לאחדות עם ישראל אמן

*וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם*׃

היה יותר ראוי לומר "ואלה המשפטים אשר *תלמד אותם".* 

משה רבנו מלמד את המשפטים לדיינים שצריכים להורות את חוקי התורה לעם ולשפוט בין איש לבין רעהו. 

אבל הפסוק לא אומר תלמד אותם, אלא ואלה המשפטים *אשר תשים לפניהם*. 

מהו אשר תשים לפניהם ?

הכוונה, כמו ריח טוב מתבשיל שיוצא מתוך הסיר, *אתה לא צריך לטעום כדי לדעת שהאוכל טעים !*

אוכל ללא תבלינים אין בו לא טעם ולא ריח... אלא כאשר ריח האוכל טוב בדוק שהאוכל טעים

לכן הוא הטעם *"אשר תשים לפניהם"* תגרום להם שלימוד המשפטים וחוקי התורה שיהיו בעיניו *כמו תבשיל טעים ומלא בתבלינים*.

רוצה לומר הלימוד והסוגיות המשפטיות הן רחבות מאוד, 

ובנוסף *יש להבין את ענייני העולם ומנהגיו* הדיין חייב להיות בקי גם בענייני העולם לקבל הבנה רחבה, כדי להיות ראוי לשבת על כסא המשפט. 

אחרת לא יוכל לשפוט או יקבל במקביל חוות דעת של איש מקצוע לשאלות שעולות בדיון

שלמה המלך אומר 

*"אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי, אדם אחד מאלף מצאתי"* וגו (קהלת פרק ז פסוק כח) 

פירש רש"י אחד מאלף יוצא להוראה. עד כאן. 

אלף נכנסים ללימוד ואחד מאלף יוצא שופט. 

זה נכון בתקופת הזוהר שהיו גדולי עולם. 

*אבל היום יותר נכון לומר אחד ממאה אלף יוצא שופט*.. אשר ליבו מלא בחכמת אלהים לשפוט את העם. 

למצער, היום כולם נבחרים שופטים ודיינים *ע"י פולטיקאים בוועדה למינוי שופטים, ושמענו איך הם "נבחרים" !* 

הוא שאמר יתרו למשה "ואתה תחזה מכל העם *אנשי חיל אנשי אמת שונאי בצע"* 

על פי התורה זהו הבסיס לבחירת שופט.  

*כמה זה אקטואלי לגבי המחלוקת שיש היום בעם "הרפורמה המשפטית"* שרוב השופטים בבתי המשפט שופטים ע"פ אומדן הדעת ולא ע"פ האמת בראיות של ממש.. 

הכל ע"פ סברה שכך יוצא לשופט בהבנתו ולך תתווכח עם שופט כזה עוד משפט ואבדנו 

ב . *כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם.* 

רש"י כותב עבד שנמכר בגנבתו *מכרוהו בית הדין* או מכר עצמו בשל דוחקו. 

עבד שמכרוהו בית דין בגנבתו, *מכאן צריך להבין מי ראוי לשבת על כסא המשפט*.  

מדוע ?

בית דין מוכר את העבד כי לא החזיר את הגנבה ולא עוד, עשה בכסף שגנב עסק ומרוויח ממנו ועל זה אמרה התורה ישלם קנס פי חמישה על השור ופי ארבעה תחת הצאן (להלן פסוק ל"ז) 

עתה נראה *עד כמה העונש חינוכי ומועיל לכל הצדדים*.

נניח אדם גנב 500,000 שח 

*בית הדין מוציא כרוז בכל העיר ומודיע בשער בת רבים, כי פלוני שגנב נמכר לעבד לאדון פלוני* 

מדוע עושים פרסום ?

טעם הפרסום כדי בין היתר לבייש את העבד, טעם נוסף *שאם יברח העבד* אף אחד לא יעסיק אותו ולא יאכיל אותו כי הוא עבד של פלוני. 

הבנה נוספת : 

בית הדין מנהל מו"מ מול האדון הקונה ומחתים אותו על תנאי המכירה שיהנה משכר עבודת העבד לשש שנים, ואינו יכול להעביד אותו בפרך בשום אופן. 

*שהרי לא קנה את גופו אלא נהנה בשכר עבודתו.* 

לכן העבד הוא למעשה עובד כדי לפרוע את הכסף ששולם ע"י האדון . 

מצאתי רמז יפה שכתבתי אותו שנה שעברה ואחזור עליו.

האדם שגנב נקרא עבד ולמעשה הוא העונש שקוראים לו עבד שיתבייש ולא יחזור על מעשיו בשנית. 

*מה ההבדל בין עובד לעבד האות ו בגמטריא 6* 

והוא הטעם *שש שנים עובד !*

בית הדין עושים שומא לאדון שאם העבד הנמכר לו הוא בעל מקצוע, נניח מסגר הוא מוערך על פי השומא נניח בכ 12,000 לחודש. 

הוא נמכר לאדון בשווי 1500 ש"ח בנוסף חייב האדון לאכילו ולהשקותו ולתת לו בתקופה הזו כל צורכו וזאת *כדי שהאדון ישלם מראש את שכר עבודתו בשווי מתחיל 500,000 שח* 

ראו איזה גאונות יש בתורה. 

בית הדין מקבל מהאדון את הכסף בסך 500,000 שח *ומחזיר אותו למי שגנב העבד ממנו* 

*יוצא שהעבד החזיר את הגנבה, האדון קנה את העבד בחצי בשווי מופחת במיוחד 1500 שח* שכר חודשי 

והעבד נכנס לתקופת עבודה של שש שנים... 

על אף שיש לעבד אפשרות לקנות את עצמו דרך גוף שלישי שישלם עליו את החוב לפי השומא. 

*הנה בפניכם משפטי התורה היפים והנפלאים*. 

האדון זכה באיש מקצוע מעולה בחצי מחיר, האדם שנגנב ממנו הוחזר לו כספו, *ויוצא כרוז ומודיע זאת שהעבד פלוני שנמכר לפלוני והחזיר את הגנבה*.

וכן העבד אינו יכול לברוח כי אף אחד לא יעסיק אותו ואף חובה עליהם לדווח היכן העבד נמצא. 

בפסוק אחד כמה עושר יש .. כמה חכמה יש במשפט התורה.. 

*היום אדם גונב נכנס לכלא לומד מהפושעים ויוצא יותר גנב לפני שנכנס לכלא*. 

משפט התורה לגנב ללא כלא וכולם נהנים ואף הוא חוזר למוטב. 

*שבת שלום* ומבורך לכל ישראל, יהי רצון שיהיה שלום בארץ. 

דברי התורה לעילוי נשמת אמא יקרה *שושנה זוריה* בת שמיחה

ת.נ.צ.ב.ה

לע"נ אבא יקר *חיים ברבי* בן חביבה שביום ראשון ליל כו שבט פקודת חודשו.

לע"נ *חביבה קרעי* בת פלילה, שביום שבת פקודת שנתה. יהודה קרעי בר נג'מה, דוד סבן בר סלטנה. שמיחה סבן בת פלילה. 

לע"נ בנימין קרעי בן חביבה

חתאתו סבן יעקוטה מדר כאיו סבן בר שמיחה

יהודית חיים דוד בר יעקוטה

לע"נ סימה בת שפיקה ואחיה איציק יצחק בן שפיקה

לע"נ גבורי ישראל בכללם

ארנון זמורה

תומר גרימברג

רועי נהרי

אביב מגן

אברהם משה בראון

חמשאת מרים בת רוזלנה למש' בן יעקב. 

ת.נ.צ.ב.ה