איפוא רבי ישראל מסלנטר של דורנו?,

איפוא רבי אלימלך ורבי זושיא אחיו, של דורנו?

מאמרו של הגאון רבי שלמה שטנצל זצ"ל לרגל חודש אלול.

מקובל להגיד, כי באלול, אפילו הדגים שבים רועדים, מיום הדין מתקרב ובא,

ר' יוסף דב גרינברג (מרוסיה) שאלני, כתוב: קראוהו בהיותו קרוב, ואחז"ל זהו י' ימים בין ר"ה ליוהכ"פ, וק' וכי כל השנה הוא רחוק. הרי מלוא כל הארץ כבודו, ואמר שראה משל ברוסיה,  כי במפעלי המתכת ברוסיה, אם ברזל מחליד ורוצים לראות אם יש בו ברזל, לוקחים מגנט, ואם הברזל נמשך סימן שבתוכו ברזל. כן הקב"ה יורד בימים אלו, ואם האדם נמשך אל ה', זהו לאות שבלבו קיימת יהדות, ואם הוא אדיש, הרי"ז סימן שיהדותו כלתה. מבהיל.

 מול התרדמה הרוחניות של העולם, והתפוררות כל המסגרות הכלכליות, החברתיות, הערכיות, המשפחתיות, והאישיות, באין עוצר את ההתאבדות המאורגנות של האנושיות, עליו השתלטו אנשי תיקשורת, המפיצים את העולם בכל החולאים והמגפות הפורצות בכל פינה שבעולם, ומעבירים את נגיפיו תוך שעות אחדות על פני העולם דרך אמצעי התקשורת הנשלטת על ידי אנשים המתבוססים יומם ולילה במדמנה, תועבה מיאוס וצרעת רוחנית המכלה מנפש ועד בשר, כנגד סכנה חמורה זו, חייב לקום כח נגדי רוחני בונה, שיתן את כח העידוד והאתגר לאותם יהודים המחפשים את דרך האמת והתשובה, ורבים הם.

על היהדות שומרת המצוות לעבור טלטלה גדולה של התחדשו, התעוררת והתארגנות, לנוכח המשבר רוחני העמוק העובר על העולם כולו, ראשית עלינו להתחזק יחדיו, ואח"כ להציל את הניתן להציל. היהדות הרוחנית המוסרת כל אשר לה להקב"ה, ומשליכים על ה' את כל יהבינו, בכל הכיוונים, אך לנוכח הטירדות השוטפות אותנו ,אין ברירה אלא להעצר, בחודש אלול, הם ימי ההבראה הרוחנית, לאחר שעברנו את ימי ההבראה הגשמית.

זכורני בבחרותי, בלומדי בישיבה גבוהה בירושלים, איך שהלכנו לפני צאת השבת לשמוע שיחה והתעוררת מרבי בן ציון ברוק מנוברדוק, שאמר שיחה בהתעוררות וניגון מיוחד, או הלכנו לשמוע בבני ברק את רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל משגיח דפונוביז', או כשהביאו את רבי אליהו לופיאן זצ"ל ל"בית המוסר", עד היום אנו ניזונים מדבריהם שהפכו את ליבות האבן שלנו ללב בשר, או שנתעוררנו מה"טיש" של ה"בית ישראל" זי"ע, כיום המצב מעורר דאגה, אותם כחות שאז היו צעירים והיום הם כבר סבות לנכדים, נעשו גדולים , מבלי שיעירו את סמכותם וגדלות עצמם, ליצור את המהפכה המיוחלת, כפי שאני שוחחתי עם כמה מהם, והם חוששים מטעמי צניעות שבדמם לעלות אל הבימה ולזעוק את הזעקה הגדולה: עורו ישנים מתרדמתכם.

ממש פיקוח נפש, להקים בחודש אלול עד יום כיפור, שיחות והתעוררות בימי רצון אלו, כל יום של אלול הוא ריצוי חדש, ועד יום כיפור כשאדם בונה את עצמו, ומרצה את בוראו כי במידה שהוא מנצל את ימי הבניין העצמי, כך זוכה לריצוי ולכפרה, היו גדולים שנסעו לאלול לישיבות עד יום כיפור לבנות את עצמם, בפרט בימינו עולם מטולטל ומוטרד, חייבים להקים פינות לריכוז הנפש, להתעוררות ולהתעלות.

העולם שלנו מלא צרות, הם נתפסו בראש השנה, עברו שנים וחשבו שיתחמקו עד שנתפסו, ביום הדין חייבים לעשות

(1)     קודם עבור אותם שצמאים להתעוררות, ולא יודעים איפוא עושים זאת. למרות שהם ערים

(2)     אותם המונים שזקוקים למעט התעוררות, כאשר כבר ניצת בליבם הניצות הראשון, יש לתת להם כתובת, של עצרת שבועית, בכל עיר ועיר בארץ ישראל לצערנו הדבר לא קיים כמעט אפילו בערים כמו ירושלים ובני ברק, כמובן מלבד עולם הישיבות הקדושות.

איפוא רבי ישראל מסלנטר של דורנו, איפוא רבי אלימלך ורבי זושיא אחיו, של דורנו, עוד לא היה דור שהיה זקוק לכך מדורנו, מה עושים?!