בלעם הרשע מתבונן בעם ישראל בעל כורחו במבט מקיף וגדול מראשית האומה – מהאבות והאימהות שהם השורשים של עמנו: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּון וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט).

פירש רש"י: "כי מראש צרים אראנו" - אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות.

בלעם לא נתפס אל העכשוויות המסובכת והקשה ככתוב: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (במדבר כד, יז), ומתוך מבט גדול ומקיף מראשית ועד אחרית הוא מנבא על ניצחונם של ישראל באחרית הימים באומרו: "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב" (במדבר כד, יז).
נכון לעכשיו, אם בלעם הרשע ראה את עם ישראל מראשית ועד אחרית בפרספקטיבה של אלפי שנים, ומתוך כך ניבא את מעלתו, ייעודו ונצחיותו של עם ישראל, אנו עם ישראל על אחת כמה וכמה, צריכים ללמוד ולהבין ולהכיר את עמנו – מה הם השורשים שמהם צמחנו, מי הם האבות, האימהות, מעלתם, ייחודם וייעודם. הרי מה שיש בהם יש בנו כי מעשה אבות סימן לבנים. עלינו להתבונן ולהכיר לא רק את העבר המפואר והנפלא של עמנו אלא גם להישיר מבט אל העתיד המופלא והנהדר המובטח לנו, כפי שנאמר על ידי נביאינו וחכמינו לאורך כל הדורות. רק במבט מקיף המחבר את העבר עם העתיד נוכל להתמודד עם קשיי וסיבוכי ההווה מתוך אמונה וביטחון בנצח ישראל , בתחיית עם ישראל בדורנו שהיא תהליך בלתי הפיך, ונדע בוודאות שכל הקשיים והסיבוכים העכשוויים הם רק הכנה לשלב הבא של גאולתנו, שבו עם ישראל ואומות העולם יכירו וידעו שברכת בלעם הרשע, שאנו אומרים בכניסתנו לבתי הכנסת בבוקר: "מַה טֹּובוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל", אכן הולכת ומתממשת לנגד עינינו בארצנו. יותר ויותר נכיר שישראל עם הנצח, עם עולם אשר ה' יתברך יצר אותו להיטיב ולהאיר לעולם ככתוב: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" – קם לתחיה בארצו. וכל יושבי תבל יכירו ש: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹוקיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ... הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (במדבר כג, כא-כד).  

(הרב קוק זצ"ל)

ולבסוף בלעם נושא משל ככתוב: "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂומוֹ אֵל" (שם כד כג), מסבירה הגמרא:

" 'וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂומוֹ אֵל', אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו. מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה" (סנהדרין קו א).

ומפרש רש"י:

"אוי לה לאומה שתימצא" - אוי לה לאומה שתהיה באותן הימים שיעלה על דעתה לעכב ישראל.

"מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה" - לעכבן שלא יזדקקו זה לזה דמסוכן הוא, כלומר מי הוא שיכול לעכב את ישראל והקב"ה מכניסם.

בדורנו, דור התחייה הלאומית, ראינו כיצד האימפריה הבריטית התפוררה לעיני כולם, בזמן שניסתה למנוע עליה והתיישבות בארץ ולשים מקלות בגלגלי המדינה ההולכת וקמה. גם ברית המועצות אשר תמכה באויבינו הערבים במלחמות על קיומנו, הלכה ונמוגה לנגד עינינו. עלינו לדעת שאת מהלך הגאולה אי אפשר להפסיק. הוא בלתי הפיך. ומתוך ראייה גדולה ומקיפה וחודרת מתקיימת בנו יום יום מידי בוקר הברכה: "מַה טֹּובוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".

בציפייה לישועה השלמה.

(הרב דב ביגון)

מתוך העלון "באהבה ואמונה", מתוך האתר "מורשת" - www.moreshet.co.il