.

o     איבוד הלוחות הוא כעין הגנה על בנ"י מהעונש הצפוי להם, שהרי בכךשאין לוחות (ש'המקבל' לא קיבלם בפועל), יש מקום לטעון שאין תוקף לברית ואין עלהבוגד עונש מוות.



[1] עדין קשה לכאורה,מדוע לשבור? מדוע לא להשאיר את הלוחות מונחות במקום מסוים, עד חידוש הברית? (כל כךהתרגלנו לסיפור שבירת הלוחות ולכן שאלה פשוטה זו לא מתעוררת לרובא דעלמא) אלא ישלומר, ללחוחת אין כבר שום ערך ('לוחות שבורים שברת'). ללוחות יש קיום רק כאשר ישמי שיקבלם. כשמם- לוחות הברית, לוחות העדות. אם אין מי שראוי להם, הם לא שוותכלום. גם כאשר יחזרו בתשובה אין ללוחות אלו שום ערך. אי אפשר לנפוח חיים חדשיםבלוחות מתות, אלא יש להביא לוחות חדשות עבור הקשר המחודש.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
אריאל מרדכי פנדל (4/3/2018)
מצאתי במדרש (שמות רבה מו, א) טעם מיוחד מה היתה כוונת משה בשבירת הלוחות.וזה לשון המדרש: "דבר אחר... ראה שאין לישראל עמידה וחבר נפשו עמהם ושבר את הלוחות. ואמר להקב"ה: הם חטאו ואני חטאתי ששברתי את הלוחות. אם מוחל אתה להם אף לי מחול שנאמר... ואם אין אתה מוחל להם אל תמחול לי אלא מחני נא מספרך אשר כתבת".
יסוד חינוכי מדהים עולה מכאן. כאשר התלמיד/ים שקעו בשפל המדרגה, תשתתף איתם, תראה את עצמך כחוטא, ומתוך רצון אישי (מתוך עמו אנוכי בצרה, בכנות) תנסה להציל את המצב, כלומר למצוא צדדי זכות ולתת הזדמנות שניה לחזור בתשובה (מתוך אמון וודאות שהתלמיד אכן יחזור בתשובה). כמו שמשה עשה, וזאת עוד לפני שראה כל סימן של חרטה מצד העם!
ציורים לפרשת שבוע