תופעה נפוצה בימינו היא שתלמידי חכמים מלמדים בנות באולפנות ובמדרשות, והשאלה היא עד כמה מעשה זה הינו חיוני, בפרט לאור העובדה שבימינו יש תלמידות חכמים המסוגלות לחנך וללמד בנות.

ונראה לומר, שאף בימינו תופעה זו הינה נצרכת, היות שעדיין אין בימינו הרבה פוסקות הלכה (אם בכלל) וגם פוסקות ההלכה המועטות-קשה לומר עליהן שהן בקיאות בכל תחומי ההלכה, חשוב שהבת תתרגל כבר בנערותה שבשאלות הלכתיות הולכים לדמות תורנית, גברית, זה ירגיל אותה שגם לאחר שתקים משפחה ויהיו לה שאלות הלכתיות מרובות-שתלך לדמות תורנית כזו, וזאת בניגוד לשיעורים בעניני אמונה והשקפה שלכאורה גם אשה יכולה למלא את התפקיד וללמד בנות אולפנה.  גם בשאלות של שלום בית אין הרבה נשים תלמידות חכמים שיכולות למלא את התפקיד.  יחד עם זאת, על הרב הנותן שיעורים לנהוג בזהירות, לא לשוחח עם הבנות שיחות נפש, רצוי שאם הוא מרכיב משקפים-להוריד את משקפיו בזמן הביקור באולפנה.

איסור יחוד הוא רק בין גבר לאשה, ואילו אדם שיש לו משיכה לגבר אחר, משיכה שבדרך כלל נובעת ממחלה, ברור שעל זה לא חלה הגזירה. נראה שגזירות חכמים, גם כאשר הן נדירות, נגזרות דווקא במצבים נורמליים, ולא באנשים שיש להם מחלה, ושב ורפא לו, יחד עם זאת, ברור שאדם שיש לו את המחלה הזו של משיכה לגבר אחר-צריך לגדור בעצמו שלא להתיחד ביחד עם גבר אחר.