chiddush logo

פרשת אמור – מפירוש "שפתי כהן" לתורה והרב נבנצל

נכתב על ידי אורן מס, 16/5/2025

 

פרשת אמור – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

ויקרא כא,א: אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: האם נפש כהן מטמאת? ש"כ: "הצדיק (הכהן) שיש בו נפש אחר מיטתו – אין בו טומאה, לפי שצדיקים במיתתם הם חיים ... אבל הרשעים – בחייהם הם מתים, לפי שפרח מהם הנפש שהיא חלק אלוה והוא הצלם ... לא אמר 'לא יטמא לנפש' (אלא 'לנפש לא יטמא') ... לומר שאין בה (בנפש הכהן) טומאה".


כא,ז: אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ: מהי 'זונה' ומהי 'גרושה'? ש"כ: "שזנה עצמה מכוחות של טומאה ונהנית מהם ... גרושה מאשהּ, לפי שבא פירוד על ידה, כי כמו שנזדווגו הגופים – כן קודם הבריאה נזדווגו נשמותיהם, ולזה נקרא הגט 'ספר כריתות' – שכרת הזיווג שבינו לבינה".


כב,כז: שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ: מה השוני בין החיה הנולדת לאדם הנולד? ש"כ: "השור, הכשב והעז – מיום שנולד קונה השלימות שיש לו לבסוף כשיהיה גדול ... אינו כמו האדם – שעיר פרא יולד, וכשהוא גדל הוא קונה השלימות מדריגה אחר מדריגה. בן שלוש עשרה למצוות, בן שמונה עשרה לחופה ...".


כג,מ: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר: מדוע לקחת דווקא פרי? ש"כ: "לומר ששכר מצווה בהאי עלמא (בעולם הזה) ליכא (אין), לזה אמר 'ולקחתם לכם פרי' – מה שאתם לוקחים בזה העולם – הוא פרי המצוות, אבל הקרן הוא לעולם הבא ... כמו שהעץ עומד ומוציא פרי בכל שנה ושנה – כן המצווה עומדת לעד, ועושה פירות ופירי פירות ... לומר שבשכר מצווה אחת – יזכה ליקח מצוות הרבה, כי שכר מצווה מצווה".


כג,מב: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת: מדוע דווקא שבעה ימים? ש"כ: "שבעת ימים – כנגד ימות האדם שהם שבעים שנה, וכן שיעור הסוכה – שבעה טפחים ... ולזה אחר שבעת ימי הסוכה עושין יום שמחה לרמוז לו שאחר צאתו מן העולם הולך לעולם הבא".


כד,כ: שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ: האם יוציאו את עינו של הפוגע או יחייבוהו בתשלום חנפגע? ש"כ: "אולי בנטילת עינו של זה – ימות, והתורה אמרה 'עין תחת עין' ולא 'עין ונפש תחת עין', לזה חזר ואמר כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ ... רמז כאן נתינת ממון".

 

מבחר גימטריאות: קודש = זו משנה; בכח גדול = חכמה (=73); לולב – חיים; ולקחצתם לכם – לקח מצות; משה רבינו = תורה = תרי"ג (בתוספת שתי המילים) = יום ראשון; יערכנן י"ה"ו"ה = תלמיד חכם.

 

שבת שלום, שבת של טהרה, אחדות, צמיחה אישית, מצוות וחיים, ונמחץ את אויבינו להשיב חטופינו, אורן. 

 

מביאור הרב אביגדור נבנצל לפרשת אמור

כג,טז: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם: מדוע לא לספור מהחמישים ולמטה כאדם הנכסף למשהו גדול? הרב נבנצל: בפסח, בסמוך בסמוך ליציאת מצרים אנו נמצאים במ"ט שערי טומאה ועדיין במדרגת בהמה שמאכלה שעורים ... ובשבועות, אחר שקבלנו את התורה והתרוממנו למדרגת אדם – אנו מביאים קרבן מן החיטים ... לכן אנו סופרים את הימים שכבר עברו בימי הספירה ... להרגיש שאנו הולכים ומתרחקים עוד פעם ממדרגת בהמה, ומתקרבים למדרגת אדם – לקבל את התורה. אנו סופרים כמה ימים התרחקנו ממדרגת בהמה ... ובאופן זה אנו מכינים את עצמנו לקבלת התורה".

ועוד באותו ענין, מדוע כל אחד צריך לספור ימי העומר לעצמו, מה שאין כן בשנות היובל (שנספר רק בציבור)? הרב נבנצל: "ספירת העומר היא ספירה של יציאה ממצב רוחני נחות למצב גבוה שמוביל בסופו של התהליך למתן תורה, וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק בתורה ... כדי שיבטא את ציפייתו והכנתו למתן תורה".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע