אנו עומדים לפני ראש השנה, בדרך כלל, לצערנו, אין אנו מתבוננים על מה שאנחנו מתפללים (דבר שמומלץ לעשות בכל תפילה ותפילה), אולם אם נתבונן בתפילות ראש השנה נוכל לראות מיד שהבסיס של ראש השנה הוא מלכות שמים וקבלתה, כמו שרואים בשינויים ובהוספות שבתפילות ראש השנה: בתפילת שמונה עשרה בראש השנה ועשי"ת: זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, המלך הקדוש, המלך המשפט; אמירת "המלך" בשחרית של ראש השנה לפני ברכות קריאת שמע; במיוחד באמירת פסוקי המלכויות בתפילת מוסף של ראש השנה, וכן במקומות אחרים בתפילה.
בנוסף ניתן לראות בגמרא שהקב"ה רוצה שנמליכו בראש השנה, כמו שרבה אומר: "אמר הקדוש ברוך הוא: אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם..." (ראש השנה לד:)

אם כן נותר לשאול מדוע מלכות הקב"ה וקבלתה, הן כה מרכזיות בראש השנה שהוא בעצם יום הדין של כל אדם ואדם?  איך הדין והמשפט של כל העולם קשור לעובדה שה' הוא מלך מלכי המלכים ?

ובכן, ניתן לתרץ כי רק על ידי קבלת עול מלכות שמים ניתן להגיע לידי תשובה מלאה ואמיתית. שהרי אם אדם לא מקבל על עצמו עול מלכות שמים הוא לא מסוגל לחזור בתשובה שלמה, ובכלל הוא לא יגיע למצב של רצון לחזור בתשובה כלשהי שהרי אין לו מלך שאת ציוויו צריך לקיים ולפניו צריך לתת דין וחשבון.

רק אדם שמבין כי הקב"ה הוא המולך בארץ ירצה לכפר על עוונותיו ולא זו בלבד, אלא אף יהיה מזועזע מכך שבכלל חטא והמרה את פי המלך הגדול, וכך יוכל להגיע לתשובה אמיתית ושלמה.

אולם ישנו חשש שאדם שיודע שחטא כנגד מלך העולם ושחטאו גדול, יתרץ את מעשיו וינסה לשכנע את עצמו שחטאו  נעשה מתוך מחשבה טובה ולתועלת, מפני שיודע שהעונש שצריך לקבל הוא גדול ואיום. ואכן נראה שמצד החכמה והנבואה אכן עונשו של האדם הוא גדול, כמו שאמרו חכמים (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו): "שאלו לחכמה: 'חוטא מהו עונשו?' אמרו להם: 'חטאים תרדף רעה', שאלו לנבואה: 'חוטא מהו עונשו?' אמרה להן: 'הנפש החוטאת היא תמות'..." אולם, חכמים ממשיכים: ”...שאלו  לקודשא בריך הוא: 'חוטא מה עונשו?' אמר להן: 'יעשה תשובה ויתכפר לו'”. חז"ל אומרים לנו שאכן מצד הדין היה על האדם לפחד מחטאו (ואולי להכחישו משום כך) אלא הם מיד ממשיכים ואומרים שהקב"ה בעצמו מוכן לסלוח על החטא ולכן בסופו של דבר האדם שמכיר במלכותו של הקב"ה לא צריך להכחיש את החטא אלא להתוודות עליו ולחזור עליו בתשובה שלמה בידיעה שכך ורק כך הקב”ה ימחול לו על עוונו.

ועוד ניתן לתרץ על דרך הדרש שכשם שאדם הראשון המליך את הקב"ה על עצמו בראש השנה, שהרי אז נברא, והכיר את בוראו, כך גם עלינו להמליך את הקב"ה בראש השנה.

ראש השנה, כמו שאמרנו, הוא יום הולדתו של אדם הראשון – כמו שאומר לנו ר' אלעזר (דברים רבה פרשת דברים יג): "בכ"ה באלול נברא העולם, נמצא אדם הראשון נברא בראש השנה”. אפשר לראות כי אדם הראשון נברא על מנת לכבד את הקב"ה בעולם לפי דברי הרמב"ן (דברים ל”ב, כ”ו): "ה' ברא את האדם בתחתונים שיכיר את בוראו ויודה לשמו", בנוסף מסופר במדרש (ב"ר י"ז, ד'): ”אמר ר' אחא: בשעה שבא הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכי השרת, אמר להן: 'נעשה אדם?' אמרו: 'אדם זה מה טיבו?' אמר להן: 'חכמתו מרובה משלכם', הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף, אמר להם: 'זה מה שמו?' ולא היו יודעין. העבירן לפני אדם אמר לו: 'זה מה שמו?' אמר: 'זה שור, זה חמור, זה סוס וזה גמל', 'ואתה מה שמך?', אמר לו: 'אני נאה להיקרא אדם שנבראתי מן האדמה', 'ואני מה שמי?' אמר לו: 'לך נאה להקראות אדנ-י שאתה אדון לכל בריותיך'". ידוע גם ששם אדנות של הקב"ה משמעותו מלכות - הקב"ה הוא האדון והמלך של כל העולם.

אם כן נראה שהאדם הראשון נברא על מנת להמליך את הקב"ה על עצמו (ובעצם על העולם כולו) והוא אכן התחיל בכך מיד ביום היבראו, הלא הוא ראש השנה שאנו עומדים כעת בפיתחו.

נראה אם כן שיש עניין מיוחד בהמלכת הקב"ה בעולם בראש השנה הן על מנת להמשיך את ייעודו של אדם הראשון והן על מנת להגיע לתשובה שלמה ועמוקה ולכן על כולנו לקבל עול מלכות שמים בראש השנה בפרט וכל השנה בכלל.

יהי רצון שנזכה כולנו לקבל באמת עול מלכות שמים בראש השנה, לחזור בתשובה ולהיכתב לחיים טובים ארוכים ולשלום, אמן.