בארות יצחק

נכתב על ידי יניב ב-9/11/2017

 "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" (בראשית כו,יט). 'אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום רואה שלום, שנאמר (בראשית כו, יט) "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים". ר' נתן אומר: מצא תורה, שנאמר (משלי ח, לה) "כי מוצאי מצא חיים" וכתיב הכא "באר מים חיים". רבא אמר: חיים ממש' (ברכות נו,ב). הגמ' מביאה שלוש דעות מה מרמז הבאר בחלום (נראה שמרומז בשמותם: רבי חנינא מלשון חנינה, שמבטל את המריבות ע"י שלא מקפיד לעצמו, ומוותר לשני – נותן לו חנינה מהדבר שעליו מקפיד, בכך גורם לשלום. ר' נתן מלשון נתינה, שה' נתן לנו את התורה. רבא מלשון ריבוי, שמרבה את חייו). נראה שאין אלו דברים שונים, אלא כולם אותו עקרון, הבאר מים חיים, רומזת לתורה. כעין הנאמר: '"ונוזלים מתוך בארך" (משלי ה), מה באר מתמלאת מים חיים מכל צדדיה, כך באים תלמידים ולומדים הימנו. וכן הוא אומר: "יפוצו מעיינותיך חוצה" (שם). נמשלו דברי תורה למים. מה מים חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא" (שם ד')' (ספרי עקב מח [ דברים יא,כב]). הרי שמביאים על תורה שמביאה חיים ממש (כרבא), והיא כמו באר. לכן הבאר מרמזת לשלום, שכך דרכה של תורה: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג,יז). וכמו שאמרו חז"ל: 'אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר (ישעיהו נד, יג) "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך" אל תקרי בניך אלא בוניך. (תהלים קיט, קסה) "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" (תהלים קכב, ז) "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך" (תהלים קכב, ח) "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" (תהלים קכב, ט) "למען בית ה' אלקינו אבקשה טוב לך" (תהלים כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"' (ברכות סד,א). לכן הבאר שמרמזת לתורה, מביאה גם שלום. וזה במיוחד בבאר מים חיים, שיש מים טובים, שכך כשהת"ח טובים וישרים כראוי, הם מביאים שלום בעולם (לצערנו ישנם גם כאלו שהם מחרחרי מריבה..). הבאר גם רומזת להרבה מים יחד, שכך כשהת"ח לומדים יחד ובשלום (כבאר שהמים בה יחד) אז בא שלום בעולם. לכאורה לא מובן, הרי הפס' מספר שחפרו ועבדי אבימלך גזלו מהם פעמיים, עד שלא רבו יותר : "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (יט-כב). אם כן אז לא היה בבאר ההיא שלום? אלא שע"פ דברנו מובן, שרק בסוף נעשה שלום, ולכן לא על השלום ההוא דובר, אלא השלום זהו מהותה של התורה, שר"נ מסביר איך הגיע ר"ח לדרשתו, כשברקע לזה ישנו גם שלום בסוף, ולכן מרומז לשלום של התורה. אמנם בפשטות י"ל שהכוונה לא על אותה הבאר ממש, אלא שבסה"כ בסוף הגיעו בחפירת הבארות לשלום (שלא רבו), ולכן הבאר מסמלת שלום. נראה שיש גם רמז לתורה בכך שנאמר קודם: "ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת. ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה'. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד. ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים. וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר. ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם. וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו" (יא-יח). רש"י מסביר שסתמו את הבארות בטענה שזה ישמש את אויביהם: '"סתמום פלשתים" - מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו' (רש"י. פס' טו). אולם לא מסופר שסתמו שוב לאחר שחפרם שוב, והרי אם זה מסכן אותם מדוע לא סתמו שוב?- לכן נראה לומר בפשטות שקינאו בו (כמו שנאמר קודם), ולכן מהקנאה סתמו את הבארות של אברהם, כדי לפגוע ביצחק רק באופן עקיף, כיון שאבימלך הזהיר שלא להזיק לו. אלא שאם כך מדוע מדגישה התורה שאלה היו בארות אברהם, ושיצחק קורא להם באותם שמות שנתן להם אברהם? לכן נראה באמת כמו שרש"י מביא שהם טענו שזה מסכן אותם, אולם דבר זה היה מקנאה, ולא באמת שמסכן אותם. אלא רק טענו כך כדי שלא להמרות את פי אבימלך שאמר שלא להזיק לו. ומדוע קינאו בו? זה מודגש ע"י שסתמו את בארות אברהם, ויצחק חופרם שוב וקורא להם באותם שמות. שקנאתם בו הייתה בשל שמייצג את ה' בעולם, כמו אברהם אביו. לכן לא ראו בו כאחד מהם, ולכן קינאו בו וגרמו לו לעזוב, וגזלו ממנו בדרך את הבארות שמצא, כדי שיתרחק מהם, ושלא ישפיע משם. לכן מה שסתמו את בארות אברהם, זה היה כדי להשכיח את שמו משם. לכן יצחק חפר שוב וקרא להם באותם שמות, כדי שתמשך השפעת אברהם שם. שזה מה שהיה חשוב לתורה לספר, על השפעת אברהם ויצחק על אנשי המקום. אברהם חפר בארות, שיש בזה גם חסד לאחרים, שדרך החסד היה משפיע אמונה בה' (סוטה י,ב). לכן רצו עבדי אבימלך להעלים את הבארות האלו, ויצחק החזירם. ועבדי אבימלך המשיכו לקחו ממנו את הבארות שחפר בעצמו, כדי לבטל את השפעתו כאברהם (שיצחק חי ולכן יותר משפיע מאברהם, לכן התמקדו ברדיפה אחריו, ולא בסתימת בארות אברהם. או שכשיצחק לא שם, לא יזכרו את אברהם). ממילא ע"פ זה יוצא שהבארות קשורות לחיבור לה', ולכן בהם מרומז על תורה שמביאה שלום. לכן דרשו במדרש: '"וישב יצחק ויחפר" וגו'. כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע? ר' יהודה אמר: ד' כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר. ורבנן אמרי: חמש כנגד חמשה ספרי תורה' וכו' (בראשית רבה סד,ח). הבארות מרמזות לחומשים, וגם לדגלי מדבר, כיון שבזמן המדבר התחברו לתורה. כך זהו כעין שיצחק חופר בארות כמו אברהם, כדי להשפיע את דבר ה' בעולם. נראה שבהתחלה עבדי אבימלך רבו עם יצחק (גזלו את הבארות), ובסוף נעשה כעין שלום, שכך גם נעשה בלימוד תורה: 'מאי "את אויבים בשער"? אמר רבי חייא בר אבא: אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה. ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה, שנאמר (במדבר כא, יד) "את והב בסופה" אל תקרי בסופה אלא בסופה' (קידושין ל,ב). נראה שחלום זה 'אחד מששים לנבואה' (ברכות נז,ב) ולכן יש משמעות בחלומות, כמו שהגמ' מביאה שלכן בראיית באר מרמזים לו על שלום ותורה וחיים. אולם נראה גם שאדם מושפע מחלום, שזה דבר שמלווה אותו חזק (כשזוכר את החלום, שהרי כאן מדובר שזוכר ולכן מצפה למשהו), לכן באים חז"ל ומלמדים מה אדם צריך לקחת מהחלום, מה להיות מושפע ממנו לחיוב.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה