פרשת ואתחנן - מסרים  מצילי חיים לעם  ישראל - לדורות!

מאת: אהובה קליין ©

בפרשתנו - אנחנו נחשפים לתחנוניו של משה אל ה' - למען  תתבטל הגזרה ויוכל להיכנס אל הארץ המבטחת לעם ישראל.

אך תשובת ה' אל משה נחרצת - ללא פשרות - כנאמר: "....וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב ־ לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי ־ לֹא תַעֲבֹר, אֶת ־ הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  וְצַו אֶת ־ יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי ־ הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה". [דברים ג', כ"ו-כ"ט]

ציורי תנ"ך/ משה מחזק ומעודד את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)

השאלות הן:

א] האם טענת משה  מדויקת - בהאשמת העם על אי כניסתו לארץ?

ב]  מי היה יהושע ומדוע היה זקוק לחיזוק ממשה?

תשובות.

משה  מאשים את עם ישראל - על אי כניסתו לארץ.

משה טוען כלפי עם ישראל:

"....וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב לָךְ -אַל־תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה,..."

רש"י מסביר: "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם"-  ה' התמלא כעס ואתם גרמתם   לי זאת-כפי שנאמר: "וַיַּקְצִיפוּ, עַל ־ מֵי מְרִיבָה;    וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה, בַּעֲבוּרָם".[תהלים,  ק"ו, ל"ב]

רבינו בחיי מסביר על פי המדרש:  כי משה טוען כלפי העם: אותה שעה שעליתי להר סיני  עם הלוחות השניות וזכיתי לגדולה עבורכם וזכיתי לכבוד מה'- על זאת התחננתי לפני ה' ולא שמע אל בקשתי.

"וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל ־ הַר סִינַי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.  וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, יְהוָה. וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל ־ פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב ־ חֶסֶד וֶאֱמֶת".[שמות ל"ד, ד'- ז' ]

רש"ר מסביר: משה אומר לעם: ה' פנה נגדי בחרון אף!

"בעל הטורים" מסביר בכמה דרכים—דווקא את אשמתו של משה –מדוע תפילתו להיכנס לארץ אינה נענית:

א] ה' אומר למשה יש מעליך רב הגדול ממך והוא האדם הראשון- על ידי חטאו באה המיתה   שנגזרה על האנושות ולא ניתן לך להימלט ולהינצל ממנה, [תנחומא, ואתחנן ד ,י"ד]

ב] ה' מאשים את משה כי הרבה פעמים הלך כנגד רצון ה', כגון שאמר לה': "וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח ־ נָא, בְּיַד ־ תִּשְׁלָח". [שמות  ד', י"ג] בהמשך נאמר שם :" וַיִּחַר ־ אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה"

דוגמא נוספת של דברי משה  אל ה':

"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־ יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה--לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי" [שמות, ה', כ"ב]

מעמדו של יהושע ואופן חיזוקו על ידי משה.

יהושע היה משרתו של משה, ככתוב: " וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן ־ נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" [שמות ל"ג, י"א ]

רבינו בחיי מציין: כי יהושע חי - 110 שנים, מתוכם 40 שנה  כשבני ישראל הלכו במדבר,14 שנה  בארץ, מתוכם 7 שנים שנכבשה ו-7 שנים שחילקוה.

לכן שואל רבינו בחיי, מדוע הכתוב מכנה אותו: "נער"? הרי היה בן 56 שנה כאשר שירת את משה?

ותשובתו: כי המילה: "נער" מבטאת = משרת - היות והאדון נקרא איש והמשרת נקרא נער, כמו שכתוב: [אסתר ב] "נערי המלך משרתיו"

הרמב"ן עונה על שאלה  זו בדומה לתשובתו של  רבינו בחיי ,אלא שהוא מביא דוגמאות נוספות מהמקרא:

"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"[שמואל-ב, ב, י"ד]

בהמשך אומר הרמב"ן: כי משמעות השם: בן-נון - נבון: "כי אין נבון וחכם כמוהו"

יהושע מלווה את משה גם להר סיני, כפי שהכתוב מציין זאת:"ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל- הר האלוקים"[שמות כ"ד, י"ב]

כאשר משה חוזר מהר סיני עם לוחות הברית ובני ישראל משתחווים לעגל- הזהב, יהושע  שומע את רעש קולות העם, הוא טועה בחשיבתו: "ויאמר אל- משה קול מלחמה במחנה.."

אך משה מבין שאין זו מלחמה ועונה לו: "אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אני שומע" [שם ל"ב, י"ז-י"ח] משה מבחין שאין זה קול של מנצחים במלחמה ואין זה קול של מנוצחים, אלא קול רינה וצהלה של העם.

