ישנם הסוברים שמי שאין לו חמץ לביעור בביעור חמץ מחויב לקנות חמץ ולבערו.

הרב שי טחן

בשו״ת אור לציון (ח״א סימן לג) חקר אם מצוות ’תשביתו שאור מבתיכם’ המתקימת בהבערת החמץ היא מצווה מעשית שיש לקיימה בפועל, או שמא היא רק מצווה שלא יהיה לו חמץ ברשותו בפסח, ונפקא מינה במי שאין לו חמץ- אם מחויב לקנות חמץ על מנת לבערו.

ותלה זאת במחלוקת המהר״י קולון (שורש קעד) ורבינו פרץ שסברו שלאו דבל יראה ובל ימצא ניתק לעשה, ולכן עיקר המצוה היא לבער את החמץ אחר השעה השביעית, ואם כן פשוט שלא נאמר לאדם לקנות חמץ על מנת לקיים את מצות תשביתו, ומוכח שהמצווה היא שלא יהיה לו חמץ ברשותו.

ואמנם הרמ״א (סימן תלד ס״ב) כתב שאין לבטל אלא רק לאחר ששרף את החמץ, כדי שיוכל לקיים את מצוות השריפה בחמץ שלו. ומשמע מדבריו שמי שאין לו חמץ- מחויב לקנות חמץ כדי שיוכל לקיים את המצווה.

ישנם הסוברים שמי שאין לו חמץ לביעור בביעור חמץ מחויב לקנות חמץ ולבערו.

בשו״ת אור לציון (ח״א סימן לג) חקר אם מצוות ’תשביתו שאור מבתיכם’ המתקימת בהבערת החמץ היא מצווה מעשית שיש לקיימה בפועל, או שמא היא רק מצווה שלא יהיה לו חמץ ברשותו בפסח, ונפקא מינה במי שאין לו חמץ- אם מחויב לקנות חמץ על מנת לבערו.

ותלה זאת במחלוקת המהר״י קולון (שורש קעד) ורבינו פרץ שסברו שלאו דבל יראה ובל ימצא ניתק לעשה, ולכן עיקר המצוה היא לבער את החמץ אחר השעה השביעית, ואם כן פשוט שלא נאמר לאדם לקנות חמץ על מנת לקיים את מצות תשביתו, ומוכח שהמצווה היא שלא יהיה לו חמץ ברשותו.

ואמנם הרמ״א (סימן תלד ס״ב) כתב שאין לבטל אלא רק לאחר ששרף את החמץ, כדי שיוכל לקיים את מצוות השריפה בחמץ שלו. ומשמע מדבריו שמי שאין לו חמץ- מחויב לקנות חמץ כדי שיוכל לקיים את המצווה.