גם ב"צבא" החיים עולים לסוף למשפט במדי א'.

----------------------------------------------------------

אישה יקרה סיפרה לי אגב שיחה,

שבנה החייל לשעבר שעבר את מוראות עזה

 והשביעי לאוקטובר- חזר בשאלה.

 וכדי כך שמסרב הוא להשתתף אפילו בקידוש של שבת, 

.אלא רק להצטרף אך לסעודה שלאחריו.

 מצאתי עצמי אומר לך כמשיח יותר לעצמי :

 את המובן ביותר בעיניי :

 רק להבין אותו, לחבק אותו  ולזרום....

חלילה לא להטיף או להתנפל בתוכחות .

 להרבות יותר באהבה - שהאהבה תכסה 

לבסוף על הכל

 

 יצא לי אפילו בלי מחשבה של ממש להוסיף ולומר:

 אנחנו חיילים על אדמות . 

וכשאנו חיים את החיים אנו לבושים במדי ב'.

[האות ב' - רומזת ל"בן אדם"]

 וכשאנו מגיעים לסוף לבית דין של מעלה.

 אנו עולים למשפט כמו בצבא -על מדי א' 

[א' רומז לאלוהים].

שם למעלה נמדד האדם לא רק באבק ובכתמים של 

מדי העבודה [=פולחן] שלו - מדי ב'.

שם הוא נמדד יותר בנשמה ושלוחותיה :

כשהוא לבוש מדי א' ייצוגיים.

 המסמלים את נקיונה ואורה של הנשמה 

את המוסר וניקיון הכפיים.

 את אהבת האדם ואהבת כלל ישראל.

 

אז אני הקטן אומר לכם :

 תחבקו גם את החוזרים בשאלה. 

שלסוף אלה מתקבלים שם למעלה :

בחיבוק מבין וחומל

 ולעיתים מאזנם הכולל אף מאפיל

 על כל אותם יראים - העובדים את 

 ה' תמיד

 משה אהרון.