טרם שולח משה את המרגלים לתור את הארץ, הוא משנה את שמו של יהושע.

כפי שהכתוב מציין: "ויקרא משה להושע בן- נון יהושע" [במדבר י"ג, ט"ז]

רש"י אומר על כך: משה התפלל על יהושע - שה' יושיע אותו מעצת המרגלים.

מתברר כי תפילה זו התגשמה.

ההוכחה: כאשר משה שולח את המרגלים לתור את הארץ, יהושע לוקח  חלק בריגול, אך הוא וכלב בן יפונה מדברים באופן חיובי על הארץ בניגוד ליתר ראשי- השבטים:

"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן ־ נוּן, וְכָלֵב בֶּן ־ יְפֻנֶּה, מִן ־ הַתָּרִים, אֶת ־ הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל ־ כָּל ־ עֲדַת בְּנֵי ־ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם ־ חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה-וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל ־ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר ־ הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל ־ תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל ־ תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל תִּירָאֻם". [במדבר י"ד, ו'-י]

יהושע השתתף גם במלחמות ישראל, כגון: מלחמת עמלק :

"וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם ־ יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִיצָּב עַל ־ רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי.  וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר ־ לוֹ מֹשֶׁה--לְהִילָּחֵם, בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה.  וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק.  וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ ־ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד ־ בֹּא הַשָּׁמֶשׁ".[שמות י"ז, ח-י"ג]

בפרשתנו ,לאחר שמשה  ירד מהר נבו  ונשא תחנונים לה' על רצונו

להיכנס לארץ ישראל- תגובת ה'  הייתה:  שהראה לו את

הארץ מפסגת ההר – אך מיד ציווה  ה'  את משה לגשת אל יהושע ולחזק אותו כפי שכתוב:

"וְצַו אֶת־י ְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי ־ הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה". [דברים ג', כ"ו-כ"ט]

באמת נשאלת השאלה: במה היה צריך משה לחזק  ולאמץ את יהושע, הרי הוא היה מבורך וגם עמד  באומץ יחד עם כלב בן יפונה- כנגד דעתם של שאר המרגלים שהוציאו את  דיבת הארץ רעה.

תשובת רש"י: היה צריך משה  להכין את יהושע על –הטרחות המשאות  ועל הריבות[משא ומריבה] לחזק ולאמץ אותו בדברים- כדי שלא ירך ליבו לומר כשם שהרבי [משה]שלי נענש  בגללם - כך גם אני עתיד להיענש עבור התנהגותם.

משה  מסביר ומבטיח לו כי תפקידו לעבור לפני המחנה - אם יעבור לפניהם- הם ינחלו את הארץ ואם לא יעבור לפני המחנה- לא ינחלו את הארץ.

דעת מקרא מדגיש: יש כאן אזהרה ליהושע- שלא יכנס- מורך בליבם מפני המלכים שהוא ועם ישראל  באים להילחם נגדם.

לכן נאמר: "וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ": שיהיה תקיף בדעתו ואמיץ ברוחו. והרי כבר אמר ה' מראש למשה :

"........קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן ־נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ, עָלָיו.  וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם.  וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.   וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה: עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ—וְכָל הָעֵדָה" [במדבר , כ"ו, י"ח- כ"ב]

מכאן שתפקידו של יהושע ללכת בראש העם - לחצות את הירדן.

רש"ר מסביר: על משה מוטל לצוות את יהושע לעמוד בהתחייבות תפקידו ולחזקו-למען לא יסור מאחריותו וחובתו מכל סיבה שהיא ויש לאמץ אותו- במטרה שיתגבר על הקשיים והמכשולים.

"בעל טורים " מסביר: "משה צריך לצוות את יהושע שעליו להתחזק בלחימה שיהרוס את העיר- כדוגמת יואב שר  הצבא- כך היה יהושע שר הצבא אף בחיי משה כדי לחזקו כפי שכתוב :" וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַמַּלְאָךְ, כֹּה-תֹאמַר אֶל-יוֹאָב אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה--כִּי-כָזֹה וְכָזֶה, תֹּאכַל הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל-הָעִיר וְהָרְסָהּ, וְחַזְּקֵהוּ"[שמואל- ב, יא, כ"ה]

לסיכום, לאור האמור לעיל - המסר למנהיגות והעם - להיות חזקים ואמיצים נגד האויב  והבא להורגך השכם להורגו"

המסר האלוקי הבא - תקף לכל הדורות:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.  ב לֹא תֹסִפוּ, עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת־מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם". [דברים ד', א'- ג']