"וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד" (שמות כח,כח) 'ואמר ר' אלעזר המזיח חושן מעל האפוד והמסיר בדי הארון, לוקה. שנאמר "לא יזח" “ולא יסורו"' (יומא עב,א). מה העניין שאסור להסיר את החושן מהאפוד?- מכיון שחייבים להיות תמיד יחד סימן שעניינם אחד, ובאמת בשניהם יש את שמות בנ"י, וכן הבד שלהם שווה 'חושן ואפוד עשרים ושמונה, מנא לן?- דכתיב "ועשית חושן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר" ארבע דשיתא שיתא, עשרין וארבע, זהב ארבע, הא עשרין ותמניא' (שם) כך שמרמז שמהותם דומה. אז מדוע מופרדים בטבעם ומחוברים בחוט תכלת?- אלא שעניינם אחד אבל יש בו שני חלקים. והנה על מה הם מכפרים?- 'חושן מכפר על הדינין, שנאמר "ועשית חושן משפט". אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר "אין אפוד ותרפים"' (זבחים פח,ב) והנה שני דברים אלו הם כנגד יסודות התורה, שהדינים באים להשלים בין שני אנשים, שהוא כנגד 'דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור' (שבת לא,א). וע"ז זה מול התורה '… מכאן אמרו כל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה, וכל הכופר בע"ז כמודה בכל התורה כולה' (ספרי. דברים יא,כח) כך ששניהם כנגד התורה, שזה שורשי התורה. והנה ניראה שבין אדם לחברו זה כנגד תושב"ע, שהוא הצד של בנ"י, ואילו נגד הע"ז זהו התורה שבכתב שהיא הצד האלוקי (מול ע"ז שעשאוה אלהים), ולכן זה שני צדדים של התורה, ולכן זה בגדים ניפרדים אבל מחוברים יחד תמיד שהכל תורה אחת. ולכן הבד שלהם הוא מורכב מכח' חוטים בחוט, שח' ו-ה' מתחלפות ולכן זהו כמו "כה" שהוא הלשון שהנביאים מתנבאים בו '… מגיד שכשם שנתנבא משה ב"כה אמר" כך נתנבא נביאים ב"כה אמר", ומוסיף עליהם "זה הדבר"' ( ספרי. במדבר ל,ב). ו-28 זה כמו פעמיים "זה" שהוא נבואת משה שמגלה מה ה' ציוה בתורה ולכן פעמיים כנגד תורה ותושב"ע, וזהו 4 פעמים של 6, שזהו פעמיים 12 ובא בצורת 6 כנגד ימי בריאת הגשמי שאותו (את הגשמי) אנו מעלים מחול לקודש (ואולי זהו "זה" שמעלה את הגשמי [6] ע"י שתי התורות. או כפול כנגד גילוי הקדושה הניסתרת בעולם במאמרות, והבאת קדושה במעשינו לקדש את העולם, שזהו שתי פעולות) ועוד 4 כנגד שם הויה (4 אותיות), שמשה העביר את דברי ה' ע"י ששכינה מדברת מגרונו (ושם הויה, שמהוה את העולם, שללא המאמרות ששם בשמים ומעמידות את העולם, כל העולם מיד היה מתמוטט) סה"כ כח (28) כח התורה בעולם. ובאפוד ובחושן יש שמות בנ"י כי אנו הפועלים בתורה לתקן את העולם. ומחובר בחוט תכלת שהיא כמו בציצית קשורה לשם הויה (בקשירת הציציות) ו-4 כנפות, והיא מרמזת על כסא הכבוד (סוטה יז,א), וזהו כרמז על רצון ה' שמתגלה בתורה. ועוד רמז למקדש , כסא ה' בעולם, ששיאו בקה"ק ששם הארון עם הלוחות. ולכן מובן מדוע ר"א לומד שמלקים מי שמפריד את החושן מהאפוד והבדים מהארון, לקשר ביניהם כמו שאמרנו, ועוד שהארון בו הלוחות, תורה בכתב, ובבדים נושאים הכהנים את הארון, שזהו כעין תושב"ע שמעמיד את התורה למעשה בעולם, ולכן גם בזה אסור להפריד בין תורה לתושב"ע. וניראה שזה רמוז בגמ' שמספרת על השלושה שהלל גייר (שבת לא,א) שסיכמו 'ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה', שזהו תיקון העולם, שמתקדש. ומהם שלושת המקרים?- הראשון טען על תורה בכתב ושבע"פ, שרצה להאמין רק בשבכתב, ולכן עיקרו תורה שבכתב. לשני ענה הלל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, שזהו השורש של התושב"ע. והשלישי רצה להיות עם אפוד וחושן , הרי רמז למה שאמרנו בקשר של האפוד והחושן לתורה שבכתב ותושב"ע, וקשרו לקדושה בעולם. ועמלק באים נגד גילוי ה' בעולם, ולכן 'עמלק' זה 4 אותיות, היפך משם הויה, שהם טוענים שאין ה' שמהוה את העולם, שבאו להוכיח כאילו שה' לא הוציא את בנ"י ממצרים, שלכן באו לילחם בישראל כשכולם יראו מבנ"י שיצאו ע"י ה' ממצרים, ולכן השבועה "כס י-ה", המקדש כסא ה', ושם הויה חלקיים, שעמלק פוגם בגילוי ה' לקדש את העולם, וזה קשור לתורה שנילחמו ע"י שבנ"י רפו מתורה (סנהדרין קו,א).

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.