"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט,א-ב). 'והיינו דאמר ר' יוסי בר' חנינא: ה' שמות יש לו: מדבר צין שנצטוו ישראל עליו, מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו, מדבר קדמות שנתנה קדומה עליו, מדבר פארן שפרו ורבו עליה ישראל, מדבר סיני שירדה שנאה לעכו"ם עליו, ומה שמו? חורב שמו' (שבת פט,א-ב). נאמר שיש למדבר סיני חמשה שמות, אבל מובאים ששה שמות (כולל חורב)? אלא הכוונה שלמדבר סיני יש חמשה שמות ע"ש דברים השייכים בו, בנוסף לשמו הרגיל. ממילא אם קראו לו ע"ש חמשה דברים, סימן שראו בו קשר לחמש, פשוט שזה כרמז לתורה שנתנה בו שבה יש חמשה חומשים, ויחד עם השם הרגיל אצל בני אדם, יוצא ששה, כנגד חלקי התושב"ע (ששה משניות) כיון שתורה כשמתגלה אצל בני אדם היא קשורה לתושב"ע, לכן יחד עם הגילוי אצל האדם (שמו הרגיל אצל בני האדם) יוצא שש. לכן "ויבאו מדבר סיני" שהוא קשור לתורה, ולכן "ויחן שם ישראל נגד ההר", '"ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא)' (רש"י). עכשיו נעשו מאוחדים, שזה כדי להיות ראויים לקראת קבלת התורה: 'חזקיה אמר: גדול הוא השלום, שבכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו, נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת. בזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, "ויחן שם ישראל". אמר הקב"ה: הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת, ואהבו את השלום, ונעשו חנייה אחת - הרי השעה שאתן להם את תורתי' (דרך ארץ זוטא יא). ממשיך הפס': “ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר" וגו' (פס' ג). 'תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא קדמו משה. במשה הוא אומר (שמות יט, ג) "ומשה עלה אל האלקים", בעזרא הוא אומר (עזרא ז, ו) "הוא עזרא עלה מבבל", מה עלייה האמור כאן תורה, אף עלייה האמור להלן תורה. במשה הוא אומר (דברים ד, יד) "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים", בעזרא הוא אומר (עזרא ז, י) "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט". ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב' וכו' (סנהדרין כא,ב). עזרא דומה למשה בקשר לתורה, נראה שמרמז שמשה הוא מייצג תורה שבכתב, ואילו עזרא את התושב"ע, לכן הם דומים יחד בקשר של תורה בישראל. לכן אצל משה זה "עלה אל ה'” שאמרו חז"ל על זה: 'ותניא, ר' יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר (תהלים קטו, טז) "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"... ולא עלו משה ואליהו למרום? והכתיב (שמות יט, ג) "ומשה עלה אל האלקים"? למטה מעשרה' (סוכה ה,א). שלכאורה אם לא נחשב שעלה לשמים (שלכן למטה מעשרה) אז למה להשמיע ככה בפס'? אלא שבא להודיענו שכעין משה עלה לשמים, כיון שחלק התורה שבכתב היא החלק השמימי. לעומתו אצל עזרא זה: "הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלקי ישראל" (עזרא ז,ו). '"סופר" - ר"ל חכם. ובדרז"ל: סופר מברך ובור יוצא (ברכות מ"ה). "מהיר" - הוא הפוך מן קשה ההבנה' (מצודות ציון). הרי שמודגש שהיה חכם מאוד בהבנת התורה, שזהו כעין רמז לתושב"ע, שהיא חלק החכמה שלנו שמתגלה בהבנת התורה. עד תחילת בית שני היתה נבואה בישראל (ובתחילת בית שני עוד היתה קצת), שהיא כעין קשר ישיר עם ה', לכן זה קשור לחלק התורה שבכתב, שהיא ניתנה בנבואה ע"י משה גדול הנביאים (וגם קשורה לחלק השמימי, לכן מתאים לקשר עם הנבואה שמקשר לשמים). אולם בבית שני שפסקה הנבואה, היה צריך להתחבר לתורה ע"י התעמקות והתקדשות ע"י הבנת התורה, ולכן זה בכוח התושב"ע. דבר זה החל כבר בתחילת בית שני, שלא עלו כולם לא"י כמו שהיו צריכים, ולכן חסרו חמשה דברים (יומא כא,ב) שהם מבטאים את קשר השכינה העליונה, לכן מאז התמעטה הנבואה עד שנפסקה. נראה שלכן היה חסר 'ארון וכפורת וכרובים' (שם) שהם נחשבים כדבר אחד, שהם מייצגים את התורה שבכתב, כיון שהלוחות בארון. לכן: 'וא"ר לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה' (מגילה י,ב). שהוא כדבר השייך לשמים, ולכן אין בו תפיסת מקום כדבר ארצי, זהו כעין שנרמז שמשה עלה לשמים (אע”פ שבאמת לא עלה מעל עשרה, בפס' היה נראה כאילו עלה כדי לרמז קשר לשמים). אולי לכן מובא: 'אמר רב אחא בר אדא: במערבא פסקין להדין פסוקא לתלתא פסוקין (שמות יט,ט) "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן"' (נדרים לח,א). שמה בא לומר בזה? בפשטות בא לומר עובדה. אולם אולי מרמז בזה שיש כאן עניין של שלוש, כעין רמז על שלושת הדברים הקשורים בארון, שזהו חלקו של משה (התורה שבכתב, ביחס לעזרא שהוא תושב”ע). לכן אצל עזרא השתנה הכתב לכתב אשורי 'למה נקרא שמה אשורית? שמאושרת בכתב' (סנהדרין כב,א) שכל העמקות של האותיות זה חלק התושב"ע, כמו שהתגלה אצל ר"ע ולא אצל משה (מנחות כט,ב). אולי לכן למדו ג"ש שבאו לסיני בר"ח (שבת פו,ב) כרמז שיהיה כעין התחדשות בתורה ע"י עזרא כמו החודש שמתחדש, שכך עכשיו זה התחדשות של קשר לתורה בדגש על של תורה שבכתב, ואח"כ אצל עזרא יהיה כעין התחדשות של התורה ע"י קשר בדגש לתושב"ע.