כל העולם נגדנו, והצביעות והשקר מרימים ראש. ומכל מקום, אחדות עם ישראל תנצח... יהי רצון ! 

לכן, חייבים להתאחד, ויתקיים בנו הפסוק "עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב".

ואמנם, ט באב נחרבו שני בתי מקדש הראשון והשני באותו יום. 

ומטעם זה, משנכנס אב ממעטין בשמחה, כי על שנאת חינם נחרבו בתי המקדש וגלו ישראל מעל אדמתם.

מה גם ש ט' באב חל במוצאי שבת, ולפיכך יש לאחר את תפילת ערבית ב־15 דק' כדי להחליף לבגדי חול ולהחליף לנעלי בד, שאסור ללבוש נעלי עור בט' באב.

לכן, כל אדם שקורא את פרשת שבוע יקבל עליו לפחות היום להתחזק באהבת חינם.

זאת ועוד, יקבל עליו את היום ליום של אהבת חינם ולהעביר הלאה לכולם היום אוהבים אחד את השני. 

פרשת דברים

"הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃"

כאן עולה השאלה, למה התורה האריכה חכמים, נבונים, וידועים לשבטיכם? מה הטעם?

וידועים לשבטיכם אומר רש"י: שהם נכרים לכם, שאם בא לפני אדם מעוטף בטליתו ואיני יודע מי הוא וכו', ואם הגון הוא וכו'.

מכאן ניתן ללמוד שמשה רבנו למעשה אומר אל תסתכלו למראה החיצוני בשום אופן לא.

ובמילים אחרות, אם משה רבנו, שהוא אדון כל הנביאים, אומר ואיני יודע מי הוא או אם הוא הגון להיות רב אין הכוונה שמשה לא יודע באמת.

אלא ש הכוונה בדבריו שהוא בא ללמד אותנו לא להסתכל במראה החיצוני, כי הוא מטעה ואינו אמיתי.

משמע, אדם לבוש חליפת פראק ומגבעת וזקן ארוך לא בהכרח שהוא רב וראוי והגון שיעמוד בראשיכם, בשום אופן לא! ועל כן אל תטעו במראה!

אדרבה, רב נבחן בראש ובראשונה מהיכרות אישית שהציבור יודעים שהרב גדל בתורה מקטנות, ואחר כך בקי בהלכה ובחדרי התורה, ורק אז ייחשב לרב והוא ורק הוא יעמוד בראשיכם.

(טז) "ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמור: שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק בין איש לבין אחיו ובין גרו"

כעת נשאל, מהו שמוע בין אחיכם?

תשובה: דיין/שופט אסור לו בשום אופן לשמוע טענות של בעל דין אחד לא בנוכחות בעל דין השני.

שכן, אם שמע טענות צד אחד לפני המשפט בעל כורחו ייטה לטובתו, כי עבר על לא תעשה מן התורה, ולכן לא יהיה משפט צדק.

והטעם כיוון שהשופט שמע צד אחד בלי התנגדות הצד השני, נכנס בלבו של השופט שהצדק איתו.

ואז, כאשר ישמע ביום הדיון את הצד השני הוא מראש כבר קיבל החלטה המצדדת בטענת הראשון ששמע אותו לבד.

לכן נאמר בפסוק: שמוע בין אחיכם.

(יז) "לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול תשמעון, לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלוהים הוא, והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו"

ושוב נברר, מהו לא תכירו פנים במשפט ?

תשובה: אסור לשופט לחייך לבעל דין אחד ולבעל דין אחר לא.

שהרי, בכך הוא גורם שיסתמו כל טענות הצד שנגד, שאומר בליבו השופט הזה מכיר אותו, ולכן הוא מחייך לו, ולכך הסיכוי שאנצח במשפט קלוש עד אפסי.

לפי זה, זו אזהרה לשופט לבל יכיר פנים.

הכרת פנים היא גם בחוסר שוויון בין הצדדים. לדוגמה: השופט שומע ביתר קשב לצד אחד, ולצד השני פחות.

שבת שלום ומבורך !

שתפו אחרים ותזכו להיות מזכי הרבים מצווה יקרה מאוד ושכרה גדול.

דברי התורה לעילוי נשמת:

אמא יקרה שושנה זוריה בת שמחה ז״ל

מורנו הרב מאיר מאזוז בן כמסנה זצוק״ל

לעילוי נשמת אבא יקר חיים ברבי בן חביבה, אחיו בנימין קרעי בן חביבה

סבא יקר יהודה קרעי בן נג'ימה (כ״א אב יום פקודתו)

חביבה קרעי בת פלילה

דוד סבן בן סלטנה (כ״ב אב יום פקודתו) שמיחה סבן בת פלילה

כאיו יעקוטה בן שמיחה

יהודית חיים דוד בני יעקוטה

סימה בת שפיקה, איציק בן שפיקה

לעילוי נשמת גבורי ישראל, ובכללם:

ארנון זמורה

תומר גרימברג

רועי נהרי

אביב מגן הי״דצ