פרשת אחרי מות – קדושים , עורו ישנים הפעמונים מצלצלים!

מאת: אהובה קליין.

נמצאים אנו בימי מלחמת  מצווה של שבע חזיתות , על  כך הוזהרנו  פעמים רבות  בספר הספרים - הן  מפי גדול הנביאים - משה רבינו   והן מפי נביאי אמת  נוספים!

בפרשת : אחרי מות , נאמרת אזהרה לכל עם ישראל - המתאימה לימים אלה  ממש:

"אַל ־תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל ־אֵלֶּה:  כִּי בְכָל ־אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם , אֲשֶׁר ־אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.  וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת־יֹשְׁבֶיהָ.  וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת ־חֻקֹּתַי וְאֶת־ מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.  כִּי אֶת ־כָּל־ הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי ־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ.  וְלֹא ־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת־ הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.  כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה--וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת ־מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" [ויקרא י"ח, כ"ד- -ל']

בסוף פרשת קדושים נאמר:

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת ־כָּל ־חֻקֹּתַי וְאֶת ־כָּל ־מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא־תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ.  וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר ־אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם:  כִּי אֶת ־כָּל ־אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם.  וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת ־אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:  אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר ־הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן־ הָעַמִּים".[להלן:  כ', כ"ב- כ"ב]

ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה"

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

השאלות הן:

א] מה משמעות המילים: "וְלֹא ־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ?

ב] "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם , אֲשֶׁר ־הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן ־הָעַמִּים"- מה כוונת הכתוב?

תשובות.

"וְלֹא ־ תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ !

מעניין, כי בתחילת חומש בראשית שואל רש"י: מדוע התורה פתחה דווקא בסיפור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה: "החודש הזה לכם"- היינו -  פרשת קורבן הפסח הפותחת במצוות קידוש החודש -אשר הצטוו בה כלל ישראל?

רש"י עונה: כי אלוקים אשר ברא את העולם ,הוא ברצונו מחליט למי נותן את ארץ ישראל!

ואם יאמרו הגויים לעם ישראל : ליסטים אתם שכבשתם את ארצות שבעה גויים, מיד עונים להם עם ישראל: הקב"ה ברא את כל העולם והוא מחליט גם על ארץ ישראל למי ייתנה, כשרצה נתן לשבעה גויים וכשרצה החליט לתת את הארץ לעם ישראל. ולכן הארץ ניתנה ביושר ובדין מאת ה':

ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים:"

"בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת ־אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד ־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר ־פְּרָת. אֶת ־הַקֵּינִי, וְאֶת ־הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.  וְאֶת ־הַחִתִּי וְאֶת ־הַפְּרִזִּי, וְאֶת־ הָרְפָאִים.  כא וְאֶת ־הָאֱמֹרִי, וְאֶת ־הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת ־הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת ־הַיְבוּסִי" [בראשית ט"ו, י"ח- ל']

מתברר - כי  אומנם  ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל - אבל בתנאים שחייבים לקיים אותם-היינו: שמירת מצוות התורה - כולל שמירת שבת -  הלכה למעשה.

לכן כאן התורה מזהירה את עם ישראל : אם לא תקיימו את התורה הארץ תקיא אתכם - היא לא תוכל  לשאת חוטאים אלה.

רש"י מבאר: משל  לבן מלך שהאכילו אותו דבר מאוס שאינו נקלט במעיו - אלא מקיא מזון זה - כך ארץ ישראל אינה  מקיימת עוברי עבירה והיא מרוקנת את ארץ ישראל מאותם חוטאים.

רש"ר- הרב שמשון רפאל הירש מסביר את המשמעות לכך:

כל עוד יש רק יחידים שחוטאים בתוך ארץ ישראל ומנגד רוב העם נאמן  לתורה הקדושה - ייאבדו רק היחידים החוטאים - מן החברה- על ידי גזר דין - בית דין של מעלה - או של מטה. ואילו האומה המקיימת את התורה בארץ , היא תוסיף לחיות במקום וגם להתברך. אך אם החטא נהפך לנחלת הכלל - במצב זה - החברה הזו היא נעשתה מנוגדת - בתכלית לתורת ה' וגם נעשית ניגודה של האדמה- המשמשת קודש לתורה וכדרך שכל גוף חי – ידחה  יסוד שלא מתאים לו עוד - כך הארץ "תקיא" את יושביה- לכן אזהרה זו מופנית בעיקר אל הציבור כולו - במטרה לשמירת המצוות.

לעניות דעתי-  העונש נעשה בהדרגה - לא בבת אחד כפי שנאמר :

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" [דברים ל"ב, י"א]

המשמעות: כאשר הנשר רוצה להעיר את גוזליו כדי לספק להם מזון. הוא עושה זאת בהדרגה - תחילה מנענע את ענפי העץ כדי שיתעוררו לאט. ורק אחר כך ניגש אליהם ומאכיל את גוזליו.[רש"י]

כך גם בארצנו - לאחרונה רואים שהגליל מתרוקן  מתושבים, גם בדרום ספגנו את חדירת המחבלים ועניין החטופים ובמרכז - הארץ  בדרום תל אביב – חיים גויים שפעמים רבות מטילים אי שקט על התושבים היהודים - האין זה חייב לעורר אותנו מהתרדמה? צלצול זה  של פעמונים - חייב לעורר אותנו - כדי שנשוב להתחבר לשורשי האבות וקיום התורה.

עם ישראל מובדל מכל העמים.

עם ישראל שונה מכל העמים כפי שנאמר: "והייתם לי קדושים, כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן-העמים להיות לי"[ויקרא כ, כ"ו]

על כך אומר רבינו בחיי: התורה בחוכמתה מחייבת את עם ישראל להיות מובדלים מכל העמים, במאכלים - כשרים, במלבושים צנועים, מתוך שעם ישראל מקיים את מצוות התורה: האויבים מקנאים ושונאים את עם ישראל.

מדוע נקרא הר סיני בשם זה? מפני שמשם ירדה שנאה לעולם.

רבינו בחיי מביא את דברי המדרש: עם ישראל מובדל מיתר העמים , בתנאי שאינו עוסק בעבודה זרה, אך אם אינו מתרחק מעבודת האלילים, אזי משתייך לנבוכדנצר ומרעיו.

בכך שעם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמים - זוכה לאור הגנוז לצדיקים ואילו הרשעים גורלם להיות בחשכה.

כן אומר רש"י: אם אתם מובדלים מהגויים-אז אתם שלי - ואם  לא  אז אתם שייכים  לנבוכדנצר וחבריו!

אומר הנביא  - עזריהו בן עודד:

לפי ספר דברי הימים ב', עֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד, היה נביא שפעל באזור ממלכת יהודה, בשטחי שבט יהודה, שבט בנימין ושטחי שבט אפרים- שהשתייכו לממלכת ישראל לשעבר.

להלן נבואתו: "וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְיתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹוהִים.  וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:  יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם - תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹוב אֶתְכֶם,. [דברי הימים- ב. פרק ,ט"ו]

לסיכום, לאור האמור לעיל עלינו לזכור- כי ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל כמתנה מיוחדת - אך היות ואדמתה קדושה והיא מתחברת לתורה - אלוקים משקיף עלינו תמיד במיוחד כפי שנאמר:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" [דברים י"א, י"ב].

על כן ,עלינו – להתעורר מפעמוני האזהרה – שברקע - המלחמה   בחזיתות הרבות ,לשוב אל   התורה שלנו  ולרצות שאלוקים ישרה עלינו שכינתו תמיד: כנאמר:

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" [דברים, ד', ד']  אמן ואמן.