כולנו תפילה שעד אשר שורות אלה יראו אור, נזכה לראות ישועות, והמלאך הגואל יברך את הנערים ופדויי ה' ישובון ברינה בריאים ושלמים בגופם ובנפשם.

"אין צועקין ואין מתריעין בשבת על שום צרה... חוץ מ... וכן עיר שהקיפוה אנסין או נהר וספינה המטורפת בים ואפילו על יחיד הנרדף מפני אנסין או לסטים או רוח רעה- זועקין ומתחננין בתפלות בשבת" (שו"ע,רפ"ח,ט)

יום השבת נועד ליצור קרבה של התעלות ורוממות בינינו לבין הקב"ה. תוכן תפילות השבת  מבטאות פניה ממקום זה ולא מתוך תחושה של מצוקה ומחסור, שכן תחושה שכזאת עלולה לחזק  צער ודאגה ולא לרומם. אך כאשר מדובר בסכנה ובפיקוח נפש בזמן אמת, וק"ו בצרה לאומית השייכת לכלל ישראל, אין הבדל בין שבת לחול, שאם לא עכשיו –אימתי. וכשם שבר"ה ויוה"כ, ימי הדין, מתפללים וזועקים גם כאשר חלים בשבת, הוא הדין בצרות המתרגשות ובאות על הציבור.

ואינה דומה תפילת יחיד לתפילת רבים. זעקה של ציבור ועם רב מעוררת רחמי שמים ובמקביל גם את לבנו אנו. דווקא משום כך, במקרים מסוימים, כתבו הפוסקים שגם אם מותר ונכון להתפלל עליהם בשבת, יש לעשות זאת ביחיד ולא בציבור, כגון חולה שיש בו סכנה אך זו אינה מיידית כי מצבו יציב (מג"א,רפ"ח,סקי"ד; שו"ע הרב קונט"א,ב) אולם לא כן במקרה שהסכנה מיידית ובכל רגע ורגע, שאז יש לעמוד ולהיקהל ולזעוק ודווקא בציבור וכפי שנהגו במלחמות ובאירועים קשים, שבעת פתיחת ההיכל (בהוצאת ספר תורה או עם הכנסתו) זועקים לבורא עולם שיושיענו באמירת תהילים ומי שברך ו"אחינו כל בית ישראל". המגבלות היחידות של שבת שאין מתענים ואין תוקעים בהם.  

ויהי רצון שיעלו תפילותינו לרצון מהרה ואחינו הנתונים בצרה ובשביה המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה, אמן ואמן!