לחשוב עמוק או להאמין בפשטות

לחשוב עמוק או להאמין בפשטות – לפרשת אמור

נכתב על ידי חגי 12, 15/5/2025

לחשוב עמוק או להאמין בפשטות – לפרשת אמור

אחד השרים בממשלתו של הצאר הרוסי היה חובב סוסים מושבע. הוא רכש לעצמו סוס מיוחס, שמקורו במצרים, והיתה לו תעודת יוחסין של שמונה דורות שקדמו לו.

מאמץ רב השקיע השר בהעברת הסוס לרוסיה, ולא נרתע מהקשיים הרבים שעמדו בדרכו, עד שלבסוף הצליח להביאו.

באחד הימים נאלץ לנסוע לעיר אחרת, ולקח עימו חייל, שיהיה ממונה על שמירת הסוס בלילה, כשהשר יישן.

כשירד הלילה, עמד השר לפרוש לשינה, לא לפני שהזהיר את החייל שלא יירדם. השר הציע לו שבשעות הארוכות שבהן "יבלה" בשמירה, יחשוב מחשבות פילוסופיות.

השר עלה על יצועו ונרדם, אולם כעבור שעתיים התעורר בבהלה. טרדה אותו המחשבה שמא החייל נרדם. הרהר השר וקפץ מהמיטה. הוא מצא את החייל עירני לחלוטין.

"על מה אתה חושב?" שאל את החייל.

"כאשר דופקים מסמר בעץ נהיה בו חור", חשף החייל את הרהוריו, "תוהה אני, להיכן הלך העץ שהיה קודם לכן בתוך החור?"

"המחשבות הללו חשובות ביותר", השיב לו השר, תוך קריאת עידוד: "המשך ועשה חיל".

כעבור שעתיים שוב הגיע. הוא מצא את החייל יושב וחושב עמוקות. "במה אתה מהרהר כעת?" התעניין.

השיב לו החייל: "כשאוכלים בייגלה עם חור, נעלם החור תוך כדי האכילה, ואני מתייגע לדעת, להיכן נעלם החור?"

שבע רצון מהתעסוקה הנוספת של החייל, עלה השר על יצועו.

שעתיים נוספות חלפו, ושוב חזר השר לבדוק את עירנותו של החייל.

"על מה חושב אתה כעת"? שאל.

"כעת", השיב החייל, "אני עסוק במחשבה חשובה ביותר. אני מתפלא, כיצד יתכן שאני עומד פה כבר כמה שעות, ובכל זאת גנבו את הסוס?"...

אמר על כך האדמו"ר מגור, בעל 'חידושי הרי"ם', שזה סופו של העוסק במחשבות פילוסופיות, סופו שיגנבו לו את "האלוקים" שלו מתחת ידיו. חובתו של כל אדם להתהלך עם אלוקיו בתמימות, ורק לאחר שהאמונה נטועה בו היטב, יכול הוא לנסות להבין על מה ולמה.

יש מקום לפילוסופיה ביהדות. מי לנו גדול מהרמב"ם, ששאל שאלות פילוסופיות רבות ב'מורה נבוכים'. אולם מקומה של הפילוסופיה הוא רק לאחר ביסוס האמונה התמימה.

בפרשתנו, קוראים אנו אודות מהותו ומניעיו של חג הסוכות. וכך כותבת התורה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת". מדוע מקיימים את מצות סוכה? "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (כג, מב-מג).

וכביאור 'הכתב והקבלה', שכותב: "ציווה שיידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא, ששכן אותם בענני כבודו בסוכה... ומפני שכבר פי' שבענן ה' עליהם יומם, אמר סתם 'כי בסכות הושבתי', שעשיתי להם ענני כבוד סכות להגן עליהם. ואף שענני הכבוד היו לתועלת נסיעתם ללכת יומם ולילה לנחותם הדרך, אמר 'הושבתי', להורות על תועליות ענני הכבוד, שהגביה כל הנמוך, והשפיל כל הגבוה, והיה מכה נחשים ועקרבים לפניהם, מכבד ומרבץ לפניהם...".

נסיים בדבריו של המשגיח הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, שאמר: נצייר לעצמנו בדרך משל לאדם שרואה את שקיעת החמה. הוא רואה לנגד עיניו את השמש שוקעת. הוא עלול להיבהל ולשאול: האם החמה נעלמה? היא הרי שוקעת, ומעתה העולם ישקע באפילה נצחית?

איך נתייחס לדבריו? בביטול מוחלט, שלא לומר שנתמה עליהם. אולם יש צדק בדבריו, שהרי השמש נעלמה ואינה נמצאת מולנו.

אבל כידוע, רק מעינינו היא נסתרה. היא שקעה מעבר לאופק ושם היא נמצאת במלוא עוזה. כשהיא תשלים את הקפת כדור הארץ, היא תשוב. רק מעינינו היא נעלמה ורק לזמן מועט.

דבר זה פשוט מאד בעינינו, שגם אם איננו רואים אותה כעת, היא נמצאת במקום כלשהו.

באותה מידה, הרי ידועים לנו כל נסי יציאת מצרים ומעמד הר סיני וניסי המדבר, ועין בעין ראו אבותינו וסיפרו לנו. ואם כך, הגם שכעת איננו רואים, אולם יודעים אנו זאת בבירור. כשם ששקיעת החמה והיעלמותה לעת ערב, איננה היעלמות מוחלטת.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]