וחי בהם - חיי שרה

נכתב על ידי אורן מס ב-10/11/2017

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 וחי בהם - חיי שרה

 

כג,ב: וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ: ראוי לאדם לספוד ולבכות על מת קרוב מדרגה ראשונה. ראוי לדאוג ולהתעקש על קבורה ראויה למת.

 

כג,ז: וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ: ראוי להשפיל עצמך (וישתחו לעם הארץ) אם ברצונך להשיג דבר חשוב, אף אם אתה נחשב לאדם גדול וחשוב (נשיא אלוהים אתה בתוכנו; פסוק ו'). אברהם חוזר על פעולה זאת, כאשר בקשתו אינה מתמלאת במלואה: וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ (יב), עד שהשיג את מבוקשו.

 

כג,טז: וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן: ראוי להזדרז בביצוע עסקה. אברהם אינו ממתין, אלא מזדרז לשלם לעפרון את המחיר שנקב.

 

כד,ד: וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק: ראוי לאדם לדאוג להשיא את בניו. גם הגר דאגה להשיא את ישמעאל (וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; כא,כא).

 

כד,יט: וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב: ראוי להיות טוב לאחרים. העבד ביקש מעט מים לעצמו, ואילו רבקה התנדבה להשקות גם את גמליו, עד שיסימו לשתות.

 

כד,כב: וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב: כאשר בודקים נושא מסוים, ראוי להמתין עד סוף הבדיקה (ויהי כאשר כִּלו), לפני שמסיקים מסקנות ופועלים בהתאם.

 

כד,כז: וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם: ראוי להודות לה', ולברך אותו על טובות שהוא עושה לנו (אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי).

 

כד,לד וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַבְרָהָם, אָנֹכִי: ראוי להציג עצמך ומעמדך בראשית שיחה עם זרים לך, ועשה זאת בענווה.

 

כד,מז: וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ, וָאֹמַר בַּת-מִי אַתְּ ... וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל-אַפָּהּ: מותר לשקר או לשנות מעט מן האמת לצרכי שידוכים. העבד קודם שם לרבקה את הזהב ורק אחר כך שאל למשפחתה (כב-כג), וכאן, בשיחה עם לבן ובתואל, הקדים את שאלתו 'בת מי את' למתן הזהב.

 

כד,סז: וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ: ראוי לאדם להינחם באישה אהובה על מות אמו האהובה.

 

כה,א: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה: לא טוב לאדם לחיות בלא אישה.

 

כה,ו: וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי: ראוי לאדם לסדר את העניינים כך, שאחרי מותו הירושה תהיה ברורה וללא אפשרות ערעור. אברהם נתן מתנות לבניו מן הפילגשים, וסילק אותם מן הירושה.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה