הציווי : לא במסכנות תאכל בה לחם...

---------------------------------------------------

פעם סיפר הזקן :

 כי בשנות העליה הגדולה [שנות החמישים של המאה הקודמת ]

 זיכו את רוב העולים בעבודות דחק לשעה.

 עבודות של ניקוש , סיכול ולעיתים גם שתילת עצי יער בהרים.

 היה באותה הקבוצה מבוגר שניכר היה כי קשה עליו העבודה והיו  חברים שקרקרו סביבו בתחנונים שיאות להם לסייע בידו והוא סרב בתוקף לעיתים על מנת למלא את מכסת עבודתו המשיך לעבוד גם בהפסקה.

 ותמיד היה אומר להם : 

עד שזכיתי להגיע לארץ ישראל  לחונן עפרה ואבניה ולהוציא ממנה לחם מהארץ.

 ולקיים בי עצמי  : "לא במסכנות תאכל בה לחם".

  האני אשמיט מידי מצוות אלו  ?!......

 משה אהרון