מקץ:

מקץ ראשי תיבות משא ומתן בדין, קבעת עיתים לתורה, ציפיתה לישועה.

ויש קביעת עיתים לתורה שהיא בעצמה ציפייה לישועה כי התכליתות הגאוליות שנועדו להתממש בעולם ולהתגשם בעולם האמורות לאורך כל הנביא במקרא ובחז"ל יש להם עיתים מדוייקים להתגשם וקביעת עיתים לתורה בעניינם היא קביעת עת להתממשות תכלית גאולית מסויימת לישראל ולעולם כולו, - ודע שהתורה היא ים של תכליתות גאוליות שמחכות להתממש וטווח זמן התממשותם הוא כדברי רבי יהודה הנשיא במסכת סנהדרין על פני 365000 שנה של ימי הגאולה והמשיח על פי הפסוק "...ושנת גאולי הנה באה" שנה בעולמו של הקדוש ברוך הוא על פי התהילים "כי אלף שנים בעניך כיום אתמול..." 365000 שנה שלנו ועל פניהם פרוסות כול התכליתות הגאוליות שצריכות להתממש ולהתגשם ולחול, לכן יש לברור טוב טוב בקביעת עיתים לתורה איזו ואיזו מן התכליתות הגאוליות האלו זה הזמן לעסוק בה ולהחיל אותה ואילו תכליתות מהם הם לעוד זמן הרבה וצריך לעסוק בהם רק כדי לשמר את התורה לזמן הנכון.

ואיזו תכלית תצא מהכוח אל הפועל בכל רגע ורע בזמן נתון את זה קובע העניין של המשא ומתן בדין כלומר השתלמות הכלים התחתונים ביותר פה למטה בעולם הזה של מציאות העולם הזה במרקם החיים היום יומי של בני האדם, חיים פשוטים שאלנו ממך תיקונו של עולם ישובו של עולם, - עולם כמנהגו נוהג, שלא ישתנה שום דבר ממנהגו של עולם ויגרום שבירת כלים לאנשים פשוטים, ולא נדע איך יהיה עד שיהיה, ועל פיהם יכולות לצאת אלו התכליתות הגאוליות של ימי המשיח מהכוח אל הפועל.

ויש שהוא 3 מיליון שנה השנה הזו ואז קביעתה עיתים משנה לפי כך ויש שהוא 2.191 מיליון שנה ואז זה אחרת.

ויש ציפייה לשנת גאולי של פריזאציה וזה מסתיים בשלמות ולחלוטין ועד תום ובפשיטות ובתמימות וביושר וכנות