תשובות ותגובות ה' לבלעם לכאורה תמוהות, שבתחילה לא הסכים לו ללכת עם שלוחי בלק , ואח"כ הסכים אבל כעס וניסה לפגוע בו ע"י המלאך בדרך, ואח"כ אישר לו שוב ללכת, ולא מובן מה זה החזרות האלו?- ראה שיעור של מרן הגר"ח דרוקמן שליט"א על כך (רמב"ן + הכתב והקבלה, אב"ע + עקידת יצחק) וראה ד"ת על הפרשה ב'תורת המקרא' של מרן פאר וגדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ע"פ סוד). ואולי אפשר להוסיף ע"פ הפשט שבתחילה בלעם ביקש אישור לקלל שזה חטא לקלל, ולכן ה' לא נתן לו רשות כיון שלא רוצה שיחטא, אבל כשבלעם שאל שוב זה סימן שרוצה לחטוא ולכן ה' לא מתערב בבחירה החופשית של האדם ולכן נותן לו רשות ללכת (אבל מדגיש שישמע בקולו- שלא יקלל) אבל בלעם רצה ללכת לקלל ולכן בזה מצד אחד ה' לא נתן לו לחטוא, כמו שה' לפעמים ממית צעיר כדי שלא יחטא כשיגדל, שמונעו מלחטוא בשביל העוה"ב שלו, ובלעם שהיה נביא היה מגיע לו עוה"ב אע"פ שהיה מושחת, כיון שביחס של גוי יש לו חלק לעוה"ב כגוי ששומר 7 מצוות בן נח, ולכן בא להרגו בדרך, אבל בצד בחירתו לא התערב אלא נתן לו רשות (עם ברור שלא יחטא) וכיון שהאתון עשתה מה שעשתה ונתגלה לבלעם הוא הסכים לחזור הביתה, אבל עדיין ניסה להמשיך ללכת ששאל את ה', ולכן בזה העמיק את חטאו שהולך לקלל אחרי כל זה, בזה כבר נעשה כרשע גמור שמקבל זכויותיו בעוה"ז ומאבדם מעוה"ב, וכך ניתן לו רשות ללכת ולקבל שכר וכבוד על חטאו ובכך איבד את חלקו שלעוה"ב (ז"א זה ע"פ דרגות שיורד מקדושה לטומאה וע"פ עזרת ה' מלחטוא). ואולי אפשר להוסיף שזה תלוי במחשבתם של המואבים והמדיינים, שבתחילה באו אליו שיקלל, וכיון שאמר "לינו פה הלילה" המדיינים התייאשו (סנהדרין קה,א) ולכן בלילה אמר לו שלא ילך איתם, לחזק דברי המדיינים, וכיון שמדבריו היה משמע שרוצה יותר כבוד וכסף (רש"י כג,יג) אז כשבפעם השניה באו ואמר שישאל את ה', ה' אמר שילך בשביל הכסף (“אם לקרוא לך באו האנשים") אבל שלא יקלל, שנותן לו פתח לחטוא (שהולך לבלק), בשביל שפתח פתח חטא לעצמו כשרמז על הכסף, וכשיצא בבוקר ה' כעס כיון שחבש בעצמו את אתונו שראו בזה ששונא את ישראל (שזה משנאה שמקלקלת את השורה- רש"י פס' כא) שחשבו שבא לקלל, ולכן המלאך עמד להרגו, וכיון שראו את מה שהיה עם האתון והמלאך הבינו שבאמת לא יכול לקלל, שכמעט מת בשל כך, ולכן נישארה ההבנה שלא בא לקלל ולכן אמר לו שיכול להמשיך איתם. ואולי אפשר שה' לא מתערב אם רוצה לקלל, שיש בחירה חופשית, אלא שלא מסכים שיבוא בטוענה שהוא במקום האבות וישראל, ולכן בתחילה שבאו שיקלל את בנ"י אמר שאי אפשר, שהרי באו אליו כנביא ה', שלכן ה' יעזוב את בנ"י ( ולכן המדיינים הבינו שאין מצב שכזה- סנהדרין שם) אבל בפעם השניה נתן לו ללכת עם הגבלה, כיון ששלחו לו יותר כסף וכבוד, הבינו שאינו יכול להמיר את בנ"י שהם 'מתלמידי אברהם' שלא רץ אחר הכסף, ולכן ניתן לו ללכת, אבל הוא "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" שעשה כמו אברהם (“וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו") ועם שני נערים שזהו צורת הליכה כמו אברהם וזהו "כי הולך הוא" בצורת היציאה בבוקר ובצורת ההליכה עם שני נערים, שבא לומר שמחליף את בנ"י ולכן ה' כועס על שהולך בצורה שכזו, וכשהמלאך עומד להרע לו , מוכח שאינו כאברהם שאצלו נאמר "אל תשלח ידך אל הנער" אלא אתונו מתה ואף הוא כמעט שמת ולכן מוכח שאינו יכול להחליף את ישראל ולכן ניתן לו ללכת שכל מה שינסה להמיר את בנ"י זה ידוע מראש כאינו כלום. ואולי נעשה לו ע"פ הקשרו, שהוא שייך למשפחת לבן (סנהדרין שם) שבתחילה יצאו רחל ולאה זלפה ובלהה הצדיקות, ולכן נאמר שלא יקלל, ואח"כ רדף אחרי יעקב והוזהר בלילה שלא יזיקו, ולכן כנגדו ניתן לו ללכת אבל לא להזיק, ולבסוף יעץ במצרים להרוג את ישראל, ולכן בדרך (כמו גלות) עמד למות, ואף ניפגעה אתונו (כמו שזרקו למים) ועצתו במצרים לא עזרה וכך ניתן לו ללכת לבלק ולא להצליח לקלל אלא רק לברך כמו "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". ואולי אפשר שבתחילה אמר שישמע מה ה' מדבר אליו (פס' ח) ולכן ה' אמר שלא ילך, בפעם השניה אמר "מה יסף ה' דבר עמי" (יט) שמחכה לתוספת, אולי ה' יתן לו פתח ללכת, ולכן ה' אמר לו שיכול ללכת, אבל בתנאי "קום לך איתם" שילכו כולם יחד, כאחד מהם, שלא יראה עצמו שהוא מעליהם שיכול לקלל, אבל הוא הלך עם 2 נעריו כעין מובדל מאחרים, ולכן ה' כעס "כי הולך הוא" כעין שיש לו חשיבות כשלעצמו, אבל אחרי שהאתון מתה, הלך איתם כאחד מהם (שלא רכב על האתון ולידו נעריו), כאומר שאין לו יחוד מיוחד שיכול לקלל יותר מהם (שראו שיש התנגדות מה' ואף לא ראה את המלאך – כמותם).