ָ  עָלֶיך'',

הסביר הצדיק רבינו יוסף חיים זצ"ל את הפסוק בדרך הדרש בספרו

'בן איש חי – דרושים': התורה הקדושה אסרה עלינו לחבר בין בהמות

שונות ובין סוגי בדים שונים, ואיסור זה נקרא שעטנז, ומשמעותו

– שטן עַ ז! וגילתה לנו התורה כאן בדרך רמז כי שאיפתו של השטן

ומגמתו הן לגרום לאדם לאחוז שתי דרכים שונות ולחבר ביניהן, והן

קדושה וטומאה, כלומר לחיות חיים המושתתים על כלאיים – הכלאה

וחיבור של קדושה וטומאה.

ובאה התורה הקדושה להורות לנו בזה שהאדם ייזהר מלחבר ולשלב

קדושה וטומאה יחד, היות שקדושה וטומאה אינן הולכות זו עם זו.

וזו כוונת הפסוק בדרך הרמז: "톼בְ הֶ מְ תְ 򰧚 ?לא תַ רְ 톼בִ יעַ 󱧛ִ לְ אַ יִ ם... 햼ובֶ גֶ ד

󱧛ִ לְ אַ יִ ם שַ עַ טְ נֵ ז ?לא יַ עֲ לֶ ה עָ לֶ י򰧚", כי

מי שמחבר ומעָ רב קדושה וטומאה

יחדיו, הרי זה בבחינת שעטנז –

שהוא אותיות שטן עז, לרמוז

ששילוב של קדושה וטומאה

יחדיו אינו אלא עצת היצר הרע,

שהוא שטן עז.

והלקח הוא עצום ומחייב! התורה

הקדושה באה להזהיר בזה שלא

נלך בדרכם של אותם האנשים

שחייהם בבחינת "שעטנז", אנשים שכל

ימיהם פוסחים על שתי הסעיפים, ואין להם דרך ברורה ובהירה

בעבודת ה', אנשים שמנסים לתפוס את החבל משני קצותיו