פרשת בא  - הבלחות.

------------------------------------

   *   -"בא" - שלושה הלכו הפעם אל פרעה.

 "ב" = 2 משה ואהרון.

"א" = 1 יחידו של עולם.

 *   כל המכות אינם אלא מדרגות למכת המכות - בכורות. 

שמכה זו היא עיקר העיקרים גם במהות. 

שלפיך גם היא הפותחת בבחינת : 

"בני בכורי ישראל והנה אני הורג את בכורך.

*     חושך של הארבה היה כיסוי עין אחת של הארץ. חושך של מכת חושך היה גם "אפלה".

 חושך של שתי עיניים. עד כי התקיים : "וימש חושך "..

 *   גאולת מצרים לא רק הייתה גאולתם של ישראל אלא גאולתו של כל העולם מפולחן הנורא של הקרבת אדם ובמיוחד הקרבת בכורים שהיה נפוץ במצרים. במכת בכורות היה שילוב של עקירת פולחן נפסד זה גם על ידי חיסול כל בכורת מצרים בבחינת השמדת כל  ה"קורבנות" הפוטנציאליים וגם עשיית שפטים באלוהיהם. לכן כפועל יוצא בא קורבן הפסח כאלטרנטיבה יחידה  של קורבן בהמות והמועדף ביותר אותו הנאכל דווקא לנפש האדם [קורבן פסח] ולא אותו המתכלה כולו אך לאש.

*   גם סיפור הדם בפתח כל ביית הוא בהיקשר לאמור לעיל  הקב"ה פסח רק על בתים  שנתנו לדם הקורבן רק להגיע עד לפתח הביית וחלילה לא להיכנס פנימה לרמז שגם תורת הקורבנות האלטרנטיביים של בהמות הם אירעיים אך לפי שעה.......

*   ושוב גם עניין קידוש בכורות ישראל הוא פועל יוצא  . שחלילה לא יהיה מי שישגה בעתיד בהקרבת קורבנות אדם של בכורות.  אלה מכאן ואילך , קודשו אך לעבודת האל

*   "וישאילום וינצלו את מצרים"  - 

זו הייתה כפרתם של המצרים להינצל מעונש הגזילה בכך שהשיבו חלק ממה שחמסו מישראל .

מה הקשר בין ברית המילה לקורבן פסח.  כאמור קורבן הפסח בא לשלול קורבן אדם ולהוות תחליף לו לכן כל שהותר לאדם להוציא דם מאדם אחר היה אך לצורך הברית עם האלוהים. לפיכך מי שנצרב בו מסר זה בגופו . הוא בלבד רשאי לאכול קורבן זה.

 

*    ומה קשר לתפילין ליציאת מצרים : 

זהו אות לכל יהודי  לחשוב [ראש] ולעשות [יד]  ולצאת מכל גלות .

 שאם לא כן חלילה "היד החזקה" תפעל גם כלפיו , והיא שלסוף תוציאנו 

מהגלות. 

משה אהרון 

*