הגאולה בראי יציאת מצרים ובקיעת ים סוף.

------------------------------------------------------------

 לפני שמשה מגיע לכלל : "אז ישיר"

 צועק הוא אל ה' בחוסר אונים.

 עד כי נזף בו ה'  לאמור :

 מה תצעק אלי , דבר אל בני ישראל ויסעו.

שכך צריכה להיות קריאתו של כל :"גואל" בכל הדורות .

 לקום , להתנער ,לזוז ולנסוע לארץ ישראל 

 הגם שצליחת הדרך כרוכה במדבר של ארבעים שנה.. 

שארץ ישראל נקנית תמיד בייסורין ושל  : "וכיפר אדמתו עמו"

 

ובכך לא די : צריך ה"גואל" גם גדולת נפש לעמוד בין :

המגדול [אותם הקרויים : "גדולים"]

 ובין ים התורה שיצרו  והמונע מהעם לילך נכוחה ובבטחה ביבשה.  

  צריך להרים את מטה ההנהגה   גם על ה"הנהגה"......

 ו"לנטות ידו על הים - ים התורה שנוצר -  על מנת לבוקעו כאמור....

 

:

לסלול בו דרך יבשה לעמך וש"ים התורה", 

יהא להם לחומה מימינם ומשמאלם.

והנה אין לך יותר מובהק מגאולה זו שבחיתוליה אנו שרויים.

 והקרויה לפי שעה ה"אתחלתא".......

 כשאנו חונים לפני  "החירות" ויש את ה"מכשול" של :

" המגדול" כאמור וים התורה .

 שמובילים  ל"סוף" מר 

  של מרה.....

.

 והנה העיניים נשואות ל"בעל צפון" - לבעל הצפון [מלשון צפונות]

 לגלות ולחשוף הדרך לצפון והכל אל מול כל אותם

 ה"גדולים" ומורשתם 

 ותורת הסיגים שהערימו .......

 שכן סופה הוא אך -  "ים של סוף"...

 

.ה"מגדול" וה"ים" שהם "יצרו" אלפיים שנה. ......

גרמו להם גם להאחז בגלות ולהכות בה שורש .

 "הכלימו ארץ חמדה" .....

והכל בטענות כזב ושווא שאין כביכול לעלות :

 במה שקרוי : ב"חומה" .

 נעלם מעיניהם סוד ליבתה של שירת האזינו  :

של וכיפר אדמתו עמו....... 

שיש תמיד את האופציה של "עלוה" [עליה עצמונית שנאמר : "גם עלה"]

 במחיר של וכיפר אדמתו עמו כאמור

 והכל בניגוד גמור לדבר התורה ורמזיה לאמור :

שבני ישראל יחרפו נפשם  ויעלו ברמה.

 ובני ישראל יוצאים ביד רמה......

 

הנורא הוא שאותם וממשיכיהם שסרבו לעלות בחומה כאמור.

 הם אשר כיום גם מסרבים להגאל בכבוד וברמה  ובאחדות .

 לקום באחדות של אחים להילחם את מלחמות ה' .

הם בבחינת המתעקשים ל"פחד" בראותם מלחמה . 

ומעדיפים שרק אחיהם ימסרו את נפשם גם בעבורם........... 

משה אהרון